ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 11: פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות › פיסקה 32 (רב ע"ב)

לישתבח ישים רצונו לברך את הקב"ה ולאהבת עולם ולשמע ישראל סוד היחוד

ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 32 · דף רב ע"ב

לשון הזוהר

לְבָרְכָא כַּהֲנָא יַת עַמָּא, בְּגִין לְאַכְלְלָא יִשְׂרָאֵל כַּחֲדָא, בְּשַׁעֲתָא דְּנַטְלִין בִּרְכָאן לְעֵילָּא, דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נַטְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּרְכָאן, וְשַׁעֲתָא דִּרְעוּתָא הוּא, לִמְסוֹר נַפְשֵׁיהּ לְגַבֵּיהּ, וּלְמֵיהַב לֵיהּ נִשְׁמְתָא בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, כַּד נַפְלִין עַל אַנְפִּין, וְאָמְרִין ׳אֵלֶיךָ יהו"ה נַפְשִׁי אֶשָּׂא׳ (תהילים כה, א), דִּיכַוֵּין לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְגַבֵּיהּ, לְמִמְסַר לֵיהּ נַפְשָׁא בִּרְעוּתָא שְׁלִים. וְאִלֵּין אִינּוּן שִׁית פִּקוּדִין דְּקַיְימִין בִּצְלוֹתָא, דְּסַלְּקִין לְגַבֵּי שִׁית מֵאָה פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא תְּלֵיסָר אַחֲרָנִין יַתִּיר. אִינּוּן קַיְּימִין לְאַמְשָׁכָא תְּלֵיסָר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְּכֹלָּא כְּלִילָן בְּהוּ. (ס"א בהני) שִׁית פִּקוּדִין אִלֵּין, דִּצְלוֹתָא מִתְעַטְּרָא בְּהוּ.

תרגום

שֶׁהַכֹּהֵן יְבָרֵךְ אֶת הָעָם - כְּדֵי לְהַכְלִיל אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹטְלִים בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹטֶלֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּרָכוֹת, וּשְׁעַת רָצוֹן הִיא לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֵלָיו וְלָתֵת לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה בִּרְצוֹן הַלֵּב. כְּשֶׁנּוֹפְלִים אַפַּיִם וְאוֹמְרִים ׳אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא׳ (תהלים כה, א) - שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ אֵלָיו לִמְסֹר לוֹ הַנֶּפֶשׁ בְּרָצוֹן שָׁלֵם. וְאֵלּוּ הֵן שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בַּתְּפִלָּה, שֶׁעוֹלוֹת לְשֵׁשׁ מֵאוֹת מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אֲחֵרוֹת יוֹתֵר? אֵלּוּ עוֹמְדִים לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁהַכֹּל כָּלוּל בָּהֶן. (בְּאֵלּוּ) שֵׁשׁ הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ שֶׁהַתְּפִלָּה מִתְעַטֶּרֶת בָּהֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לברכא כהנא ית עמא, בגין לאכללא ישראל כחדא, בשעתא דנטלין ברכאן לעילא, דהא בההיא שעתא נטלא כנסת ישראל ברכאן, ושעתא דרעותא הוא, למסור נפשיה לגביה, ולמיהב ליה נשמתא ברעותא דלבא, כד נפלין על אנפין, ואמרין ׳אליך יהו"ה נפשי אשא׳ (תהילים כה, א), דיכוין לביה ורעותיה לגביה, לממסר ליה נפשא ברעותא שלים. ואלין אינון שית פקודין דקיימין בצלותא, דסלקין לגבי שית מאה פקודין דאורייתא. ואי תימא תליסר אחרנין יתיר. אינון קיימין לאמשכא תליסר מכילן דרחמי, דכלא כלילן בהו. (ס"א בהני) שית פקודין אלין, דצלותא מתעטרא בהו.

התרגום: שהכהן יברך את העם - כדי להכליל את ישראל כאחד בשעה שנוטלים ברכות מלמעלה, שהרי באותה שעה נוטלת כנסת ישראל ברכות, ושעת רצון היא למסר נפשו אליו ולתת לו את הנשמה ברצון הלב. כשנופלים אפים ואומרים ׳אליך ה' נפשי אשא׳ (תהלים כה, א) - שיכון לבו ורצונו אליו למסר לו הנפש ברצון שלם. ואלו הן שש מצוות שעומדות בתפלה, שעולות לשש מאות מצוות של התורה. ואם תאמר, שלש עשרה אחרות יותר? אלו עומדים להמשיך שלש עשרה מדות הרחמים, שהכל כלול בהן. (באלו) שש המצוות הללו שהתפלה מתעטרת בהן.

מן המפרשים

הסולם: לברכא כהנא ית וכו': ה) שיברך הכהן את העם, הוא, כדי לכלול ישראל יחד בשעה שלוקחים ברכות שלמעלה, כי באותה שעה מקבלת כנסת ישראל, שהיא המלכות, ברכות. ו) ושעת רצון היא למסור לו נפשו ולתת לו הנשמה ברצון הלב, כשנופלים על פניהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: