ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 24: אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים › פיסקה 2 (צג ע"ב)

מקראי קדש זמני קדש מזמנים מנחל השופע - משל למלך שהזמין בני אדם וסעודתו

אמור · אלה מועדי ה מקראי קדש - סוד הזמנת האורח העליון בשבת ובחגים · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אַבָּא אָמַר, ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ - זְמִינִין דְּקֹדֶשׁ. וְכַד מֵהַאי זְמִינִין, זְמִינִין מִן נַחֲלָא דְּנַגִּיד וְנָפִיק. לְמַלְכָּא דְּזַמִּין בְּנֵי נָשָׁא לִסְעוּדָתֵיהּ, אַעְטָּר קָמַיְיהוּ מִכָּל זִינֵי מֵיכְלָא דְּעָלְמָא, אַפְתַּח לְהוּ גַּרְבֵּי חַמְרָא, שַׁפִּיר בְּרֵיחָא, שַׁפִּיר לְמִשְׁתְּיָיא. דְּהָכִי אִתְחֲזֵי, מַאן דִּמְזַמִּין לְמֵיכְלָא וּלְמִשְׁתְּיָיא זַמִּין. כַּךְ ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ - כֵּיוָן דְּאִינּוּן זְמִינִין לִסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, זְמִינִין אִינּוּן לְחַמְרָא טַב וְשַׁפִּיר דְּמִנְטְרָא. (כמה דאת אמר ׳כי טובים דודיך מיין׳ (שיר השירים א, ב)) וְעַל דָּא ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ כְּתִיב.

תרגום

רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ - זְמַנִּים שֶׁל קֹדֶשׁ. וּכְשֶׁמִּזֶּה הֵם מְזֻמָּנִים, הֵם מְזֻמָּנִים מִן הַנַּחַל שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין בְּנֵי אָדָם לִסְעוּדָתוֹ, עִטֵּר לִפְנֵיהֶם בְּכָל מִינֵי מַאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, פָּתַח לָהֶם חָבִית יַיִן, יָפֶה בְּרֵיחַ וְיָפֶה לְמִשְׁתֶּה. שֶׁכָּךְ רָאוּי, מִי שֶׁמַּזְמִין - לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה הוּא מַזְמִין. כָּךְ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ - כֵּיוָן שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים לִסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, מְזֻמָּנִים הֵם לְיַיִן טוֹב וְיָפֶה שֶׁמְּשֻׁמָּר. (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ב)) וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ (ויקרא כג, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא אמר, ׳מקראי קדש׳ - זמינין דקדש. וכד מהאי זמינין, זמינין מן נחלא דנגיד ונפיק. למלכא דזמין בני נשא לסעודתיה, אעטר קמייהו מכל זיני מיכלא דעלמא, אפתח להו גרבי חמרא, שפיר בריחא, שפיר למשתייא. דהכי אתחזי, מאן דמזמין למיכלא ולמשתייא זמין. כך ׳מקראי קדש׳ - כיון דאינון זמינין לסעודתא דמלכא, זמינין אינון לחמרא טב ושפיר דמנטרא. (כמה דאת אמר ׳כי טובים דודיך מיין׳ (שיר השירים א, ב)) ועל דא ׳מקראי קדש׳ כתיב.

התרגום: רבי אבא אמר, מקראי קדש - זמנים של קדש. וכשמזה הם מזמנים, הם מזמנים מן הנחל ששופע ויוצא. למלך שהזמין בני אדם לסעודתו, עטר לפניהם בכל מיני מאכלים שבעולם, פתח להם חבית יין, יפה בריח ויפה למשתה. שכך ראוי, מי שמזמין - למאכל ולמשתה הוא מזמין. כך מקראי קדש - כיון שהם מזמנים לסעודת המלך, מזמנים הם ליין טוב ויפה שמשמר. (כמו שנאמר ׳כי טובים דדיך מיין׳ (שיר השירים א, ב)) ועל כן כתוב ׳מקראי קדש׳ (ויקרא כג, ב).

מן המפרשים

מקדש מלך: זמינין דקדש נ"ב חכמה ומ"ש וכד מהאי זמינין. פי' אחר שאבא הזמין אותם. ג"כ זמינין מנחלא דנגיד ונפיק ונ"ב בינה. ולפ"ז ר' אבא פליג על ת"ק שת"ק סובר שעיקר ההזמנה היא על ידי אימא וממילא יונקים ג"כ מאבא. ור' אבא ס"ל שעיקר ההזמנה היא…

הסולם: ר' אבא אמר וכו': רא"א, מקראי קדש פירושו מזומנים של קדש, שהוא או"א עלאין, שהם חכמה, וכשהם מזומנים למקום ההוא שנקרא קדש, הם מזומנים מן הנחל הנמשך ויוצא, שהוא ישסו"ת, שהם בינה. בדומה למלך, שהזמין בני אדם לסעודתו, העטיר לפניהם מכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: