ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 29 (ה ע"ב)

מראה אבן ספיר דמות כסא - חלם כתר וחיריק מלכות באות א'

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 29 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

[ * תיקוני זוהר - המשך דף ה: פָּתַח וְאָמַר, יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה, קוּם מִשִּׁינְתָךְ לְגַלָּאָה הָכָא ° מַרְאוֹת דְּאִתְגַּלְיָין לָךְ, דְּכֻלְּהוּ לְגַבָּךְ בְּאֹרַח סָתִים באתכסיא וּבְאִתְגַּלְיָא, ° בְּאִתְגַּלְיָא צִיּוּרִין, ° אֲבָל בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַהוּא דְלֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר הַאי קְרָא לִמָאן דִּצִיֵּיר בֵּיהּ דִּיּוֹקִנָא, ׳אָרוּר הָאִישׁ אשֵׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וגו'׳ (דברים כז, טו), וְשָׂם בַּסָּתֶר, בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וַאֲפִילוּ מִכָּל מַה דְּבַר נַשׁ יָכִיל לְאִסְתַּכָּלָא בְּעִינָא, ° וַאֲפִילוּ מִכָּל דִּיּוֹקְנִין דְּאַחֲזֵי לִנְבִיאֵי. ° צוּרַת דִּיּוֹקְנָא דִכְלִילָא מִכַּמָּה נְהוֹרִין, חַד ׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳ (יחזקאל א, כו), ° דָּא ׳אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳, וְאִיהוּ לְעִילָא כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] ° ׳וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר׳ (שמות כד, י), כְּגַוְונָא דָא א. וְכֹלָּא א, נְקוּדָה דִלְעִילָא כְּגַוְונָא דָא [ ציור ], חֹלֵ״ם לְעִילָא כֶּתֶר עֶלְיוֹן, (דְּרָכִיב) כְּכֶתֶר עַל י״ה דְּאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה כְּחֻשְׁבַּן חֹלֵם, ׳וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר׳ חִרֵק, וְדָא מַלְכוּת, ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳, ° אִיהִי תְּחוֹת ו״ה, דְּאִיהוּ חֶשְׁבּוֹן חִרֵ״ק, וְהָכִי סְלִיק א, יהו״ה, יו״י. ° וְעוֹד רָקִיעַ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דִכְלִיל שֵׁם יהו״ה, ° וְאִיהוּ כְּלִיל שִׁית סְפִירָן בְּאֶמְצְעִיתָא, ° דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (יחזקאל א, כב) נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה, דַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קד, ב) נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, ° כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] בְּאֶמְצַע א, ° ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי׳ (ישעיה מד, כד), ° מָאן נָטָה לֵיהּ, ° עִלַּת עַל כֹּלָּא לְבַדּוֹ, יְחִידָא בְּלָא תִּנְיָינָא לְמֶעֱזַר לֵיהּ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר: יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, קוּם מִשְּׁנָתְךָ לְגַלּוֹת כָּאן מַרְאוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ לְךָ, שֶׁכֻּלָּן אֵלֶיךָ בְּאֹרַח נִסְתָּר בְּהֶסְתֵּר וּבְגִלּוּי, בְּגִלּוּי - צִיּוּרִים, אֲבָל בְּסֵתֶר הָעֵינַיִם - דְּמוּת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, קַל וָחֹמֶר אוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת כְּלָל, שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה לְמִי שֶׁמְּצַיֵּר בּוֹ דְּמוּת, ׳אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְגוֹמֵר׳ (דברים כז, טו), 'וְשָׂם בַּסָּתֶר' - בְּסֵתֶר הָעוֹלָם, וַאֲפִילוּ מִכָּל מַה שֶּׁאָדָם יָכוֹל לְהַבִּיט בָּעַיִן, וַאֲפִילוּ מִכָּל הַדְּמֻיּוֹת הַנִּרְאוֹת לַנְּבִיאִים. צוּרַת הַדְּמוּת הַכְּלוּלָה מִכַּמָּה אוֹרוֹת: אַחַת - ׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳ (יחזקאל א, כו), זוֹ ' ׳אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳ ', וְהִיא לְמַעְלָה כְּגַוְנָא זוֹ [ ציור ], ' ׳וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר׳ ' ׳וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר׳ (שמות כד, י), כְּגַוְנָא זוֹ א. וְהַכֹּל א, הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּמַעְלָה כְּגַוְנָא זוֹ [ ציור ], חֹלֶם לְמַעְלָה - כֶּתֶר עֶלְיוֹן (הָרוֹכֵב) כְּכֶתֶר עַל י"ה שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה כְּחֶשְׁבּוֹן חֹלֶם, ׳וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר׳ - חִירִיק, וְזוֹ מַלְכוּת, ' ׳וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ ', הִיא תַּחַת ו"ה, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן חִירִי"ק, וְכָךְ עוֹלֶה א, יהו״ה, יוּ"י. וְעוֹד, רָקִיעַ זֶה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הַכּוֹלֵל שֵׁם יהו״ה, וְהוּא כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת בָּאֶמְצַע, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל א, כב), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה (תהלים קד, ב), כְּגַוְנָא זוֹ [ ציור ] בְּאֶמְצַע א, ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי׳ (ישעיה מד, כד), מִי נָטָה אוֹתוֹ? עִלַּת הַכֹּל לְבַדּוֹ, יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי לְסַיְּעוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ * תיקוני זוהר - המשך דף ה: פתח ואמר, יחזקאל נביאה, קום משינתך לגלאה הכא ° מראות דאתגליין לך, דכלהו לגבך בארח סתים באתכסיא ובאתגליא, ° באתגליא ציורין, ° אבל בסתימו דעיינין דיוקנא דמלכא ומטרוניתא, כל שכן וכל שכן ההוא דלית ליה דיוקנא, דבגיניה אתמר האי קרא למאן דצייר ביה דיוקנא, ׳ארור האיש אשר יעשה פסל וגו'׳ (דברים כז, טו), ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואפילו מכל מה דבר נש יכיל לאסתכלא בעינא, ° ואפילו מכל דיוקנין דאחזי לנביאי. ° צורת דיוקנא דכלילא מכמה נהורין, חד ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳ (יחזקאל א, כו), ° דא ׳אבן ספיר דמות כסא׳, ואיהו לעילא כגוונא דא [ ציור ] ° ׳ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר׳ (שמות כד, י), כגוונא דא א. וכלא א, נקודה דלעילא כגוונא דא [ ציור ], חל״ם לעילא כתר עליון, (דרכיב) ככתר על י״ה דאינון חכמה ובינה כחשבן חלם, ׳ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר׳ חרק, ודא מלכות, ׳והארץ הדום רגלי׳, ° איהי תחות ו״ה, דאיהו חשבון חר״ק, והכי סליק א, יהו״ה, יו״י. ° ועוד רקיע דא עמודא דאמצעיתא, ° דכליל שם יהו״ה, ° ואיהו כליל שית ספירן באמצעיתא, ° דעליה אתמר (יחזקאל א, כב) נטוי על ראשיהם מלמעלה, דעליה אתמר (תהלים קד, ב) נוטה שמים כיריעה, ° כגוונא דא [ ציור ] באמצע א, ° ׳נוטה שמים לבדי׳ (ישעיה מד, כד), ° מאן נטה ליה, ° עלת על כלא לבדו, יחידא בלא תניינא למעזר ליה.

התרגום: פתח ואמר: יחזקאל הנביא, קום משנתך לגלות כאן מראות שנתגלו לך, שכלן אליך בארח נסתר בהסתר ובגלוי, בגלוי - ציורים, אבל בסתר העינים - דמות המלך והמטרוניתא, קל וחמר אותו שאין לו דמות כלל, שבגללו נאמר מקרא זה למי שמציר בו דמות, ׳ארור האיש אשר יעשה פסל וגומר׳ (דברים כז, טו), 'ושם בסתר' - בסתר העולם, ואפילו מכל מה שאדם יכול להביט בעין, ואפילו מכל הדמיות הנראות לנביאים. צורת הדמות הכלולה מכמה אורות: אחת - ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳ (יחזקאל א, כו), זו ' ׳אבן ספיר דמות כסא׳ ', והיא למעלה כגונא זו [ ציור ], ' ׳ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר׳ ' ׳ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר׳ (שמות כד, י), כגונא זו א. והכל א, הנקדה שלמעלה כגונא זו [ ציור ], חלם למעלה - כתר עליון (הרוכב) ככתר על י"ה שהם חכמה ובינה כחשבון חלם, ׳ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר׳ - חיריק, וזו מלכות, ' ׳והארץ הדם רגלי׳ ', היא תחת ו"ה, שהוא חשבון חירי"ק, וכך עולה א, יהו״ה, יו"י. ועוד, רקיע זה עמודא דאמצעיתא, הכולל שם יהו״ה, והוא כולל שש ספירות באמצע, שעליו נאמר נטוי על ראשיהם מלמעלה (יחזקאל א, כב), שעליו נאמר נוטה שמים כיריעה (תהלים קד, ב), כגונא זו [ ציור ] באמצע א, ׳נוטה שמים לבדי׳ (ישעיה מד, כד), מי נטה אותו? עלת הכל לבדו, יחיד בלי שני לסיעו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: באיתגליי' ציורין. רוצה לומר ספירין דבריאה דאיתגלייה ליה מתוך השעוה אף על גב שלא ראה החותם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים