ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 4 (צד ע"א)

מועדי ה הם מה שבו נקשרו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כל האחוזים במלך מזמנים לקדש

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהו"ה׳ (ויקרא כג, ד). מַהוּ מוֹעֲדֵי יהו"ה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מֵיהו"ה אִינּוּן, דְּבֵיהּ אִתְקָשָּׁרוּ מִתַתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. כֻּלְּהוּ בֵּיהּ מִתְקַשְּׁרָן, וּמִתְעַטְּרָן (ס"א ומתעתדן) (נ"א ומתאחדן) כֻּלְּהוּ, לְאִתְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא חַד בְּקִשְׁרָא דְּמַלְכָּא. מַאי טַעֲמָא. כְּמָה דְּמַלְכָּא יָרִית לְאַבָּא וּלְאִימָּא, וְאָחִיד בְּהַהוּא קֹדֶשׁ, וְאִתְעַטָּר בְּהוּ. (בגין) כַּךְ כָּל אִינּוּן דַּאֲחִידָן בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, בַּעְיָין לְאִזְדַמְּנָא בְּהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, בְּגִין דְּיִתְאַחֲדוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא (למלכא). וְעַל דָּא מוֹעֲדֵי יהו"ה אִקְרֵי, וּלְבָתַר ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳, דְּהָא בְּהוּ אִתְעֲטָּר בְּמַלְכָּא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מַה זֶּה מוֹעֲדֵי ה'? רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֵם מֵה', שֶׁבּוֹ נִקְשְׁרוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה. כֻּלָּם קְשׁוּרִים בּוֹ, וְכֻלָּם מִתְעַטְּרִים (וּמְזֻמָּנִים) (וּמִתְאַחֲדִים) לְהִקָּשֵׁר קֶשֶׁר אֶחָד בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁמֶּלֶךְ יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב וְהָאֵם, וְאָחוּז בְּאוֹתוֹ קֹדֶשׁ וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם. (בִּשְׁבִיל) כָּךְ כָּל אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בַּמֶּלֶךְ צְרִיכִים לְהִזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִתְאַחֲדוּ כְאֶחָד (למלך). וְעַל כֵּן נִקְרָא מוֹעֲדֵי ה', וְאַחַר כָּךְ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי בָּהֶם מִתְעַטֵּר בַּמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳אלה מועדי יהו"ה׳ (ויקרא כג, ד). מהו מועדי יהו"ה. רבי שמעון אמר, מיהו"ה אינון, דביה אתקשרו מתתא לעילא, ומעילא לתתא. כלהו ביה מתקשרן, ומתעטרן (ס"א ומתעתדן) (נ"א ומתאחדן) כלהו, לאתקשרא קשרא חד בקשרא דמלכא. מאי טעמא. כמה דמלכא ירית לאבא ולאימא, ואחיד בההוא קדש, ואתעטר בהו. (בגין) כך כל אינון דאחידן ביה במלכא, בעיין לאזדמנא בההוא אתר עלאה דאקרי קדש, בגין דיתאחדו כלהו כחדא (למלכא). ועל דא מועדי יהו"ה אקרי, ולבתר ׳מקראי קדש׳, דהא בהו אתעטר במלכא.

התרגום: דבר אחר אלה מועדי ה', מה זה מועדי ה'? רבי שמעון אמר, הם מה', שבו נקשרו ממטה למעלה וממעלה למטה. כלם קשורים בו, וכלם מתעטרים (ומזמנים) (ומתאחדים) להקשר קשר אחד בקשר של המלך. מה הטעם? כמו שמלך יורש את האב והאם, ואחוז באותו קדש ומתעטר בהם. (בשביל) כך כל אותם שאחוזים במלך צריכים להזדמן לאותו מקום עליון שנקרא קדש, כדי שכלם יתאחדו כאחד (למלך). ועל כן נקרא מועדי ה', ואחר כך מקראי קדש, שהרי בהם מתעטר במלך.

מן המפרשים

אור החמה: ד"א אלה מועדי וגומר מהו מועדי וגומר דהאי לישנא קשה לר' אבא דפי' דחכמה מזמן להו וניחא לישנא דמקראי קדש היינו דחכמה מזמן להו אבל קשה לישנא דמועדי ד' שאין לו ענין. מועדי ה' אינון פי' הספירות ו' נקראים מועדי ד' ת"ת והטעם דביה…

הסולם: ד"א אלה מועדי ה': פירוש אחר אלה מועדי ה', מהו מועדי ה'. ר' שמעון אמר, מה' הם המועדים, דהיינו מז"א. שבו נתקשרו ממטה למעלה וממעלה למטה. כולם מתקשרים בו, וכולם מתעטרים להתקשר קשר אחד בקשר המלך. מהו הטעם. הוא, כמו שהמלך, שהוא ז"א,…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מהו מועדי ה' טעם השאלה הוא כי ענין הכינוי והסמיכות לדבר א' מורה יחס הפעולה אל פועלה כגון מעשה ה' מצות ה' שה' הוא העושה או המצוה. והתינח אם אמר מועדים לה' כמו שבת לה' פסח לה' ותירץ וכו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר