שלש עשרה מדות רחמים אחרות ממשיכות בששת המצוות שהתפלה מתעטרת בהן
ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 33 · דף רג ע"א
לשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דִּישַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְדָא, וּלְאַשְׁלְמָא לוֹן בְּכָל יוֹמָא. וּבְאִלֵּין תַּלְיָין אַחֲרָנִין סַגִּיאִין. אֲבָל כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ לְאַתְרִין אִלֵּין, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְכַוְּונָא לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ, לְאַשְׁלְמָא הַהוּא פִּקּוּדָא דְּקַיְּימָא בְּהַהוּא מִלָּה. וּכְדֵין אַכְרִיזוּ עָלֵיהּ וְאַמְרֵי, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג). אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.
תרגום
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לָזֶה וּלְהַשְׁלִים אוֹתָם בְּכָל יוֹם. וּבָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת אֲחֵרוֹת רַבּוֹת. אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ אָדָם לַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, צָרִיךְ לְכַוֵּן לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְהַשְׁלִים אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ דִּבּוּר, וְאָז מַכְרִיזִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג) - בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זכאה חולקיה, מאן דישוי לביה ורעותיה לדא, ולאשלמא לון בכל יומא. ובאלין תליין אחרנין סגיאין. אבל כד מטי בר נש לאתרין אלין, אצטריך ליה לכוונא לביה ורעותיה, לאשלמא ההוא פקודא דקיימא בההוא מלה. וכדין אכריזו עליה ואמרי, ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג). אתא רבי אבא ונשקיה.
התרגום: אשרי חלקו של מי ששם לבו ורצונו לזה ולהשלים אותם בכל יום. ובאלו תלויות אחרות רבות. אבל כשמגיע אדם למקומות הללו, צריך לכון לבו ורצונו להשלים אותה מצוה שעומדת באותו דבור, ואז מכריזים עליו ואומרים: ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג) - בא רבי אבא ונשקו.
מן המפרשים
אור החמה: ובאלין תליין אחרנין סגיאין שנכללי' בברכו' כגון קדושה וציצית ותפלין בק"ש בפרשיות וקיום כל המצות ואם הוא משלים אלו הששה מעלים עליו כאלו הוא משלים כולם כאחד. אבל כד מטי בר נש שא"א להיות כל הכוונה במצות אלו כי יש עוד כוונות אחרות…
הסולם: זכאה חולקיה מאן וכו': אשרי חלקו מי שישים לבו ורצונו לזה ולהשלים אותם בכל יום, ובאלו תלוים דברים אחרים רבים, אבל כשמגיע האדם למקומות אלו הנ"ל, צריך לכוין לבו ורצונו להשלים מצוה ההיא התלויה במלה ההיא, ואז מכריזים עליו ואומרים,…
אור יקר: עבדי אתה ישראל אשר בך אתפא״ר סודה בסוד נבון, וזהו שאמר הבא כצלותא דכעי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: