ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 17 (צד ע"ב)

בשבת שלש סעודות לבני המלך - לא יסדר שני שלחנות אלא שלחן שלם למלך שנותן לאורח

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 17 · דף צד ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַאי יוֹמָא, תְּלַת סְעוּדָתָאן בַּעְיָין בְּנֵי מַלְכָּא, לְזַמְּנָא, וּלְסַדְּרָא פָּתוֹרֵי, בְּגִין יְקָרָא דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְכַד אִזְדְּמַן בֵּיהּ חַגָּא, אוֹ זְמָנָא, לָא יְסַדֵּר בַּר נָשׁ תְּרֵי פָּתוֹרֵי בְּכָל סְעוּדָתָא, חַד לְשַׁבָּת, וְחַד לְאוּשְׁפִּיזָא, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל׳ (שמואל ב ט, יג) - סִפּוּקָא הוּא בְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא דְּאַתְיָא לֵיהּ. וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסַדּוּרֵי פָּתוֹרָא שְׁלֵימָא לְמַלְכָּא, וְהוּא יָהִיב מִינֵּיהּ לְאוּשְׁפִּיזָא.

תרגום

בַּיּוֹם הַזֶּה שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת צְרִיכִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְזַמֵּן וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּכְשֶׁמִּזְדַּמֵּן בּוֹ חַג אוֹ זְמַן, לֹא יְסַדֵּר אָדָם שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת בְּכָל סְעוּדָה, אֶחָד לְשַׁבָּת וְאֶחָד לָאוֹרֵחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל׳ (שמואל ב ט, יג) - הַהֲנָאָה הִיא ׳בְּשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ׳ לְאוֹתוֹ הָאוֹרֵחַ שֶׁבָּא אֵלָיו. וְעַל כֵּן צָרִיךְ אָדָם לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן שָׁלֵם לַמֶּלֶךְ, וְהוּא נוֹתֵן מִמֶּנּוּ לָאוֹרֵחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהאי יומא, תלת סעודתאן בעיין בני מלכא, לזמנא, ולסדרא פתורי, בגין יקרא דמלכא, כמה דאוקימנא. וכד אזדמן ביה חגא, או זמנא, לא יסדר בר נש תרי פתורי בכל סעודתא, חד לשבת, וחד לאושפיזא, בגין דכתיב, ׳על שלחן המלך תמיד הוא אוכל׳ (שמואל ב ט, יג) - ספוקא הוא בפתורא דמלכא, לההוא אושפיזא דאתיא ליה. ועל דא בעי בר נש לסדורי פתורא שלימא למלכא, והוא יהיב מיניה לאושפיזא.

התרגום: ביום הזה שלש סעודות צריכים בני המלך לזמן ולערך שלחנות בשביל כבוד המלך, כמו שבארנו. וכשמזדמן בו חג או זמן, לא יסדר אדם שני שלחנות בכל סעודה, אחד לשבת ואחד לאורח, משום שכתוב ׳על שלחן המלך תמיד הוא אכל׳ (שמואל ב ט, יג) - ההנאה היא ׳בשלחן המלך׳ לאותו האורח שבא אליו. ועל כן צריך אדם לערך שלחן שלם למלך, והוא נותן ממנו לאורח.

מן המפרשים

הסולם: מהאי יומא תלת וכו': ביום הזה, שלש סעודות צריכים בני המלך לזמן ולערוך השלחן, משום כבוד המלך. כמו שהעמדנו. וכשמזדמן בו חג, מג' חגים, או זמן, ראש השנה, לא יסדר האדם ב' שלחנות בכל סעודה, אחד לשבת ואחד להאורח, ליום טוב, משום שכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: