ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 13 (צד ע"ב)

מתר לעשות בהם עבודה ולכן לא נקראים קדש - הבדילו החברים בין קדש לחל באותיות

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 13 · דף צד ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, בְּגִין דְּשָׁרֵי לְמֶעְבַּד בְּהוֹן עֲבִידְתָא, וּבְגִין דָּא לָא אִקְרוּן קֹדֶשׁ, וּמַאן דְּלָאו אִקְרוּן קֹדֶשׁ, חוֹל אִקְרוּן, וְעַל דָּא אַתְקִינוּ חַבְרַיָּיא בְּהַבְדָּלָה, בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. מַאי הַבְדָּלָה הָכָא. אֶלָּא קֹדֶשׁ מִלָּה בְּגַרְמֵיהּ הוּא, וְשַׁארָא מִנֵּיהּ אַתְיָין. וְעַל דָּא אִלֵּין לְעוֹבָדָא, וְאִלֵּין לְנַטְרָא. וְאֵימָתַי אִשְׁתְּכַח נְטִירוּ בְּהוּ. כַּד זְמִינִין מִקֹּדֶשׁ.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מִשּׁוּם שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם עֲבוֹדָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִקְרָאִים קֹדֶשׁ, וּמִי שֶׁלֹּא נִקְרָאִים קֹדֶשׁ, נִקְרָאִים חֹל, וְעַל כֵּן הִתְקִינוּ הַחֲבֵרִים בַּהַבְדָּלָה, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. מָה הַהַבְדָּלָה כָּאן? אֶלָּא קֹדֶשׁ הוּא דָּבָר בְּעַצְמוֹ, וּמַתְחִילוֹת מִמֶּנּוּ הָאוֹתִיּוֹת. וְעַל כֵּן אֵלּוּ לְמַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ לִשְׁמֹר. וּמָתַי נִמְצֵאת בָּהֶם שְׁמִירָה? כְּשֶׁמְּזֻמָּנִים מִקֹּדֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא אמר, בגין דשרי למעבד בהון עבידתא, ובגין דא לא אקרון קדש, ומאן דלאו אקרון קדש, חול אקרון, ועל דא אתקינו חברייא בהבדלה, בין קדש לחול. מאי הבדלה הכא. אלא קדש מלה בגרמיה הוא, ושארא מניה אתיין. ועל דא אלין לעובדא, ואלין לנטרא. ואימתי אשתכח נטירו בהו. כד זמינין מקדש.

התרגום: רבי חייא אמר, משום שמתר לעשות בהם עבודה, ומשום כך לא נקראים קדש, ומי שלא נקראים קדש, נקראים חל, ועל כן התקינו החברים בהבדלה, בין קדש לחל. מה ההבדלה כאן? אלא קדש הוא דבר בעצמו, ומתחילות ממנו האותיות. ועל כן אלו למעשה, ואלו לשמר. ומתי נמצאת בהם שמירה? כשמזמנים מקדש.

מן המפרשים

מקדש מלך: ומאן דלא איקרון קודש חול איקרון נ"ב ר"ל אפי' שיהיו ו"ק דאצילות עצמן הואיל ונעשה בהם מלאכה חול איקרון. ואי אשתכח נטירו בהו. נ"ב יום טוב בששת ימי המעשה: כד זמינין מקדש נ"ב ואינם חול והכל נק' קדש: בגין דהא יומא אתעטר בא"וא נ"ב…

הסולם: ר' חייא אמר וכו': רח"א, משום שמותר לעשות בהם מלאכה. ומשום זה אינם נקראים קדש. אע"פ שה"ס חג"ת נה"י דז"א, כי אותם שאינם נקראים קדש, נקראים חול. וע"כ התקינו החברים בהבדלה, בין קדש לחול. שואל, מהו ההבדלה שבכאן, וכי היו פעם מעורבים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר