ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 11 (צד ע"ב)

ששת ימים תעשה מלאכה - כל יום ויום עושה מעשהו כי שש ולא בששת ולכן נקראים ימי מלאכה

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 11 · דף צד ע"ב

לשון הזוהר

׳שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה׳ (שמות לה, ב) - ׳שֵׁשֶׁת יָמִים׳ מַאי עֲבִידְתַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהו"ה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ - וְלָא כְּתִיב בְּשֵׁשֶׁת, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא עָבִיד עֲבִידְתֵיהּ, וְאִקְרוּן יוֹמֵי מְלָאכָה.

תרגום

׳שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה׳ (ויקרא כג, ג) - ׳שֵׁשֶׁת יָמִים׳ (שמות כ, יא) - מַה מַּעֲשֵׂיהֶם? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ - וְלֹא כָתוּב בְּשֵׁשֶׁת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְכָל יוֹם וָיוֹם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ, וְנִקְרָאִים יְמֵי מְלָאכָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ששת ימים תעשה מלאכה׳ (שמות לה, ב) - ׳ששת ימים׳ מאי עבידתייהו. אמר רבי יוסי, כתיב ׳כי ששת ימים עשה יהו"ה את השמים ואת הארץ׳ - ולא כתיב בששת, והא אוקמוה, וכל יומא ויומא עביד עבידתיה, ואקרון יומי מלאכה.

התרגום: ׳ששת ימים תעשה מלאכה׳ (ויקרא כג, ג) - ׳ששת ימים׳ (שמות כ, יא) - מה מעשיהם? אמר רבי יוסי, כתוב ׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ׳ - ולא כתוב בששת, והרי פרשוה, וכל יום ויום עושה מעשהו, ונקראים ימי מלאכה.

מן המפרשים

אור החמה: ששת ימים מאי עבידתייהו דמשמע דמלאכה בששת ימים מצוה. ותי' ר' יוסי כנזכר בתקונים דמשמע ששת עצמם הם השמים והארץ ופי' שהם ו' ימים זכרים פועלים במ' ומשמשים בה שמושא כל יומא חד כנזכר בפ' תרומה ואמר וכל יומא ויומא עביד עבידתיה במ'…

הסולם: ששת ימים תעשה מלאכה: שואל, ששת ימים, מה הם. אר"י כתוב, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ. ולא כתוב בששת ימים. והעמדנו, שכל יום ויום עשה מלאכתו, ונקראים משום זה ימי מלאכה, כלומר, שה"ס ששת ימים העליונים, חג"ת נה"י, שמהם נפעלו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: