׳ותסר בגדי אלמנותה מעליה׳
תמר ורות שבנו בחכמה את זרע המלוכה
תמר הצדקת - בחכמה עשתה לשם חסד ואמת
׳וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְגוֹ'׳ (בראשית לח, יד). בֹּא רְאֵה, תָּמָר הָיְתָה בַּת כֹּהֵן, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁהִיא הָלְכָה כְּדֵי לִזְנוֹת עִם חָמִיהָ? שֶׁהֲרֵי הִיא, צְנִיעוּת נִמְצְאָה בָּהּ תָּמִיד. אֶלָּא הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת, וּבְחָכְמָה עָשְׂתָה אֶת זֶה, שֶׁהֲרֵי הִיא לֹא הִפְקִירָה אֶת עַצְמָהּ אֵלָיו, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעָה יְדִיעָה וּבְחָכְמָה הִתְבּוֹנְנָה, וְעַל כֵּן הִיא בָּאָה אֵלָיו לַעֲשׂוֹת (עִמּוֹ) חֶסֶד וֶאֱמֶת, וְעַל זֶה בָּאָה (בְּפַרְהֶסְיָא) וְהִשְׁתַּדְּלָה בָּעֵסֶק הַזֶּה.
בלשון הזוהר
׳וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְגו'׳ (בראשית לח, יד) - תָּא חֲזֵי, תָּמָר בַּת כֹּהֵן הֲוַת, וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִיהִי אָזְלָא בְּגִין לְאַזְנָאָה עִם חָמוּהָ, דְּהָא אִיהִי צְנִיעוּתָא אִשְׁתַּכְּחַת בָּהּ תָּדִיר. אֶלָּא אִיהִי צַדֶּקֶת הֲוַת וּבְחָכְמָה עָבְדַת הַאי, דְּהָא אִיהִי לָא אַפְקָרַת גַּרְמָהּ לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא בְּגִין דִּידִיעָה יָדְעַת וְחָכְמְתָא אִסְתַּכָּלַת. וְעַל דָּא אִיהִי אָתַת לְגַבֵּיהּ לְמֶעְבַּד (עמיה) טִיבוּ וּקְשׁוֹט, וְעַל דָּא אָתַת (להדיה) וְאִשְׁתַּדְּלַת בְּעִסְקָא דָא.
סיוע הקב"ה במעשה תמר - היא הוצרכה ולא אחרת
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יָדְעָה יְדִיעָה וְהִשְׁתַּדְּלָה בְּעֵסֶק זֶה. הקב"ה עָשָׂה שָׁם סִיּוּעַ בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא וּמִיָּד הִתְעַבְּרָה, וְהַכֹּל הָיָה מִמֶּנּוּ. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הֵבִיא הקב"ה אוֹתָם בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? לָמָּה מִזּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהִיא הֻצְרְכָה לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּאִיהִי יָדְעַת יְדִיעָה וְאִשְׁתַּדְּלַת בְּעִסְקָא דָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד סִיּוּעָא תַּמָּן בְּהַהוּא עוֹבָדָא וְאִתְעֲבְּרַת מִיָּד. וְכֹלָּא הֲוָה מִנֵּיהּ. וְאִי תֵימָא אַמַּאי לָא אַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינוּן בְּנִין מֵאִתְּתָא אוֹחֲרָא, אַמַּאי מִן דָּא. אֶלָּא וַדַּאי אִיהִי אִצְטְרִיכָא לְעוֹבָדָא דָא וְלָא אִתְּתָא אָחֳרָא.
תמר ורות - שתי הנשים שבנו זרע דוד ומשיח
שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ שֶׁמֵּהֶן נִבְנָה הַזֶּרַע שֶׁל יְהוּדָה, וּבָאוּ מֵהֶן דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַלָּלוּ זוֹ כְּמוֹ זוֹ, תָּמָר וְרוּת שֶׁמֵּתוּ בַּעְלֵיהֶן בָּרִאשׁוֹנָה, וְהֵן הִשְׁתַּדְּלוּ לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.
בלשון הזוהר
תְּרֵין נְשִׁין הֲווּ דְּמִנַּיְיהוּ אִתְבְּנֵי זַרְעָא דִיהוּדָה, וְאֲתוּ מִנַּיְיהוּ דָּוִד מַלְכָּא וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְאִלֵּין תְּרֵין נְשִׁין דָּא כְּגַוְונָא דְּדָא, תָּמָר וְרוּת דְּמִיתוּ בַּעֲלַיְיהוּ בְּקַדְמִיתָא, וְאִינוּן אִשְׁתַּדְּלוּ לְעוֹבָדָא דָא.
תמר השתדלה אצל חמיה - הקרוב ביותר לבניה שמתו
תָּמָר הִשְׁתַּדְּלָה אֵצֶל חָמִיהָ, שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְבָנָיו שֶׁמֵּתוּ. מָה הַטַּעַם הִיא הִשְׁתַּדְּלָה אֶצְלוֹ? שֶׁכָּתוּב ׳כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה׳ - וּמִשּׁוּם זֶה הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל חָמִיהָ.
בלשון הזוהר
תָּמָר אִשְׁתַּדְּלַת לְגַבֵּי חָמוּהָ דְּאִיהוּ קָרִיב יַתִּיר לִבְנוֹי דְמִיתוּ. מַאי טַעְמָא אִיהִי אִשְׁתַּדְּלַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב ׳כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה׳. וּבְגִין דָּא אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדָא דָא לְגַבֵּי חָמוּהָ.
רות השתדלה אצל בועז - והולידה את עובד
רוּת מֵת בַּעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל בֹּעַז, שֶׁכָּתוּב ׳וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳ (רות ג, ז). וְהִשְׁתַּדְּלָה עִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹלִידָה לוֹ אֶת עוֹבֵד. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא יָצָא עוֹבֵד מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? אֶלָּא וַדַּאי הִיא הֻצְרְכָה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמִשְּׁתֵּי אֵלּוּ נִבְנָה וְנִשְׁתַּכְלֵל זַרְעוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וּשְׁתֵּיהֶן עָשׂוּ בְּכַשְׁרוּת, לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אוֹתָם הַמֵּתִים לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם לְאַחַר מִכֵּן.
בלשון הזוהר
רוּת מִית בַּעֲלָהּ וּלְבָתַר אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדָא דָא לְגַבֵּיהּ דְּבֹעַז דִּכְתִיב, ׳וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳ (רות ג, ז). וְאִשְׁתַּדְּלַת בַּהֲדֵיהּ וּלְבָתַר אוֹלִידַת לֵיהּ לְעוֹבֵד. וְאִי תֵימָא אַמַּאי לָא נָפִיק עוֹבֵד מֵאִתְּתָא אָחֳרָא, אֶלָּא וַדַּאי הִיא אִצְטְרִיכַת וְלָא אִתְּתָא אָחֳרָא. וּמִתְּרֵין אִלֵּין אִתְבְּנִי וְאִשְׁתַּכְלִיל זַרְעָא דִיהוּדָה, וְתַרְוַוְיְיהוּ בְּכַשְׁרוּת עָבְדוּ לְמֶעְבַּד טִיבוּ עִם אִינוּן מֵיתַיָיא לְאִתְתַּקְּנָא עַלְמָא לְבָתַר.
שבח המתים שכבר מתו - והמשתדל בתורה יומם ולילה
וְזֶהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ (קהלת ד, ב), שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָיוּ חַיִּים בַּהַתְחָלָה, ׳לֹא הָיָה׳ בָּהֶם שֶׁבַח (ז"ח: וְאַחַר כָּךְ הָיָה בָּהֶם שֶׁבַח), וּשְׁתֵּיהֶן הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם אוֹתָם הַמֵּתִים, והקב"ה סִיַּע ׳בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה׳ וְהַכֹּל הָיָה כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְגוֹ'׳ (יהושע א, ח).
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא כְּמָה דְאִתְּמָר ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ (קהלת ד, ב), דְּהָא כַּד הֲווּ חַיִּין בְּקַדְמִיתָא ׳לָא הֲוָה׳ בְּהוּ שְׁבָחָא (ז"ח: ולבתר הוה בהו שבחא), וְתַרְוַויְיהוּ אִשְׁתַּדְּלוּ לְמֶעְבַּד טִיבוּ וּקְשׁוֹט עִם אִנּוּן מֵיתַיָיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִיֵּיעַ בְּהַהוּא עוֹבָדָא וְכֹלָּא הֲוָה כְּדְקָא יָאוֹת. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְגו'׳ (יהושע א, ח):
׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳
קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.