ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרלשער המעיינים ←

לטעום מן הזוהר › ילדים וחינוך

מה אומר הזוהר

ילדים וחינוך

מה כוחם של בנים הלומדים תורה?

׳הנה נחלת ה' בנים׳ - הבנים מזכים לצרור הנשמות

וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים׳ (תהלים קכז, ג) - זֶהוּ צְרוֹר הַנְּשָׁמָה, הַצַּד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. וְלַנַּחֲלָה הַזּוֹ, מִי מְזַכֶּה אֶת הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתָהּ נַחֲלַת ה'? הַבָּנִים. אוֹתָם הַבָּנִים מְזַכִּים אוֹתוֹ לְנַחֲלַת ה', וְעַל כֵּן אַשְׁרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

זוהר ח"א, פרשת וישב, דף קפח.

׳לחם העצבים׳ - אכילת מי שאין לו בנים בעצב

׳אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳, מַה זֶּה ׳לֶחֶם הָעֲצָבִים׳? שֶׁכַּאֲשֶׁר לָאָדָם יֵשׁ בָּנִים, אוֹתוֹ הַלֶּחֶם שֶׁאוֹכֵל, אוֹכֵל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב. וְזֶה שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁאוֹכֵל הוּא לֶחֶם שֶׁל עֶצֶב, וְאֵלּוּ הֵם ׳אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳ וַדַּאי.

זוהר ח"א, פרשת וישב, דף קפז.

המניקה תינוק לא תזדווג אלא בשעה שהתינוק ישן - ולא תניקו מיד כדי שלא יפחד ממנה לעולם

מִי שֶׁמֵּינִיקָה תִינוֹק, לֹא תִזְדַּוֵּג עִם אָדָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַתִּינוֹק יָשֵׁן. וְאַחַר כָּךְ אַל תָּנִיק אוֹתוֹ עַד שָׁעָה אַחַת, כְּמוֹ שְׁנֵי מִילִין, אוֹ מִיל אֶחָד, אִם לֹא יְכוֹלָה בִּשְׁבִיל צַעַר הַתִּינוֹק בִּזְמַן שֶׁהוּא בּוֹכֶה. וּבָזֶה לֹא יִפְחַד מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים.

זוהר ח"ג, פרשת ויקרא, דף יט.

כיבוד האב לאחר מיתתו - בדרך ישרה שהבן הולך

פָּתַח וְאָמַר, ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדנָיו׳ (מלאכי א, ו) - ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמותכ) ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ׳ - וּפֵרְשׁוּהָ, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבַכֹּל. זֶה בְּחַיָּיו שֶׁהִתְחַיֵּב בּוֹ. אַחַר שֶׁמֵּת, אִם תֹּאמַר הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמֶּנּוּ - לֹא כָּךְ. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁמֵּת, הִתְחַיֵּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ (שמות כ, יב) - שֶׁאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עִקֶּשֶׁת, וַדַּאי שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת אָבִיו, וַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ קָלוֹן. וְאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וַדַּאי שֶׁזֶּה מְכַבֵּד אֶת אָבִיו, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם אֵצֶל הקב"ה. והקב"ה חָס עָלָיו וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכִסֵּא כְבוֹדוֹ. וַדַּאי ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳.

זוהר ח"ג, פרשת בחקותי, דף קטו:

עוד נושאים

← חזרה ל"לטעום מן הזוהר"