׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳
קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה
הורדת יוסף למצרים - קיום גזרת ברית בין הבתרים
׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר וְגוֹ'׳ (בראשית לט, א). - (מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ויכר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר, הוּא אָמַר לְאָבִיו הכר נָא וגו', וְעַל כֵּן ויכר יְהוּדָה. וְכָתוּב ׳וְהִנֵּה תאומים בְּבִטְנָהּ׳, תאומים הָיוּ מִקֹּדֶם לָכֵן אַחִים הָיוּ. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, לֹא כָּךְ נשמע, אֶלָּא בנים אֲחֵרִים נולדו. אָמַר רַבִּי אַבָּא, מִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתַּדְּלָה לִמְצֹא הָאֲבֵדָה שנאבדה. בא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אחיו וַתֹּאמֶר מה פרצת עָלֶיךְ פֶּרֶץ׳. רמז כָּאן התפרצות רִאשׁוֹנָה שפרץ זֶה שֶׁמֵּת עָלָיו, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳פרצת עָלֶיךְ׳ - התפרצות בִּגְלַל שהצטרכת לְהַטְרִיחַ לאדונך, וּמִשּׁוּם כָּךְ התפרצות תעשה בִּשְׁאָר אֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל זֶה ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶץ׳. וּלְאַחַר שֶׁכָּל מעשה שֶׁל יְהוּדָה נֶאֱמַר שֶׁיְּהוּדָה מָכַר אֶת יוֹסֵף, וְהוּא גרם לוֹ לַכֹּל זֶה. שֶׁאִם יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר נחזיר אוֹתוֹ לאבינו, הָיוּ עוֹשִׂים לוֹ אחיו כָּךְ, וְעַל זֶה הוֹרִידוּ אוֹתוֹ אחיו מִשִּׁלְטוֹנוֹ שֶׁעֲלֵיהֶם. וּלְבַסּוֹף שגלה מֵאֶחָיו ובא עָלָיו כָּל זֶה, חָזַר וְאָמַר ׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה׳) מַה זֶּה ׳הוּרַד׳? שֶׁהִסְכִּים הקב"ה לְאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה לְקַיֵּם אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁלּוֹ שֶׁגָּזַר בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁכָּתוּב ׳יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעְךְ וְגוֹ'׳ (בראשית טו, יג). ׳וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר׳, לְצַד הַחֵטְא קָנָה אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר וְגו'׳ (בראשית לט, א). (מה כתיב לעיל ויכר יהודה ויאמר, איהו אמר לגבי אבוי הכר נא וגו', ועל דא ויכר יהודה. וכתיב ׳והנה תאומים בבטנה׳. תאומין הוו מקדמת דנא אחין הוו. רבי חזקיה אמר, לא אשתמע הכי. אלא בנין אחרנין אתילידו. אמר רבי אבא, בגין כך אשתדלת לאשכחא אובדא דאתאביד. תא חזי מה כתיב, ׳ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ׳. רמז הכא פריצותא קדמאה דפריץ ההוא דמית עליה משמע דכתיב ׳פרצת עליך פריצותא בגין דאצטריכת לאטרחא למרך ובגין כך פריצותא תעביד בשאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות׳. ועל דא ויקרא את שמו פרץ. ולבתר דכל עובדא דיהודה אתמר דיהודה זבין ליה ליוסף. ואיהו גרים ליה לכל האי. דאי יהודה הוה ׳אמר נהדר ליה׳ לאבונא הוו עבדין ליה אחוי הס ועל דא נחתו ליה אחוי משלטנותא דעליהו. לבתר דאתגלי מאחוי ואתא עליה כל דא אהדר ואמר ׳ויוסף הורד מצרימה׳) מַאי ׳הוּרַד׳. דְּאִסְתַּכַּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עוֹבָדָא לְקַיְימָא גְזֵרָה דִילֵיהּ דִּגְזַר בֵּין הַבְּתָרִים דִּכְתִיב, ׳יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְגו'׳ (בראשית טו, יג). ׳וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר׳ לִסְטַר חֲטָאָה קָנָה לֵיהּ.
׳האומר לחרס ולא יזרח׳ - שבעה כוכבים ושמשים ברקיע
פָּתַח וְאָמַר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ (איוב ט, ז). בֹּא רְאֵה, שִׁבְעָה כּוֹכָבִים עָשָׂה הקב"ה בָּרָקִיעַ, וּבְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ יֵשׁ כַּמָּה שַׁמָּשִׁים מְמֻנִּים לְשִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךְ שַׁמָּשׁ אוֹ מְמֻנֶּה שֶׁאֵין לוֹ עֲבוֹדָה וְשִׁמּוּשׁ לַאֲדוֹנוֹ, וְעוֹמְדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל אוֹתוֹ הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁנִּתְמַנָּה בוֹ, וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ עֲבוֹדָתוֹ לְשַׁמֵּשׁ.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ (איוב ט, ז). תָּא חֲזֵי, שִׁבְעָה כֹּכְבַיָא עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְקִיעָא, וְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא אִית בֵּיהּ כַּמָּה שַׁמָּשִׁין מְמַנִּין לְשַׁמָּשָׁא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּלֵית לָךְ שַׁמָּשָׁא אוֹ מְמַנָּא דְּלֵית לֵיהּ פּוּלְחָנָא וְשִׁמּוּשָׁא לְמָארֵיהּ, וְקָיְימֵי כָּל חַד וְחַד עַל הַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּאִתְפַּקְדָא בֵּיהּ, וְכָל חַד יָדַע עֲבִידְתֵּיהּ לְשַׁמָּשָׁא.
שליחות ושירה - סוגי הממונים המשבחים את הקב"ה
מֵהֶם שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בִּשְׁלִיחוּת רִבּוֹנָם וּמֻפְקָדִים בָּעוֹלָם עַל כָּל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם, וּמֵהֶם שֶׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, וְהֵם (הֲרֵי) מֻפְקָדִים עַל הַשִּׁירָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם מֻפְקָדִים עַל זֶה, אֵין לְךְ כָּל חַיִל בַּשָּׁמַיִם וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁכֻּלָּם לֹא מְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה.
בלשון הזוהר
מִנְּהוֹן מְשַׁמְּשֵׁי בִּשְׁלִיחוּתָא דְמָרֵיהוֹן וְאִתְפַּקְּדָן בְּעַלְמָא עַל כָּל עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וּמִנְּהוֹן דְּקָא מְשַׁבְּחִין לֵיהּ וְאִינוּן (הא) אִתְפַּקְּדָן עַל שִׁירָתָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינוּן אִתְפַּקְּדָן בְּהַאי, לֵית לָךְ כָּל חֵילָא בִּשְׁמַיָיא וְכֹכָבִין וּמַזָּלֵי דְּכֻלְּהוּ לָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
שלושת מחנות הלילה - אלפי אלפים ורבבות בשירה
שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, אָז נִפְרָדִים שְׁלֹשָׁה צְדָדִים מַחֲנוֹת לִשְׁלֹשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וּבְכָל צַד וְצַד אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, וְכֻלָּם מְמֻנִּים עַל הַשִּׁירָה.
בלשון הזוהר
דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא כְּדֵין אִתְפַּרְשָׁן תְּלַת סִטְרִין מַשִּׁרְיָין לִתְלַת סִטְרֵי עַלְמָא, וּבְכָל סִטְרָא וְסִטְרָא אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְבָן וְכֻלְּהוּ מְמַנָּן עַל שִׁירָתָא.
החיה הממונה על שלושת המחנות - שירת כוכבי הבוקר
שְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת הֵם, וְחַיָּה קְדוֹשָׁה אַחַת מְמֻנָּה עֲלֵיהֶם וְעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כָּל אוֹתָם שֶׁבְּצַד דָּרוֹם וְכָל הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר׳ - אֵלּוּ הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּצַד דָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז). ׳וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ - אֵלּוּ הֵם שֶׁבְּצַד שְׂמֹאל שֶׁנִּכְלְלוּ בַּיָּמִין.
בלשון הזוהר
תְּלַת מַשִּׁרְיָין אִינוּן, וְחַד חֵיוָתָא קַדִּישָׁא מְמַנָּא עֲלַיְיהוּ וְקָיְימָא עֲלַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ קָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאָתֵי צַפְרָא, כַּד אָתֵי צַפְרָא, כָּל אִינוּן דְּבִסְטַר דָּרוֹם וְכָל כֹּכְבַיָא דְּנָהֲרֵי, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחָן וְאָמְרֵי שִׁירָתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר׳ - אִלֵּין כֹּכְבַיָא דְּבִסְטַר דָּרוֹם כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז). ׳וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלהִים׳ - אִלֵּין אִינוּן דְּבִסְטַר שְׂמָאלָא דְּאִתְכְּלִילוּ בִּימִינָא.
ישראל נושאים שירה ביום כנגד שירת הלילה
וְאָז מֵאִיר הַבֹּקֶר, וְיִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים שִׁירָה וּמְשַׁבְּחִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיּוֹם, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁל הַלַּיְלָה, וְעוֹמְדִים אֵלֶּה כְּנֶגֶד אֵלֶּה, עַד שֶׁמִּתְעַלֶּה כְבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה כָּרָאוּי, וְהקב"ה מִתְעַלֶּה בַּשֵּׁשׁ הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין צַפְרָא נָהִיר, וְיִשְׂרָאֵל נָטְלֵי שִׁירָתָא וּמְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּימָמָא, תְּלַת זִמְנִין בִּימָמָא, לָקֳבֵל תְּלַת זִמְנִין דְּלֵילְיָא. וְקָיְימִין אִלֵּין לָקֳבֵיל אִלֵּין, עַד דְּיִסְתַּלַּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא כְּדְקָא יְאוּת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלַּק בְּהוּ בְּשִׁית אִלֵּין.
החיה הקדושה עומדת על ישראל למטה כבמעלה
אוֹתָהּ הַחַיָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה, עוֹמֶדֶת עַל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה כְּדֵי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּרָאוּי. מַה כָּתוּב בָּהּ? ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו). ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ - אֵלּוּ אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳ - אֵלּוּ הַמַּחֲנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה מִתְעַלֶּה מִכָּל הַצְּדָדִים, מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה. וְעַל כֵּן הַכֹּל הָיָה (ס"א: הוּא) עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ וְהַכֹּל הוּא בִּרְצוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
הַהוּא חֵיוָתָא קַדִּישָׁא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ לְעֵילָא קָיְימָא עַל יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּגִין לְאַתְקָנָא כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת. מַה כְּתִיב בָּהּ ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו). ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ אִלֵּין אִינוּן מַשִּׁירְיָין דִּלְעֵילָא, ׳וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ אִלֵּין מַשִּׁרְיָין דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלַּק מִכָּל סִטְרִין מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא הֲוָה (ס"א: הוּא) בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְימָא, וְכֹלָּא אִיהוּ בִּרְעוּתֵיהּ.
יוסף ויעקב בפסוק ׳האומר לחרס׳ - פרישת יעקב ממטתו עד הבשורה
׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח׳ (איוב ט, ז) - רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר זֶה יוֹסֵף. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ - אֵלּוּ הֵם אֶחָיו, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ׳. דָּבָר אַחֵר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס׳ - זֶה יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לוֹ ׳הַכֶּר נָא׳. ׳וְלֹא יִזְרָח׳ - בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ - מִשּׁוּם בָּנָיו נֶחְתַּם וְנִסְתַּם הָאוֹר שֶׁלּוֹ, הַשֶּׁמֶשׁ חָשַׁךְ וְהַכּוֹכָבִים לֹא הֵאִירוּ, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף נִפְרַד מֵאָבִיו. וּבֹא וּרְאֵה, מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹסֵף, נִפְרַד יַעֲקֹב מִשִּׁמּוּשׁ הַמִּטָּה, וְנִשְׁאַר אָבֵל עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרַת יוֹסֵף.
בלשון הזוהר
׳הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלא יִזְרָח׳ (איוב ט, ז). רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, דָּא יוֹסֵף. ׳וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתּוֹם׳ - אִלֵּין אִינוּן אֲחוֹי דִּכְתִיב ׳בְּהוּ וַאֲחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי׳. דָּבָר אַחֵר, ׳הָאוֹמֵר לַחֶרֶס׳ - דָּא יַעֲקֹב, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמְרוּ לוֹ ׳הַכֶּר נָא׳. ׳וְלא יִזְרָח׳, בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלְקַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ. ׳וּבְעַד כֹּכָבִים יַחְתּוֹם׳ - בְּגִין בְּנוֹי אִתְחַתַּם וְאַסְתִּים נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, שִׁמְשָׁא אִתְחַשַׁךְ וְכֹכְבַיָא לָא נְהִירוּ בְּגִין דְּיוֹסֵף אִתְפָּרַשׁ מֵאֲבוֹי. וְתָּא חֲזֵי, מֵהַהוּא יוֹמָא דְהַהוּא עוֹבָדָא דְיוֹסֵף, אִתְפְּרַשׁ יַעֲקֹב מִשִּׁמּוּשָׁא דְּעַרְסָא וְאִשְׁתָּאַר אֲבֵלָא עַד הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְבַּשַּׂר בְּשׂוֹרָה דְיוֹסֵף:
׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳
שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.