אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים
אמור · מאמר 24 · 17 פסקאות · מתחיל בדף צג ע"ב
- בקשו פני אלו זמנים וחגים שהזמין למקום קדש לעטר כל אחד בזמנו לינק מעמק העמקים (צג ע"ב)דבר אחר ׳לך אמר לבי בקשו פני׳ - בגינך אמר לבי לבני עלמא, בקשו פני אלין זמנייא וחגייא דכלהו זמין להון לאתר דאקרי קדש, בגין לעטרא לון, כל חד וחד ביומיה, כל חד וחד בזמניה,… לדף הפיסקה
- מקראי קדש זמני קדש מזמנים מנחל השופע - משל למלך שהזמין בני אדם וסעודתו (צג ע"ב)רבי אבא אמר, ׳מקראי קדש׳ - זמינין דקדש. וכד מהאי זמינין, זמינין מן נחלא דנגיד ונפיק. למלכא דזמין בני נשא לסעודתיה, אעטר קמייהו מכל זיני מיכלא דעלמא, אפתח להו גרבי חמרא,… לדף הפיסקה
- אשר תקראו אתם במועדם - ישראל נקראים אנשי קדש ומזמנים מקדש להתקין סעודה ושמחה (צד ע"א)׳אשר תקראו אותם במועדם׳ - כתיב ׳ואנשי קדש תהיון לי ישראל לתתא אקרון אנשי קדש׳ . כיון דזמינין אינון מקדש דלעילא אתון אנשי קדש לתתא זמינא להו, כדין אתקינו סעודתא, וחדו,… לדף הפיסקה
- מועדי ה הם מה שבו נקשרו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כל האחוזים במלך מזמנים לקדש (צד ע"א)דבר אחר ׳אלה מועדי יהו"ה׳ . מהו מועדי יהו"ה. רבי שמעון אמר, מיהו"ה אינון, דביה אתקשרו מתתא לעילא, ומעילא לתתא. כלהו ביה מתקשרן, ומתעטרן כלהו, לאתקשרא קשרא חד בקשרא… לדף הפיסקה
- אשר תקראו אתם במועדם - שני חלקים לישראל מצד המלך ומצד הקדש חלק עליון בשניהם (צד ע"א)׳אשר תקראו אותם במועדם׳ - תרין חולקין אית לישראל בהו אי מסטרא דמלכא - חולקא עלאה אית לישראל ביה, דכתיב, ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם וגו',׳ ׳כי חלק יהו"ה עמו׳ - ואי מסטרא… לדף הפיסקה
- מזמין אורח צריך שמחה ופנים מאירות - משל למלך שהזמין בניו לקבל האורח העליון בשמחה (צד ע"א)ומאן דמזמן לאחרא , בעי לאחזאה ליה חידו, ואנפין נהירין לעטרא אורחיה דההוא אושפיזא. למלכא דזמין אושפיזא יקירא, אמר לבני היכליה, כל שאר יומין הויתון כל חד וחד בביתיה, דא… לדף הפיסקה
- כך אמר הקבה לישראל בני קבלו האורח בפנים מאירות ותקנו סעודות עליונות כיומי (צד ע"א)כך אמר קודשא בריך הוא לישראל, בני, כל שאר יומין אתון משתדלי בעבידתא בסחורתא, בר ההוא יומא דילי. השתא אושפיזא עלאה ויקירא זמינית, אתון קבילו ליה, באנפין נהירין, זמינו… לדף הפיסקה
- כשישראל שמחים במועדים המלאכים שואלים והקבה משיב שהאורח שלו הוא מישראל שנקראים קדש (צד ע"א)תא חזי, בשעתא דישראל לתתא חדאן בהני מועדיא, ומשבחין שבחא לקודשא בריך הוא, מסדרין פתורי, מתקני גרמייהו במאני יקר, מלאכי עלאי אמרין, מה טיבן דישראל בכך. קודשא בריך הוא… לדף הפיסקה
- שלשה מזמנים מקדש חג המצות שבועות וסכות ולא שבת כי היא ירשה ואינה מזמנה (צד ע"א)תלתא אינון זמינין מקדש, ולא יותר: חג המצות, וחג השבועות, וחג הסוכות. אמר ליה רבי אבא, וכי שבת לאו מקדש הוא זמין. אמר ליה לאו, בתרי סטרין, חד - דהוא ודאי קדש אקרי,… לדף הפיסקה
- לבן שנכנס לבית אביו ואוכל בשעה שרוצה - שבת נאדר בקדש כבן שהתחזק באביו ולא מזמן (צד ע"ב)לברא דעאל לביתא דאבוי ואמיה, ואכל ושתי, בשעתא דהוא בעי. למלכא דהוה ליה ברא יחידאי, חביבא דנפשיה, יהב ליה שושבינא לנטרא ליה, ולאתחברא בהו. אמר מלכא, יאות הוא לזמנא לאלין… לדף הפיסקה
- ששת ימים תעשה מלאכה - כל יום ויום עושה מעשהו כי שש ולא בששת ולכן נקראים ימי מלאכה (צד ע"ב)׳ששת ימים תעשה מלאכה׳ - ׳ששת ימים׳ מאי עבידתייהו. אמר רבי יוסי, כתיב ׳כי ששת ימים עשה יהו"ה את השמים ואת הארץ׳ - ולא כתיב בששת, והא אוקמוה, וכל יומא ויומא עביד עבידתיה,… לדף הפיסקה
- טעם שנקראו ששת ימי חל - כי עכשו מתנהג העולם על ידי השלוחים שלהם (צד ע"ב)אמר רבי יצחק אי הכי אמאי אקרון ששת ימי חול, אמאי חול. אמר רבי יוסי, השתא אתנהיג עלמא על ידא דשלוחייהו, בגין כך יומי חול אקרון. לדף הפיסקה
- מתר לעשות בהם עבודה ולכן לא נקראים קדש - הבדילו החברים בין קדש לחל באותיות (צד ע"ב)רבי חייא אמר, בגין דשרי למעבד בהון עבידתא, ובגין דא לא אקרון קדש, ומאן דלאו אקרון קדש, חול אקרון, ועל דא אתקינו חברייא בהבדלה, בין קדש לחול. מאי הבדלה הכא. אלא קדש מלה… לדף הפיסקה
- שמחת ושמירת יום השבת על הכל כי מתעטר באבא ואמא ומוסיף קדשה על קדשתו לכל העולמות (צד ע"ב)אמר רבי יהודה, חדוותא ונטירותא דיומא דשבתא על כלא הוא, ובגין דהא יומא אתעטר באבא ואימא, ואתוסף קדושה על קדושתיה, מה דלא אשתכח הכי בשאר יומי, דהא הוא קדש, ואתעטר בקדש,… לדף הפיסקה
- משל למלך שעשה הלולא לבנו היחיד ומנהו על הכל - שוטר עוזב דיניו לכבוד שמחת המלך (צד ע"ב)למלכא דעבד הלולא לבריה יחידאי, אעטר ליה בעטרא עלאה, מני ליה מלכא על כלא. בהאי יומא חדוותא לכלא. חד סנטירא דאתפקד על דינא דבני נשא, הוו בידיה גוברין דבעיין קטולא, גוברין… לדף הפיסקה
- אותו היום הלולת המלך עם המטרוניתא שמחת אב ואם - וקראת לשבת ענג עטרה מיוחדת (צד ע"ב)כך ההוא יומא, הלולא דמלכא במטרוניתא, חדוותא דאבא ואימא עליה, חדוותא דעלאין ותתאין. בחדוותא דמלכא, כלהו חדאן, ולא יצטערון ביה. על דא כתיב ׳וקראת לשבת ענג׳ . מאי ענג. ענג… לדף הפיסקה
- בשבת שלש סעודות לבני המלך - לא יסדר שני שלחנות אלא שלחן שלם למלך שנותן לאורח (צד ע"ב)בהאי יומא, תלת סעודתאן בעיין בני מלכא, לזמנא, ולסדרא פתורי, בגין יקרא דמלכא, כמה דאוקימנא. וכד אזדמן ביה חגא, או זמנא, לא יסדר בר נש תרי פתורי בכל סעודתא, חד לשבת, וחד… לדף הפיסקה