ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 28 (ד ע"ב)

׳נפתחו השמים׳ - חמשת אורות יום ראשון ושבע נקדות כנגד כוכבי לכת

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 28 · דף ד ע"ב

לשון הזוהר

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם (יחזקאל א, א), ° ה' רְקִיעַ דְיוֹמָא תִּנְיָנָא, ה' דְהַשָּׁמַיִם לָקֳבֵל ה' תִּנְיָינָא כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ גַּוָּונִין, ° דְּבָהּ רְשִׁימִין חֵיוָון, ° דִּמְקוֹרֵיהוֹן יו״ד ה״י וי״ו ה״י, יהו״ה, וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִי״ם (יחזקאל א, א), ° חָמֵשׁ אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵל ° ה' קַדְמָאָה, כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ אוֹר, ° דְּאִיהוּ אָאֵאִאֹאֻ (דף ה ע״ב) ° פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהו״ה (שמות כח, לו). ° וְכָל חַד ° אַחֲזֵי אהי״ה, ° וּנְקוּדִין אִלֵּין סָלְקִין ° אֱלֹהִי״ם, ° דִּבְהוֹן שֶׁבַע נְקוּדִין, ° תְּלַת לְעִילָא תְּלַת ° לְתַתָּא חֹלֵם בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחַד רְקִיעָא תְּמִינָאָה לוֹן, ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א, ז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִי״ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וְשֶׁבַע נִצּוֹצֵי דִנְקוּדֵי אָאֵאִאֹאֻ לָקֳבֵל שֶׁבַע כֹּכְבֵי לֶכֶת, תְּלַת מִכַּאן וּתְלַת מִכַּאן, חַמָּ״ה חֹלֵם בְאֶמְצָעִיתאּ (רְבִיעָאָה לְכָל תְּלַת, וּשְׁבִיעָאָה לְשִׁית, ° וְאִיהִי בְצוּרַת חֹלֵ״ם). (* הקטע מכאן עד ובהון אתבריאו, הובא לכאן מלקמן בעמוד זה) ° דָּבָר אַחֵר, וְהַמַּשְׂכִּילִים אִינוּן נְקוּדֵי, יַזְהִירוּ דְנָהֲרִין בְּאַתְוָון, דְּאִנּוּן ° נְקוּדִין עֲגוּלִין, אַתְוָון מְרוּבָּעִין, דִּבְאַתְוָון אִתְבְּרִיאוּ אַרְבַּע חֵיוָון דְּכָרְסַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ בְּעִנְיָנָא דִיחֶזְקֵאל (א יג), ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ׳, אִלֵּין אִינוּן נְקוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְאִינוּן תִּשְׁעָה, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ תִּשְׁעָה גַלְגַּלֵּי דְכָרְסַיָּא, כָּרְסַיָּא אִיהִי עֲשִׂירָאָה לְתִשְׁעָה גַלְגַּלִּים, דְּנָהֲרִין בְּהוֹן עֶשֶׂר אַתְוָון דְּאִנּוּן יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ, וְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה, נָהֲרִין בְּאַרְבַּע חֵיוָון, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ.

תרגום

'נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם' נִפְתְּחוּ הַשָּׁמָיִם (יחזקאל א, א), ה' - רְקִיעַ שֶׁל יוֹם שֵׁנִי, ה' שֶׁל 'הַשָּׁמַיִם' כְּנֶגֶד ה' הַשֵּׁנִית, הַכְּלוּלָה מֵחֲמִשָּׁה גְּוָנִים, שֶׁבָּהּ רְשׁוּמוֹת חַיּוֹת, שֶׁמְּקוֹרָן יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יהו״ה, ' ׳וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳ ', חָמֵשׁ אוֹר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן, כְּנֶגֶד ה' הָרִאשׁוֹנָה, הַכְּלוּלָה מֵחָמֵשׁ אוֹר, שֶׁהוּא אָאֵאִאֹאֻ, פִּתּוּחֵי חוֹתָם 'קֹדֶשׁ לַה'' קֹדֶשׁ לַה' (שמות כח, לו). וְכָל אֶחָד מַרְאֶה אהי"ה, וּנְקֻדּוֹת אֵלֶּה עוֹלוֹת 'אֱלֹהִים', שֶׁבָּהֶן שֶׁבַע נְקֻדּוֹת: שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה שָׁלֹשׁ לְמַטָּה, חֹלֶם בָּאֶמְצַע, וְאֶחָד רָקִיעַ שְׁמִינִי לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳ (בראשית א, יז). וְשֶׁבַע נִיצוֹצֵי הַנְּקֻדּוֹת אָאֵאִאֹאֻ כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן, הַחַמָּה - חֹלֶם בָּאֶמְצַע (רְבִיעִית לְכָל שְׁלֹשָׁה, וּשְׁבִיעִית לְשֵׁשׁ, וְהִיא בְּצוּרַת חֹלֶם). דָּבָר אַחֵר, 'וְהַמַּשְׂכִּילִים' - אֵלֶּה הַנְּקֻדּוֹת, 'יַזְהִירוּ' - הַמְּאִירוֹת בָּאוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן נְקֻדּוֹת עֲגֻלּוֹת, אוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת, שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת נִבְרְאוּ אַרְבַּע חַיּוֹת הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן בְּעִנְיַן יְחֶזְקֵאל ׳וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ׳ (יחזקאל א, יג), אֵלֶּה הֵן נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵן תֵּשַׁע, שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ תִּשְׁעָה גַּלְגַּלֵּי הַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא הִיא עֲשִׂירִית לְתִשְׁעַת הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁמְּאִירוֹת בָּהֶם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וּבָהֶן נִבְרְאוּ, וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו״ה, מְאִירוֹת בְּאַרְבַּע חַיּוֹת, וּבָהֶן נִבְרְאוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נפתחו השמים (יחזקאל א, א), ° ה' רקיע דיומא תנינא, ה' דהשמים לקבל ה' תניינא כלילא מחמש גוונין, ° דבה רשימין חיוון, ° דמקוריהון יו״ד ה״י וי״ו ה״י, יהו״ה, ואראה מראות אלהי״ם (יחזקאל א, א), ° חמש אור דיומא קדמאה, לקבל ° ה' קדמאה, כלילא מחמש אור, ° דאיהו אאאאא (דף ה ע״ב) ° פתוחי חותם קדש ליהו״ה (שמות כח, לו). ° וכל חד ° אחזי אהי״ה, ° ונקודין אלין סלקין ° אלהי״ם, ° דבהון שבע נקודין, ° תלת לעילא תלת ° לתתא חלם באמצעיתא, וחד רקיעא תמינאה לון, ° דאתמר ביה (בראשית א, ז) ויתן אתם אלהי״ם ברקיע השמים. ושבע נצוצי דנקודי אאאאא לקבל שבע ככבי לכת, תלת מכאן ותלת מכאן, חמ״ה חלם באמצעיתא (רביעאה לכל תלת, ושביעאה לשית, ° ואיהי בצורת חל״ם). (* הקטע מכאן עד ובהון אתבריאו, הובא לכאן מלקמן בעמוד זה) ° דבר אחר, והמשכילים אינון נקודי, יזהירו דנהרין באתוון, דאנון ° נקודין עגולין, אתוון מרובעין, דבאתוון אתבריאו ארבע חיוון דכרסיא, דאתמר עלייהו בענינא דיחזקאל (א יג), ׳ודמות החיות מראיהם כגחלי אש׳, אלין אינון נקודי דאורייתא, דאינון תשעה, דבהון אתבריאו תשעה גלגלי דכרסיא, כרסיא איהי עשיראה לתשעה גלגלים, דנהרין בהון עשר אתוון דאנון יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ובהון אתבריאו, וארבע אתוון דאינון יהו״ה, נהרין בארבע חיוון, ובהון אתבריאו.

התרגום: 'נפתחו השמים' נפתחו השמים (יחזקאל א, א), ה' - רקיע של יום שני, ה' של 'השמים' כנגד ה' השנית, הכלולה מחמשה גונים, שבה רשומות חיות, שמקורן יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יהו״ה, ' ׳ואראה מראות אלהים׳ ', חמש אור של יום ראשון, כנגד ה' הראשונה, הכלולה מחמש אור, שהוא אאאאא, פתוחי חותם 'קדש לה' קדש לה' (שמות כח, לו). וכל אחד מראה אהי"ה, ונקדות אלה עולות 'אלהים', שבהן שבע נקדות: שלש למעלה שלש למטה, חלם באמצע, ואחד רקיע שמיני להן, שנאמר בו ׳ויתן אתם אלהים ברקיע השמים׳ (בראשית א, יז). ושבע ניצוצי הנקדות אאאאא כנגד שבעה כוכבי לכת, שלשה מכאן ושלשה מכאן, החמה - חלם באמצע (רביעית לכל שלשה, ושביעית לשש, והיא בצורת חלם). דבר אחר, 'והמשכילים' - אלה הנקדות, 'יזהירו' - המאירות באותיות, שהן נקדות עגלות, אותיות מרבעות, שבאותיות נבראו ארבע חיות הכסא, שנאמר עליהן בענין יחזקאל ׳ודמות החיות מראיהם כגחלי אש׳ (יחזקאל א, יג), אלה הן נקדות התורה, שהן תשע, שבהן נבראו תשעה גלגלי הכסא, והכסא היא עשירית לתשעת הגלגלים, שמאירות בהם עשר אותיות שהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ובהן נבראו, וארבע אותיות שהן יהו״ה, מאירות בארבע חיות, ובהן נבראו.

מן המפרשים

אור יקר: יו׳׳ד ה״י וי״ו ה״י, דהיינו יהו״ה הנזכר בסוד ויקרא יהו״ה יהו״ה אל רחום וחנון דתניינא באריך אנפין, וכך הם בסוד החכמה ממש יהו״ה ראשון ויקרא יהו״ה דזעיר אנפין, וכשיתמלא יתמלא להסתעף בפעולות.

ביאור הגר"א: ה' רקיע דיומא תניינא. שנאמר ביום השני ה' פעמים רקיע וביום הראשון ה' פעמים אור:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: