׳ויהי בצאת נפשה׳ - כשנכנס הצדיק הוא יוסף, וכשיוצא הוא בנימין
ויצא · בוראך יעקב ויוצרך ישראל · מאמר 20 · פיסקה 13 · דף קנה ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי בְּהַאי עַלְמָא תַּתָּאָה, צַדִּיק בֵּיהּ עָיִיל וּמִנֵּיהּ נָפִיק. כַּד עָיִיל, אִיהוּ בְּרָזָא דְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, כַּד נָפִיק בְּרָזָא דְּבִנְיָמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה׳ (בראשית לה, יח), מַאן ׳נַפְשָׁהּ׳. דָּא צַדִּיק דְּנָפִיק מִנָּהּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה, הַצַּדִּיק נִכְנָס בּוֹ וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא. כְּשֶׁנִּכְנָס הוּא בְּסוֹד שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וּכְשֶׁיּוֹצֵא הוּא בְּסוֹד שֶׁל בִּנְיָמִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה׳ (בראשית לה, יח) - מִי ׳נַפְשָׁהּ׳? זֶה הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי בהאי עלמא תתאה, צדיק ביה עייל ומניה נפיק. כד עייל, איהו ברזא דיוסף הצדיק, כד נפיק ברזא דבנימין. הדא הוא דכתיב, ׳ויהי בצאת נפשה כי מתה׳ (בראשית לה, יח), מאן ׳נפשה׳. דא צדיק דנפיק מנה.
התרגום: בא ראה, בעולם התחתון הזה, הצדיק נכנס בו וממנו יוצא. כשנכנס הוא בסוד של יוסף הצדיק, וכשיוצא הוא בסוד של בנימין. זהו שכתוב ׳ויהי בצאת נפשה כי מתה׳ (בראשית לה, יח) - מי ׳נפשה׳? זה הצדיק שיוצא ממנה.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח בהאי עלמא תתאה וכו': בוא וראה, בעולם הזה התחתון, שהוא הנוקבא, הצדיק, בו נכנס וממנה יוצא. כשהוא נכנס הוא בסוד יוסף הצדיק, כשיוצא הוא בסוד בנימין הצדיק. וז"ש , ויהי בצאת נפשה כי מתה, ושואל מי הוא נפשה, ומשיב, זהו הצדיק שיוצא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: