שבת - כלל ששת הימים וכנסת ישראל כלתה
בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 49 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
׳רְאוּ כִּי׳ - יהו"׳ה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת׳, מַאי שַׁבָּת. יוֹמָא דְּבֵיהּ נַיְיחִין שְׁאַר יוֹמִין, וְהוּא כְּלָלָא דְּכָל אִינּוּן שִׁיתָא אַחֲרָנִין, וּמִנֵּיהּ מִתְבָּרְכִין. רִבִּי יֵיסָא אָמַר, וְכֵן נָמֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי שַׁבָּת, בְּגִין דְּאִיהִי בַּת זוּגוֹ, וְדָא הִיא כַּלָּה. דִּכְתִּיב (שמות לא יד) ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם׳. לָכֶם וְלָא לִשְׁאַר עַמִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות לא יד) ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - וְדָא הִיא אַחֲסָנַת יְרוּתַת עָלְמִין לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא, כְּתִיב (ישעיהו נח יג) ׳אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלְךָ וְגוֹ' וּבְאַתְרִיהּ אוֹקִימְנָא מִלֵּי׳.
תרגום
׳רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת׳ (שמות טז, כט) - מַה זֶּה שַׁבָּת? יוֹם שֶׁבּוֹ נָחִים שְׁאָר הַיָּמִים, וְהוּא כְּלָל שֶׁל כָּל אוֹתָם שֵׁשֶׁת הָאֲחֵרִים, וּמִמֶּנּוּ הֵם מִתְבָּרְכִים. רַבִּי יֵיסָא אָמַר, וְכֵן גַּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת שַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ, וְזוֹהִי כַּלָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם׳ (שמות לא). לָכֶם וְלֹא לִשְׁאָר הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - וְזוֹהִי נַחֲלַת יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּתוּב ׳אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלְךְ וְגוֹ' וּבִמְקוֹמוֹ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים׳ (ישעיה נח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ראו כי׳ - יהו"׳ה נתן לכם השבת׳, מאי שבת. יומא דביה נייחין שאר יומין, והוא כללא דכל אינון שיתא אחרנין, ומניה מתברכין. רבי ייסא אמר, וכן נמי כנסת ישראל אקרי שבת, בגין דאיהי בת זוגו, ודא היא כלה. דכתיב (שמות לא יד) ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳. לכם ולא לשאר עמין, הדא הוא דכתיב, (שמות לא יד) ׳ביני ובין בני ישראל׳ - ודא היא אחסנת ירותת עלמין לישראל. ועל דא, כתיב (ישעיהו נח יג) ׳אם תשיב משבת רגלך וגו' ובאתריה אוקימנא מלי׳.
התרגום: ׳ראו כי ה' נתן לכם השבת׳ (שמות טז, כט) - מה זה שבת? יום שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אותם ששת האחרים, וממנו הם מתברכים. רבי ייסא אמר, וכן גם כנסת ישראל נקראת שבת, משום שהיא בת זוגו, וזוהי כלה, שכתוב ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳ (שמות לא). לכם ולא לשאר העמים. זהו שכתוב (שם) ׳ביני ובין בני ישראל׳ - וזוהי נחלת ירשת עולמים לישראל. ולכן כתוב ׳אם תשיב משבת רגלך וגו' ובמקומו בארנו את הדברים׳ (ישעיה נח).
מן המפרשים
אור החמה: יומא דבי' נייחין שאר יומין. בינה ומסקנא דמילתא היא. א"נ ת"ת ו' דכליל שית ספיראן. והוא כמו ד"א. כך דרך הזוהר בכמה מקומות לפרש פירושים שונים בלי שיאמר ד"א.
אור יקר: ודא היא כלה שכל היום היא כלה בחיק בעלה, או כדגרסי בספרים ודא הוא כלא ירצה שבת כולל כל השבע מדות יחד. ושמרתם לשון שמור את השבת שהיה מדת שמור נקשר בשבת, והנה דקדק ר׳ ייסא לעיל דאמר.
הסולם: ראו כי ה' נתן לכם השבת: שואל מהו שבת. ואומר, הוא יום שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אלו ששה ימים האחרים, וממנו הם מתברכים. ר' ייסא אמר, וכן גם כנסת ישראל, נקראת שבת, שהיא בת זוגו של שבת. וזו היא כלה. שכתוב, ושמרתם את השבת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: