משל למלך שעשה הלולא לבנו היחיד ומנהו על הכל - שוטר עוזב דיניו לכבוד שמחת המלך
אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 15 · דף צד ע"ב
לשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּעָבַד הִלוּלָא לִבְרֵיהּ יְחִידָאִי, אַעְטָּר לֵיהּ בְּעִטְרָא עִלָּאָה, מָנֵי לֵיהּ מַלְכָּא עַל כֹּלָּא. בְּהַאי יוֹמָא חֶדְוָותָא לְכֹלָּא. חַד סַנְטִירָא דְּאִתְפְּקַד עַל דִּינָא דִּבְנֵי נָשָׁא, הֲווֹ בִּידֵיהּ גּוּבְרִין דְּבַעְיָין קָטּוּלָא, גּוּבְרִין דְּבַעְיָין לְאַלְקָאָה. בְּגִין יְקָרָא דְּהַאי יוֹמָא דְּחֶדְוְותָא דְּמַלְכָּא, שָׁבִיק דִּינוֹי, וְנָטַר לְחֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא.
תרגום
לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה הִלּוּלָא לִבְנוֹ הַיָּחִיד, עִטֵּר אוֹתוֹ בַּעֲטָרָה עֶלְיוֹנָה, מִנָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ עַל הַכֹּל. בַּיּוֹם הַזֶּה שִׂמְחַת הַכֹּל. שׁוֹטֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מֻפְקָד עַל דִּינָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הָיוּ בְיָדוֹ גְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִים הֲרִיגָה, וּגְבָרִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהַלְקָאָה. בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ עוֹזֵב אֶת דִּינָיו, וְשׁוֹמֵר אֶת שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: למלכא דעבד הלולא לבריה יחידאי, אעטר ליה בעטרא עלאה, מני ליה מלכא על כלא. בהאי יומא חדוותא לכלא. חד סנטירא דאתפקד על דינא דבני נשא, הוו בידיה גוברין דבעיין קטולא, גוברין דבעיין לאלקאה. בגין יקרא דהאי יומא דחדוותא דמלכא, שביק דינוי, ונטר לחדוותא דמלכא.
התרגום: למלך שעשה הלולא לבנו היחיד, עטר אותו בעטרה עליונה, מנה אותו המלך על הכל. ביום הזה שמחת הכל. שוטר אחד שהיה מפקד על דינם של בני אדם, היו בידו גברים שצריכים הריגה, וגברים שהיו צריכים להלקאה. בשביל כבוד היום הזה של שמחת המלך עוזב את דיניו, ושומר את שמחת המלך.
מן המפרשים
הסולם: למלכא דעבד הלולא וכו' : בדומה למלך, שעשה סעודה לבן יחידו, והעטירו בעטרה עליונה, והמלך הפקיד אותו על הכל. ביום הזה הוא שמחה לכל בני המדינה, שוטר אחד שנתמנה על הדין של בני אדם, היה בידו אנשים שצריכים להרגם, אנשים שצריכים להכותם.…