ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 20: בוראך יעקב ויוצרך ישראל › פיסקה 7 (קנה ע"א)

׳הפעם אודה את ה'׳ - ביהודה נשלמו ארבעת עמודי הכיסא, ולכן ׳ותעמד מלדת׳

ויצא · בוראך יעקב ויוצרך ישראל · מאמר 20 · פיסקה 7 · דף קנה ע"א

לשון הזוהר

וּכְתִיב (ס"א: דָּא בָּתַר דָּא דִּכְתִיב) ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' וגו'׳ (בראשית כט, לה) ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳, בְּגִין דְּהָכָא אִשְׁתַּכְלָלוּ אַרְבַּע סָמְכִין. ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳, מַאי טַעֲמָא אָמְרָה ׳אוֹדֶה אֶת ה'׳ בְּהַאי, וְלָאו בְּכֻלְּהוּ. אֶלָּא מֵהָכָא, כָּל זִמְנָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שְׁמָא קַדִּישָׁא לָאו שְׁלִים הוּא. תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דִּתְלַת בְּנִין הֲווּ עַד דְּאוֹלִידַת לִיהוּדָה, לָא שְׁלִים כֻּרְסְיָיא. וּבְגִינֵי כָּךְ ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳, וְלָא בְּכֻלְּהוּ. וְעַל דָּא ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳. מַאי (קפ"ו.) ׳וַתַּעֲמֹד׳, דְּקָיְימָא כֻּרְסְיָיא עַל סַמְכוֹהִי.

תרגום

וְכָתוּב (ס"א: זֶה אַחַר זֶה שֶׁכָּתוּב) ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהו"ה וגו'׳ (בראשית כט, לה) ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּאן נִשְׁלְמוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהו"ה׳ - מָה הַטַּעַם אָמְרָה ׳אוֹדֶה אֶת יהו"ה׳ בְּזֶה, וְלֹא בְכֻלָּם? אֶלָּא מִכָּאן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֵינוֹ שָׁלֵם. בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁשְּׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ עַד שֶׁהוֹלִידָה אֶת יְהוּדָה, הַכִּסֵּא לֹא נִשְׁלַם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהו"ה׳, וְלֹא בְכֻלָּם. וְעַל כֵּן ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳. מַה זֶּה ׳וַתַּעֲמֹד׳? שֶׁעָמַד הַכִּסֵּא עַל תּוֹמְכָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכתיב (ס"א: דא בתר דא דכתיב) ׳הפעם אודה את ה' וגו'׳ (בראשית כט, לה) ׳ותעמד מלדת׳, בגין דהכא אשתכללו ארבע סמכין. ׳הפעם אודה את ה'׳, מאי טעמא אמרה ׳אודה את ה'׳ בהאי, ולאו בכלהו. אלא מהכא, כל זמנא דכנסת ישראל בגלותא, שמא קדישא לאו שלים הוא. תא חזי, אף על גב דתלת בנין הוו עד דאולידת ליהודה, לא שלים כרסייא. ובגיני כך ׳הפעם אודה את ה'׳, ולא בכלהו. ועל דא ׳ותעמד מלדת׳. מאי (קפ"ו.) ׳ותעמד׳, דקיימא כרסייא על סמכוהי.

התרגום: וכתוב (ס"א: זה אחר זה שכתוב) ׳הפעם אודה את יהו"ה וגו'׳ (בראשית כט, לה) ׳ותעמד מלדת׳ - משום שכאן נשלמו ארבעה עמודים. ׳הפעם אודה את יהו"ה׳ - מה הטעם אמרה ׳אודה את יהו"ה׳ בזה, ולא בכלם? אלא מכאן, שכל זמן שכנסת ישראל בגלות, השם הקדוש אינו שלם. בא ראה, אף על גב ששלשה בנים היו עד שהולידה את יהודה, הכסא לא נשלם. ומשום כך ׳הפעם אודה את יהו"ה׳, ולא בכלם. ועל כן ׳ותעמד מלדת׳. מה זה ׳ותעמד׳? שעמד הכסא על תומכיו.

מן המפרשים

כתם פז: מאי ותעמוד דקיימא כורסיא על סמכוי כלומר למה כתב לשון עמידה בענין ההפסקה אלא לומר לך כי בלידת הרביעי עמד הכסא על עמדו ומשם והלאה הוא עולם ההפרדה והלשון הזה משמש לשני משמעיו' לענין עמידה וקיום ולענין הפסק כי משם יפרד והיה לארבעה…

אור החמה: זוהר. ת"ח אע"ג דתלת בנין וגו' כדפי' ששלשתם קשורים יה"ו בכל א' מהם ואצ"ל אם כל א' לעצמו אלא אפי' שלשתם יחד אין שלמות אלא ע"י יהודה ולהיות זה אמת גם יהודה מכ"ש אינו שלם בהיותו לבדו אלא לפחות נקשרת ביסוד ולכך נקשרו יהודה ובנימן…

אור יקר: הפעם אודה את ה׳, קודם היה טעות שלא היה שלמות, אמנם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: