ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 11: פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות › פיסקה 34 (רג ע"א)

פתח רבי יצחק ויקהל משה - כנס ישראל למסר להם שבת כמקדם טרם חטא העגל

ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 34 · דף רג ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יִצְחָק אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות לה, א). אֲמַאי כָּנִישׁ לוֹן. בְּגִין לְמִמְסַר לוֹן שַׁבָּת כְּמִלְּקַדְּמִין, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא עַד לָא עָבְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַת עֶגְלָא, מָסַר לוֹן אֶת הַשַּׁבָּת. וְדָא אִיהוּ דְּלָא נַטְרוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב. כֵּיוָן דְּשַׁמְעוּ ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, אָמְרוּ וַאֲנָן מִלָּה דָּא אִתְמָנַּע מִינָן, מִיַּד ׳וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וְגוֹ', וְאִתְמְשָׁכוּ סַגִּיאִין אֲבַתְרַיְיהוּ׳ (שמות לב, א). לְבָתַר דְּמִיתוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, כָּנִישׁ מֹשֶׁה לִבְנִי יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְיָהַב לוֹן שַׁבָּת כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וְגוֹ'׳.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יִצְחָק אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות לה, א). לָמָּה כִּנֵּס אוֹתָם? כְּדֵי לִמְסֹר לָהֶם אֶת הַשַּׁבָּת כְּמִקֹּדֶם, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה טֶרֶם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, מָסַר לָהֶם אֶת הַשַּׁבָּת, וְזֶהוּ שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אוֹתָם הָעֵרֶב רַב. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - אָמְרוּ: וְאָנוּ נִמְנָע מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה?! מִיָּד - ׳וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וְגוֹ' וְנִמְשְׁכוּ רַבִּים אַחֲרֵיהֶם׳ (שמות לב). אַחַר שֶׁמֵּתוּ אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ, כִּנֵּס מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, וְנָתַן לָהֶם שַׁבָּת כְּמִקֹּדֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וְגוֹ'׳ (שמות לה, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יצחק אבתריה ואמר, ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'׳ (שמות לה, א). אמאי כניש לון. בגין לממסר לון שבת כמלקדמין, דהא בקדמיתא עד לא עבדו בני ישראל ית עגלא, מסר לון את השבת. ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב. כיון דשמעו ׳ביני ובין בני ישראל׳, אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן, מיד ׳ויקהל העם על אהרן וגו', ואתמשכו סגיאין אבתרייהו׳ (שמות לב, א). לבתר דמיתו אינון דמיתו, כניש משה לבני ישראל בלחודייהו, ויהב לון שבת כמלקדמין, הדא הוא דכתיב ׳ששת ימים תעשה מלאכה וגו'׳.

התרגום: פתח רבי יצחק אחריו ואמר, ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'׳ (שמות לה, א). למה כנס אותם? כדי למסר להם את השבת כמקדם, שהרי בראשונה טרם שעשו ישראל את העגל, מסר להם את השבת, וזהו שלא שמרו אותם הערב רב. כיון ששמעו ׳ביני ובין בני ישראל׳ - אמרו: ואנו נמנע ממנו הדבר הזה?! מיד - ׳ויקהל העם על אהרן וגו' ונמשכו רבים אחריהם׳ (שמות לב). אחר שמתו אותם שמתו, כנס משה את בני ישראל לבדם, ונתן להם שבת כמקדם. זהו שכתוב ׳ששת ימים תעשה מלאכה וגו'׳ (שמות לה, ב).

מן המפרשים

מקדש מלך: ודא איהו דלא נטירו אינון ע"ר פירש למה לא נטירו וכו' מפני ששמעו שאמר ה' ביני ובין בני ישראל נתקנאו ועשו העגל ויצאו מדת התורה. וז"ש ודא איהו דלא נטירו וכו' שהשבת הוא כנגד כל התורה כולה ולא רצו בשמירת השבת ובכל התורה:

אור החמה: פתח ר' יצחק וגומר. לממסר לון שבתא. הענין כשקבלו ישראל השבת נתעטרו בסוד מנוחת שבת בנשמה יתירה וכשחטאו בעגל כאו' ואתמשכו סגיאין אבתרייהו כמו שנסתלק מהחוטאים ע"י עון העגל שיצאו לחוץ אל הקליפות כך נסתלק מכולם ואלמלא שחזר ונמסר…

הסולם: פתח ר' יצחק אבתריה וכו': פר"י אחריו ואמר, ויקהל משה את כל עדת וגו'. שואל, למה הקהיל אותם. ומשיב, כדי למסור להם שבת כמקודם. כי מקודם, מטרם שעשו ישראל את העגל, מסר להם את השבת. וזה הוא שלא שמרו הערב רב, כיון ששמעו ביני ובין בני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: