׳ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח׳
שמירת השכינה עליו מהבור עד השלטון
׳לא יעזוב את חסידיו׳ נדרש על אברהם - חסידו בלשון יחיד
׳וַיְהִי יהו"ה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדנָיו וְגוֹ'׳. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ׳ (תהלים לז, כח) - הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ בְּאַבְרָהָם. ׳אֶת חֲסִידָיו׳, כָּתוּב חֲסִידוֹ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי יהו"ה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדוֹנָיו וְגו'׳. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳כִּי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ׳ (תהילים לז, כח). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ בְּאַבְרָהָם. ׳אֶת חֲסִידָיו׳, חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְהָא אִתְּמָר.
השכינה הולכת עם הצדיקים בכל מקום שהולכים
בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים, הקב"ה שׁוֹמֵר אוֹתָם וְלֹא עוֹזֵב אוֹתָם. דָּוִד אָמַר ׳גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךְ וּמִשְׁעַנְתֶּךְ וְגוֹ'׳ (תהלים כג, ד). בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים, הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם וְלֹא עוֹזֶבֶת אוֹתָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר דְּצַדִּיקַיָא אָזְלֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן וְלָא שָׁבִיק לוֹן. דָּוִד אָמַר, ׳גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתְּךָ וְגו'׳ (תהילים כג, ד). בְּכָל אֲתַר דְּצַדִּיקַיָא אָזְלֵי, שְׁכִינְתָּא אָזְלָא עִמְּהוֹן וְלָא שָׁבִיק לוֹן.
שכינה עם יוסף - כל מעשה ידיו מצליח ומתהפך לרצון אדוניו
יוֹסֵף הָלַךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם - הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי יהו"ה אֶת יוֹסֵף׳. וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ - בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה, הָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ אֲדוֹנוֹ בְּגָוֶן אַחֵר - הָיָה מִתְהַפֵּךְ בְּיָדוֹ לְאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁרְצוֹן אֲדוֹנוֹ הָיָה רוֹצֶה בָהּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יהו"ה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׳ - מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ וַדַּאי, ׳כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳.
בלשון הזוהר
יוֹסֵף אָזַל בְּגֵיא צַלְמָוֶת וְנָחֲתוּ לֵיהּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינְתָא הֲוַת עִמֵּיהּ - הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וַיְהִי יהו"ה אֶת יוֹסֵף׳. וּבְגִין דְּהֲוַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא בְּכָל מַה דְּהֲוָה עָבִיד הֲוָה מַצְלַח בִּידֵיהּ. דְּאָפִילּוּ מַאי דְהֲוָה בִּידֵיהּ וְהֲוָה תָּבַע לֵיהּ מָארֵיהּ בְּגַוְונָא אָחֳרָא, הֲוָה מִתְהַפֵּךְ בִּידֵיהּ לְהַהוּא גַוְונָא דִּרְעוּתָא דְמָארֵיהּ הֲוָה רָעֵי בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה יהו"ה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׳, מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ וַדַּאי, ׳כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳.
׳וירא׳ ולא ׳וידע׳ אדוניו - ובזכות הצדיק מתברכים גם הרשעים
בֹּא רְאֵה, וַיֵּדַע ׳אֲדנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳ - לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיַּרְא אֲדנָיו, שֶׁהֲרֵי בְּעֵינָיו הָיָה רוֹאֶה מַעֲשֵׂה נִסִּים בְּכָל יוֹם שהקב"ה עוֹשֶׂה בְּיָדוֹ, וְעַל כֵּן ׳וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף׳ - הקב"ה שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיקִים, וּבִגְלָלָם הוּא שׁוֹמֵר אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי הָרְשָׁעִים מִתְבָּרְכִים מִשּׁוּם הַצַּדִּיקִים. כְּמוֹ כֵן כָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדם, (הגתי) בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים׳ (שמואל ב ו, יב).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, וַיֵּדַע ׳אֲדֹנָיו כִּי יהו"ה אִתּוֹ׳ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיַּרְא אֲדֹנָיו, דְּהָא בְּעֵינוֹי הֲוָה חָמֵי עוֹבָדָא דְנִסִּין בְּכָל יוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד בִּידֵיהּ, וְעַל דָּא ׳וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף׳ - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן לְצַדִּיקַיָא וּבְגִינֵהוֹן נָטַר לוֹן לְרַשִּׁיעַיָא, דְּהָא רַשִּׁיעַיָא מִתְבָּרְכִין בְּגִינֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָא. כְּגַוְונָא דָא כְּתִיב, ׳וַיְבָרֶךְ יהו"ה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתֵּי בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים׳ (שמואל ב ו, יב).
יוסף בירך את אדוניו בזכותו - ולא ניצל בזכות עצמו לחירות
הַצַּדִּיקִים, מִתְבָּרְכִים הָאֲחֵרִים בִּגְלָלָם, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְהִזּוֹן (ס"א: לְהִנָּצֵל) בִּזְכוּתָם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. יוֹסֵף הִתְבָּרֵךְ אֲדוֹנוֹ בִּגְלָלוֹ, וְהוּא לֹא יָכֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ בִּזְכוּתוֹ וְלָצֵאת לְחֵרוּת.
בלשון הזוהר
צַדִּיקַיָא, אָחֳרָנִין מִתְבָּרְכִין בְּגִינַייהוּ, וְאִינוּן לָא יָכְלוּ לְאִתְּזְנָא (ס"א: לְאִשְׁתְּזָבָא) בִּזְכוּתַיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. יוֹסֵף אִתְבָּרֵךְ מָארֵיהּ בְּגִינֵיהּ, וְאִיהוּ לָא יָכִיל לְאִשְׁתְּזָבָא בִּזְכוּתֵיהּ מִנֵּיהּ וּלְנָפְקָא לְחֵירוּ.
מבית הסוהר לשלטון מצרים - הקב"ה שומר צדיקיו בשני העולמות
וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אוֹתוֹ לְבֵית הַסֹּהַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ׳ (תהלים קה, יח-יט), עַד שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן הקב"ה הוֹצִיא אוֹתוֹ לַחֵרוּת וְהִשְׁלִיט אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ׳ - כָּתוּב חֲסִידוֹ וְנִתְבָּאֵר. וְהקב"ה מֵגֵן עַל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךְ אֹהֲבֵי שְׁמֶךְ׳ (תהלים ה, יב).
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר אָעִיל לֵיהּ בְּבֵית הַסֹּהַר כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ׳ (תהילים קה, יח-יט), עַד דִּלְבָתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק לֵיהּ לְחֵירוּ וְשַׁלְטֵיהּ עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרָיִם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳וְלא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ׳, חֲסִידוֹ כְּתִיב וְאִתְּמָר. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָגִין עֲלַיְיהוּ דְּצַדִּיקַיָא, בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי, דִּכְתִיב ׳וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנִּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוּ וְיַעְלְצוּ בְךָ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ׳ (תהילים ה, יב):
׳ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף׳
ברית הקודש כיסוד קיום העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.