׳יתר שאת ויתר עז׳ - בכורה כהונה ומלכות בצד הגבורה
ויצא · בוראך יעקב ויוצרך ישראל · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף קנד ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מֵהָכָא, דִּכְתִיב, ׳יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז׳ (בראשית מט, ג), כְּתַרְגּוּמוֹ בְּכֵירוּתָא, כְּהוּנְתָּא, וּמַלְכוּתָא. וּמַלְכוּ בְּסִטְרָא דִגְבוּרָה אִיהוּ, וְעַל דָּא רְאוּבֵן סְתָם.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִכָּאן שֶׁכָּתוּב ׳יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז׳ (בראשית מט, ג) - כְּתַרְגּוּמוֹ בְּכוֹרָה, כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת. וְהַמַּלְכוּת הִיא בְּצַד הַגְּבוּרָה, וְעַל כֵּן רְאוּבֵן סְתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, מהכא, דכתיב, ׳יתר שאת ויתר עז׳ (בראשית מט, ג), כתרגומו בכירותא, כהונתא, ומלכותא. ומלכו בסטרא דגבורה איהו, ועל דא ראובן סתם.
התרגום: אמר רבי יהודה, מכאן שכתוב ׳יתר שאת ויתר עז׳ (בראשית מט, ג) - כתרגומו בכורה, כהנה ומלכות. והמלכות היא בצד הגבורה, ועל כן ראובן סתם.
מן המפרשים
כתם פז: א"ר יהודה מהכא יתר שאת ויתר עז כתרגומו וכו' כלומר מכאן נלמוד כי ראובן כולל ג' מעלות בכורה וכהונה ומלכות ולכן נקרא ראובן סתם כלול משלשת'. א"ר אבא ראובן סתם דאתכליל בשמעון ולוי כסברא הראשונה.
הסולם: אמר רבי יהודה: מכאן, נשמע שכולל ג' הקוין, שכתוב, יתר שאת ויתר עז, ותרגומו הוא, בכירותא שהוא קו אמצעי, כהונתא שהוא קו ימין, מלכותא שהוא קו שמאל, כי מלכות בצד גבורה היא, ועל כן קראה אותו ראו בן סתם. להורות שהוא כולל ג' קוין בסוד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: