שלשה מזמנים מקדש חג המצות שבועות וסכות ולא שבת כי היא ירשה ואינה מזמנה
אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 9 · דף צד ע"א
לשון הזוהר
תְּלָתָא אִינּוּן זְמִינִין מִקֹּדֶשׁ, וְלָא יוֹתֵר: חַג הַמַּצוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְחַג הַסּוּכּוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, וְכִי שַׁבָּת לָאו מִקֹּדֶשׁ הוּא זַמִּין. אָמַר לֵיהּ לָאו, בִּתְרֵי סִטְרִין, חַד - דְּהוּא וַדַּאי קֹדֶשׁ אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם׳ (שמות לא, יד) - וְחַד - דְּשַׁבָּת לָאו זַמִּין הוּא, דְּהָא יְרוּתָא דִּילֵיהּ הוּא וַדַּאי. יְרוּתָא דְּקֹדֶשׁ הוּא יָרִית, וְלָאו זְמִינִי. וְעַל דָּא כֻּלְּהוֹן זְמִינִין בַּקֹּדֶשׁ, וּמִתְקַשְּׁרָן בְּשַׁבָּת, וּמִתְעַטְּרָן בֵּיהּ. בְּהַאי, יוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִתְעֲטָּר בֵּיהּ, וְעַל דָּא שַׁבָּת לָאו זַמִּין הוּא.
תרגום
שְׁלֹשָה הֵם מְזֻמָּנִים מִקֹּדֶשׁ, וְלֹא יוֹתֵר: חַג הַמַּצּוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְחַג הַסֻּכּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וְכִי שַׁבָּת אֵינָהּ מִקֹּדֶשׁ מְזֻמֶּנֶת? אָמַר לוֹ, לֹא, בִּשְׁנֵי צְדָדִים, אֶחָד - שֶׁהוּא וַדַּאי נִקְרָא קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם׳ (שמות לא, יד) - וְאֶחָד - שֶׁשַּׁבָּת אֵינָהּ זְמִינָה, שֶׁהֲרֵי יְרֻשָּׁתוֹ הִיא וַדַּאי. יְרֻשָּׁה שֶׁל קֹדֶשׁ הוּא יוֹרֵשׁ וְאֵינוֹ מְזֻמָּן, וְעַל כֵּן כֻּלָּם מְזֻמָּנִים בַּקֹּדֶשׁ, וּמִתְקַשְּׁרִים בְּשַׁבָּת וּמִתְעַטְּרִים בּוֹ. בּוֹ. בָּזֶה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתְעַטֵּר בּוֹ, וְעַל כֵּן שַׁבָּת אֵינָהּ מְזֻמֶּנֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תלתא אינון זמינין מקדש, ולא יותר: חג המצות, וחג השבועות, וחג הסוכות. אמר ליה רבי אבא, וכי שבת לאו מקדש הוא זמין. אמר ליה לאו, בתרי סטרין, חד - דהוא ודאי קדש אקרי, דכתיב, ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳ (שמות לא, יד) - וחד - דשבת לאו זמין הוא, דהא ירותא דיליה הוא ודאי. ירותא דקדש הוא ירית, ולאו זמיני. ועל דא כלהון זמינין בקדש, ומתקשרן בשבת, ומתעטרן ביה. בהאי, יומא שביעאה אתעטר ביה, ועל דא שבת לאו זמין הוא.
התרגום: שלשה הם מזמנים מקדש, ולא יותר: חג המצות, וחג השבועות, וחג הסכות. אמר לו רבי אבא, וכי שבת אינה מקדש מזמנת? אמר לו, לא, בשני צדדים, אחד - שהוא ודאי נקרא קדש, שכתוב ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳ (שמות לא, יד) - ואחד - ששבת אינה זמינה, שהרי ירשתו היא ודאי. ירשה של קדש הוא יורש ואינו מזמן, ועל כן כלם מזמנים בקדש, ומתקשרים בשבת ומתעטרים בו. בו. בזה היום השביעי מתעטר בו, ועל כן שבת אינה מזמנת.
מן המפרשים
מקדש מלך: תלתא אינון זמינין מקדש פי' שבג' רגלים הנז' הו"ק זמינין מהקדש שהוא אבא. וכי שבח וכו' פי' ולמה לא הזכרת רק ג' רגלים. וכי בשבת לאו הזעיר זמין מקדש. א"ל ר' אבא וכי שבת לאו מקדש הוא זמין א"ל לאו בתרי סטרין חד וכו' בח"י דף ס"ה יש…
אור החמה: א"ל ר' אבא וגומר הקשה שהרי יום שבת הוא ת"ת ושבועות ת"ת א"כ זמין הוא מקדש. א"ל ר"ש לאו הכי בתרין סטרין הא' מטעם הכתוב בעצמו שאמר ושמרתם את השבת כי קדש וגו' הוא עצמו קדש. הב' מטעם שהספי' ו' מקומם למטה ולכך בעלותם שם הוא דרך עראי…
זוהר הרקיע: דף צ"ד ע"ב בהאי יומא תלת סעודתא בעינא בני מלכא לזמנא וכו' וכד אזדמן ביה חגא או זמנא לא יסדר וכו'. פי' שבת וי"ט והיינו י"ט שחל להיות בשבת. ומ"ש אמר ר"א סעודתא תליתאה דשבת כד אערע ביה אושפיזא וכו'. פי' י"ט שחל להיות אחר שבת כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: