ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 20: בוראך יעקב ויוצרך ישראל

בוראך יעקב ויוצרך ישראל

ויצא · מאמר 20 · 14 פסקאות · מתחיל בדף קנד ע"ב

  1. ׳בוראך יעקב ויוצרך ישראל׳ - בזכות יעקב התקיים העולם, ואף אברהם בזכותו (קנד ע"ב)
    תא חזי, בגיניה דיעקב אתקיים עלמא, ואי תימא הא בגיניה דאברהם, כמה דאת אמר, ׳בהבראם׳, אל תקרי בהבראם אלא באברהם. אלא בגיניה דיעקב אתקיים אברהם, דכתיב, ׳כה אמר ה' אל בית… לדף הפיסקה
  2. ׳בני בכרי ישראל׳ - ישראל נקרא בן להקב"ה משום שנדבק בו (קנד ע"ב)
    תא חזי מה כתיב, ׳בני בכורי ישראל׳ , וכתיב ׳שלח את בני ויעבדני׳ , ישראל אקרי בן לקודשא בריך הוא, בגין דאתדבק ביה, כמה דאת אמר, ׳מה שמו ומה שם בנו כי תדע׳ . לדף הפיסקה
  3. ראובן סתם - נכלל בשמעון ולוי, ולוי מלשון ׳ליות׳ חיבור הצדדים (קנד ע"ב)
    לאה, כד אולידת לראובן מה כתיב. ׳ותקרא את שמו ראובן׳ . ראובן סתם, בגין דאתכליל בתלת סטרין מתחברן כחדא, שמעון ולוי. מאי טעמא לוי. כמה דאת אמר, ׳ליות׳, חבורא דכל סטרין. לדף הפיסקה
  4. ׳יתר שאת ויתר עז׳ - בכורה כהונה ומלכות בצד הגבורה (קנד ע"ב)
    אמר רבי יהודה, מהכא, דכתיב, ׳יתר שאת ויתר עז׳ , כתרגומו בכירותא, כהונתא, ומלכותא. ומלכו בסטרא דגבורה איהו, ועל דא ראובן סתם. לדף הפיסקה
  5. ׳הפעם ילוה אישי אלי׳ - כוונת לאה לשלושה בנים המתחברים יחד (קנד ע"ב)
    אמר רבי אבא, ראו בן סתם, דאתכליל בשמעון ולוי. לאה הכי הוה דעתה , דכתיב, ׳הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים׳ , בגין דהוה תלתא דמתחברן כחדא. לדף הפיסקה
  6. ראובן שמעון לוי ויהודה - האבות ודוד, ארבע מרכבות עליונות, סוד השם הקדוש (קנד ע"ב)
    ותא חזי, דהכא הוא. דהא רתיכא עלאה, אבהן ודוד מלכא דאתחבר בהו, וכלהו ארבע אינון רתיכין עלאין, רזא דשמא קדישא. ועל דא, ראובן שמעון לוי, לבתר יהודה דירית מלכו, ועל דא,… לדף הפיסקה
  7. ׳הפעם אודה את ה'׳ - ביהודה נשלמו ארבעת עמודי הכיסא, ולכן ׳ותעמד מלדת׳ (קנה ע"א)
    וכתיב ׳הפעם אודה את ה' וגו'׳ ׳ותעמד מלדת׳, בגין דהכא אשתכללו ארבע סמכין. ׳הפעם אודה את ה'׳, מאי טעמא אמרה ׳אודה את ה'׳ בהאי, ולאו בכלהו. אלא מהכא, כל זמנא דכנסת ישראל… לדף הפיסקה
  8. ׳ותעמד׳ - עד כאן ייחוד אחד, ומכאן עולם הפירוד, ושני הבנים האחרונים התחברו (קנה ע"א)
    ׳ותעמד׳, דהא עד הכא ותעמד ביחודא חד. מכאן ולתתא עלמא דפירודא איהו. ואי תימא אינון תרין בנין דאולידת לבתר, כגוונא דא. לא, דהא אינון תרין באלין אתחברו, בגין דשית סטרין… לדף הפיסקה
  9. שנים עשר השבטים - תיקון האור העליון והשלמת העולם התחתון (קנה ע"א)
    ותא חזי, כלהו תריסר שבטין, תקוני דכנסת ישראל בהאי עלמא נינהו, לאתתקנא נהורא עלאה אוכמא כמה דאתחזי, ולאתבא עקרא דכלא לאתריה. כלהו עלמין כגוונא חד קיימי, ובהאי אשתכלל… לדף הפיסקה
  10. יששכר וזבולון - נשלמו ששת צדדי העולם, ובני השפחות ארבעה קשרים המתחברים בהם (קנה ע"א)
    יששכר זבולון, הכא אשתכללו שית בנין, שית סטרין דעלמא. כגוונא דא, בני השפחות אינון ארבע, ואתחברו באלין. ואלין ארבע קשרין דמתחברן בהו, ואוקמוה. ועל דא כתיב, ׳וכל אחריהם… לדף הפיסקה
  11. ׳ומשם יפרד׳ - מה שהוליד העולם התחתון הוא פירוד, ומה ביוסף ובנימין (קנה ע"א)
    רבי חזקיה אמר, אי הכי, הא אתמר כל מה דאוליד עלמא תתאה, פירודא איהו, דהא כתיב, ׳ומשם יפרד׳ . מה תימא ביוסף ובנימין. אי תימא דעלמא חד בהני, לאו איהו. דהא לא נפקו מעלמא… לדף הפיסקה
  12. הצדיק יוצא ונכנס בעולם התחתון - ולכן העיקר למעלה והעיקר למטה (קנה ע"ב)
    אתא רבי אבא ונשקיה. אמר ליה מלה דא סתים איהו, דהא עלמא עלאה אתתקן בתריסר דאינון מדיליה. אבל תא חזי, רזא דמלה, בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל, ביה עייל ומניה נפיק.… לדף הפיסקה
  13. ׳ויהי בצאת נפשה׳ - כשנכנס הצדיק הוא יוסף, וכשיוצא הוא בנימין (קנה ע"ב)
    תא חזי בהאי עלמא תתאה, צדיק ביה עייל ומניה נפיק. כד עייל, איהו ברזא דיוסף הצדיק, כד נפיק ברזא דבנימין. הדא הוא דכתיב, ׳ויהי בצאת נפשה כי מתה׳ , מאן ׳נפשה׳. דא צדיק… לדף הפיסקה
  14. ׳בן אוני׳ ו׳בנימין׳ - חשבה שילדה לעולם הפירוד, ואביו העלהו לעולם העליון (קנה ע"ב)
    ודא בנימין, נקרא ׳בן אוני׳, דחשיבת דאולידת לתתא בעלמא דפירודא, ואשתארו חד סרי באינון לעילא. מה כתיב. ׳ואביו קרא לו בנימין׳ , בן ימין, דהא אסתלק לעילא בעלמא עלאה. דכד… לדף הפיסקה