ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 10 (צד ע"ב)

לבן שנכנס לבית אביו ואוכל בשעה שרוצה - שבת נאדר בקדש כבן שהתחזק באביו ולא מזמן

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 10 · דף צד ע"ב

לשון הזוהר

לִבְרָא דְּעָאל לְבֵיתָא דַּאֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, וְאָכַל וְשָׁתֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּהוּא בָּעֵי. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא יְחִידָאי, חֲבִיבָא דְּנַפְשֵׁיהּ, יָהַב לֵיהּ שׁוּשְׁבִינָא לְנַטְרָא לֵיהּ, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ. אָמַר מַלְכָּא, יָאוּת הוּא לְזַמְּנָא לְאִלֵּין שׁוּשְׁבִינִין דִּבְרִי, וּלְאַחְזָאָה יְקָרָא וַחֲבִיבוּתָא דִּילִי בְּהוּ, זַמִּין לוֹן לְהָנֵי שׁוּשְׁבִינִין. בְּרָא לָא אִתְחֲזֵי לְזַמְּנָא, אֶלָּא לְמֵיעַל וּלְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי בְּבֵיתָא דַּאֲבוֹי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ בָּעֵי. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים יהו"ה מִי׳ (שמות טו, יא) כָּמוֹךָ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ - נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ וַדַּאי, כְּבַר דְּאִתְתְּקַן (ס"א דאתתקף) בַּאֲבוֹי, נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, וְלָאו זַמִּין מִקֹּדֶשׁ.

תרגום

לְבֵן שֶׁנִּכְנַס לְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָכַל וְשָׁתָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד, חֲבִיב נַפְשׁוֹ, נָתַן לוֹ שׁוֹשְׁבִין לִשְׁמֹר אוֹתוֹ וּלְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, נָאֶה הוּא לְהַזְמִין אֶת הַשּׁוֹשְׁבִינִים הַלָּלוּ שֶׁל בְּנִי וּלְהַרְאוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַחֲבִיבוּת שֶׁלִּי עִמָּם. הִזְמִין אֶת הַשּׁוֹשְׁבִינִים הַלָּלוּ. הַבֵּן לֹא רָאוּי לְזַמֵּן, אֶלָּא לְהִכָּנֵס וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּבֵית אָבִיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ׳ (שם טו) - נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ וַדַּאי, כְּבֵן שֶׁהִתְתַּקֵּן (שֶׁהִתְחַזֵּק) בְּאָבִיו נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא מְזֻמָּן מֵהַקֹּדֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לברא דעאל לביתא דאבוי ואמיה, ואכל ושתי, בשעתא דהוא בעי. למלכא דהוה ליה ברא יחידאי, חביבא דנפשיה, יהב ליה שושבינא לנטרא ליה, ולאתחברא בהו. אמר מלכא, יאות הוא לזמנא לאלין שושבינין דברי, ולאחזאה יקרא וחביבותא דילי בהו, זמין לון להני שושבינין. ברא לא אתחזי לזמנא, אלא למיעל ולמיכל ולמשתי בביתא דאבוי, בשעתא דאיהו בעי. הדא הוא דכתיב, ׳מי כמוכה באלים יהו"ה מי׳ (שמות טו, יא) כמוך נאדר בקדש - נאדר בקדש ודאי, כבר דאתתקן (ס"א דאתתקף) באבוי, נאדר בקדש, ולאו זמין מקדש.

התרגום: לבן שנכנס לבית אביו ואמו ואכל ושתה בשעה שהוא רוצה. למלך שהיה לו בן יחיד, חביב נפשו, נתן לו שושבין לשמר אותו ולהתחבר עמו. אמר המלך, נאה הוא להזמין את השושבינים הללו של בני ולהראות את הכבוד והחביבות שלי עמם. הזמין את השושבינים הללו. הבן לא ראוי לזמן, אלא להכנס ולאכל ולשתות בבית אביו בשעה שהוא רוצה. זהו שכתוב ׳מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר בקדש׳ (שם טו) - נאדר בקדש ודאי, כבן שהתתקן (שהתחזק) באביו נאדר בקדש, ולא מזמן מהקדש.

מן המפרשים

מקדש מלך: ברא לא אתחזי לזמנא וכו' פי' קו האמצעי שהוא גוף האילן וכולם נכללים בו נק' הוא ברא. שבשבת עולה לאבא בלי הזמנה: וז"ש בשעתא דאיהו בעי דהיינו בכל שבת ושבת עכ"ל: יהיב ליה שושבינין פירוש הם הקצוות של זעיר:

הסולם: לברא דעאל לביתא וכו' : השבת דומה, לבן הבא לבית אביו ואמו, ואוכל ושותה בשעה שהוא רוצה. ואין או"א צריכים להזמינו. ודומה, למלך שהיה לו בן יחיד אהבת נפשו, נתן לו ריע שישמור אותו ויתחבר עמו. אמר המלך נאה הוא להזמין הריעים של בני,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: