׳בבקר זרע את זרעך׳
חומרת זרע לבטלה ושכר המוליד תמיד
התראה - שלוחי מעלה כותבים כל מעשה אדם בספר
׳וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יהו"ה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךְ וְגוֹ'׳ (קהלת יא, ו). בֹּא רְאֵה כַּמָּה רָאוּי לָאָדָם לְהִזָּהֵר מֵחֲטָאָיו וּלְהִזָּהֵר בְּמַעֲשָׂיו לִפְנֵי הקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה שְׁלוּחִים וְכַמָּה מְמֻנִּים הֵם בָּעוֹלָם שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים וְרוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם וּמְעִידִים עָלָיו (ז"ח: עֲלֵיהֶם), וְהַכֹּל כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר.
בלשון הזוהר
׳וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יהו"ה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ׳. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדְךָ וְגו'׳ (קהלת יא, ו). תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְאִזְדַּהֲרָא בְּעוֹבָדוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּכַמָּה שְׁלִיחָן וְכַמָּה מְמַנָּן אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִינוּן אָזְלִין וְשָׁיְיטָן, וְחָמָאן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וְסָהֲדִין עֲלוֹי (ז"ח: עֲלַיְיהוּ) וְכֹלָּא בְּסִפְרָא כְתִיבִין.
חטא הוצאת זרע לבטלה - הטומאה החמורה מכל
וּבֹא וּרְאֵה, בְּכָל אוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁנִּטְמָא בָהֶם הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ חֵטְא שֶׁנִּטְמָא בוֹ אָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא - מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ זַרְעוֹ לָרִיק וּמוֹצִיא זֶרַע לְחִנָּם בַּיָּד אוֹ בָרֶגֶל וְנִטְמָא בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע׳ (תהלים ה, ה).
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּכָל אִינוּן חוֹבִין דְּאִסְתָּאַב בְּהוּ בַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, דָּא אִיהוּ חוֹבָא דְּאִסְתָּאַב בֵּיהּ בַר נָשׁ יַתִּיר בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי - מַאן דְּאוֹשִׁיד זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא, וְאַפִּיק זַרְעָא לְמַגָּנָא בִּידָא אוֹ בְּרַגְלָא וְאִסְתָּאַב בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהילים ה, ה).
מונע ראית פני עתיק יומין - שכר היראה והטהרה
בִּגְלַל זֶה לֹא נִכְנָס לַמְּחִצָּה וְלֹא רוֹאֶה תֹּאַר פָּנָיו שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּתוּב כָּאן ׳לֹא יְגֻרְךְ רָע׳ (תהלים ה, ה). וְכָתוּב ׳וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יהו"ה׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ׳ (ישעיה א, טו-טז). אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁיָּרֵא מֵרִבּוֹנוֹ וְיִהְיֶה שָׁמוּר מִדֶּרֶךְ רָעָה, וִיטַהֵר עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיִרְאַת רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
בְּגִין דָא לָא עָאל לְפַרְגּוֹדָא, וְלָא חָמֵי סְבָר אַפֵּי עַתִּיק יוֹמִין, כְּמָה דְּתָנִינָן כְּתִיב הָכָא ׳לא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה). וּכְתִיב ׳וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יהו"ה׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ׳ (ישעיהו א, טו-טז). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וִיהֵא נְטִיר מֵאוֹרַח בִּישָׁא, וְיַדְכֵּי גַרְמֵיהּ לְאִשְׁתַּדָּלָא בִּדְחִילוּ דְמָארֵיהּ.
׳בבקר זרע את זרעך׳ - עת הכח והעלומים להוליד
בֹּא רְאֵה, ׳בַּבֹּקֶר זְרַע (אֶת) זַרְעֶךְ׳ (קהלת יא, ו) - הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. ׳בַּבֹּקֶר׳ - זֶהוּבימי הנערות הנקראים בוקר בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּכֹחוֹ וְיִהְיֶה בַּעֲלוּמָיו, שבגיל זה בנים מתחנכים בקל יותר אָז יִשְׁתַּדֵּל לְהוֹלִיד בָּנִים עִם אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ, בכשרותה שֶׁכָּתוּב ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ׳ (קהלת יא, ו), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. ׳בַּבֹּקֶר׳, דָּא הוּא בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִתְקַיֵּים בְּחֵילֵיהּ וִיהֵא בְּעוּלֵימוֹ, כְּדֵין אִשְׁתַּדַּל לְאוֹלָדָא בְּנִין בְּאִיתְּתָא דְּחַזְיָא לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ׳.
׳כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר׳ - שְׂכַר הַמְלַמֵּד בָּנָיו יִרְאַת הַשֵּׁם
שֶׁהֲרֵי אָז הוּא הַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים׳ (תהלים קכז, ד) - מִשּׁוּם שֶׁיָּכוֹל לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי לחנכם ולהוכיחם כראוי הקב"ה, וְיִהְיֶה לוֹעל כך שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשַּׁעַר׳ - ׳לֹא יֵבוֹשׁוּ׳ - בָּעוֹלָם הַהוּא, הוא עוה"ב בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין יָבוֹאוּ לְקַטְרֵג עָלָיו. שֶׁאֵין לְךְ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַהוּא כְּמוֹ הַהוּא שֶׁמְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ יִרְאַת רִבּוֹנוֹ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה. שכר המלמד גדול כשהוא מועיל, ולכן הבנים הגונים פודים את אביהם בשער בית דין עליון (או"י) ועוד, לא יבושו הבנים עצמם שיהיו בעוה"ז על כך שלא מכניסים את אביהם לעוה"ב ושאין בכח מעשיהם לפדות את אביהם מאותם אויבים בשער (רמ"ק)
בלשון הזוהר
דְּהָא כְּדֵין זִמְנָא אִיהוּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנִי הַנְּעוּרִים׳ (תהילים קכז, ד) - בְּגִין דְּיָכִיל לְמֵילַף לְהוּ אָרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וִיהֵא לֵיהּ אַגְרָא טָבָא לְעַלְמָא דְאָתֵי. דִּכְתִיב ׳אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לא יֵבשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר׳ - ׳לא יֵבוֹשׁוּ׳ בְּהַהוּא עַלְמָא, בְּזִמְנָא דְמָארֵיהוֹן דְּדִינָא יֵיתוּן לְקַטְרְגָא עֲלוֹי. דְּלֵית לָךְ אַגְרָא טָבָא בְּהַהוּא עַלְמָא, כְּהַהוּא דְאוֹלִיף לֵיהּ לִבְרֵיהּ דְּחִילוּ דְמָרֵיהּ בְּאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא.
זכות אברהם - צוואת בניו לדרך ה' מגינה לעד
בֹּא רְאֵה מָה אָמַר בְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יהו"ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט׳ (בראשית יח, יט). וְעַל כֵּן אוֹתָהּ הַזְּכוּת קַיֶּמֶת לוֹ זכות זו עמדה לאברהם כנגד כל בעלי הדין בָּעוֹלָם הַהוּא בעוה"ב אֵצֶלכנגד כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין. ושיש בכח הזכות הזו יותר כח מאשר כל זכויותיו האחרות (רמ"ק).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה אָמַר בְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב, ׳כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יהו"ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט׳ (בראשית יח, יט). וְעַל דָּא הַהוּא זְכוּ קָיְימָא לֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא לְגַבֵּי כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינָא.
׳אל תנח ידך׳ - להוליד גם בזקנה שלא נדע יכשר
וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךְ׳ (קהלת יא, ו) - אֲפִלּוּ בִּימֵי הַזִּקְנָה, שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁאָדָם זָקֵן, (לֹא יאמר כְּבָר הִשְׁתַּדַּלְתִּי ודי לִי, אוֹ כְּבָר הִשְׁתַּדַּלְתִּי ואיני יָכוֹל, וְכָעֵת שֶׁאֲנִי זָקֵן אֵינִי רוֹצֶה, וְעִם כָּל זֶה) מַה כָּתוּב? ׳אַל תַּנַּח יָדֶךְ׳ - לֹא יַנִּיחַ מִלְּהוֹלִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תֵדַע אֵיזֶה ׳יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה׳ - לִפְנֵי הָאֱלֹהִים - כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בִּשְׁבִילוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ ׳בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ׳ (קהלת יא, ו), אֲפִילּוּ בְּיוֹמֵי דְזִקְנָה, דְּאִיהוּ זִמְנָא דְסִיב בַר נָשׁ (לא יימא כבר אשתדלית ודי לי או כבר אשתדלית ולא יכילנא והשתא דאנא סיב לית אנא בעי ועם כל דא) מַה כְּתִיב ׳אַל תַּנַּח יָדֶךָ׳ לָא יִשְׁבּוֹק מִלְּאוֹלָדָא בְּהַאי עַלְמָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא תֵדַע אֵיזֶה ׳יִכְשַׁר הַזֶּה אוֹ זֶה׳ לִפְנֵי הָאֱלהִים. בְּגִין דִּיקוּמוּן בְּגִינֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא.
׳הנה נחלת ה' בנים׳ - הבנים מזכים לצרור הנשמות
וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳הִנֵּה נַחֲלַת יהו"ה בָּנִים׳ (תהילים קכז, ג) - זֶהוּ צְרוֹר הַנְּשָׁמָה, הַצַּד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. וְלַנַּחֲלָה הַזּוֹ, מִי מְזַכֶּה אֶת הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתָהּ נַחֲלַת יהו"ה? הַבָּנִים. אוֹתָם הַבָּנִים מְזַכִּים אוֹתוֹ לְנַחֲלַת יהו"ה, וְעַל כֵּן אַשְׁרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב ׳הִנֵּה נַחֲלַת יהו"ה בָּנִים׳ (תהילים קכז, ג), דָּא צְרוֹרָא דְנִשְׁמָתָא סִטְרָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, וּלְהַאי נַחֲלָה מַאן זָכֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַעָלָא בְּהַהוּא ׳נַחֲלַת יהו"ה, בָּנִים׳. אִינוּן בְּנִין זָכָאן לֵיהּ לְנַחֲלַת יהו"ה, וְעַל דָּא זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לוֹן דְּיוֹלִיף לוֹן אָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא כְּמָה דְּאִתְּמָר.
׳ותסר בגדי אלמנותה מעליה׳
תמר ורות שבנו בחכמה את זרע המלוכה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.