׳בן יכבד אב׳
כבוד האב המתרבה במעשי בנו אחר מותו
כיבוד האב לאחר מיתתו - בדרך ישרה שהבן הולך
כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ.פָּתַח וְאָמַר, ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדנָיו׳ (מלאכי א, ו) - ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמותכ) ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ׳ - וּפֵרְשׁוּהָ, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבַכֹּל. זֶה בְּחַיָּיו שֶׁהִתְחַיֵּב בּוֹ. אַחַר שֶׁמֵּת, אִם תֹּאמַר הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמֶּנּוּ - לֹא כָּךְ. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁמֵּת, הִתְחַיֵּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ (שמות כ, יב) - שֶׁאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עִקֶּשֶׁת, וַדַּאי שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת אָבִיו, וַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ קָלוֹן.ואפשר לומר דלשון כבד אינו גשמי אלא עיקרו רוחני במקום הכבוד האמתי. אתחייב ביה יתיר מפני שמת והוא צריך הכבוד הזה יותר מכל מאכל ומשתה דהיינו כבוד הנשמה ועוד שהוא נמנע מלחטא לקונו וראוי אל הכבוד יותר. וְאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וַדַּאי שֶׁזֶּה מְכַבֵּד אֶת אָבִיו, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָםשכולם אומרים אשרי יולדתו. בההוא עלמא שזכות תורתו ומעשי' עולה אל אביה בעולם הבא, אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם אֵצֶל הקב"ה. והקב"ה חָס עָלָיו וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכִסֵּא כְבוֹדוֹ. וַדַּאי ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו׳ (מלאכי א, ו) - ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ׳ (שמות כ, יב) - וְאוֹקְמוּהָ, בְּמֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא וּבְכֹלָּא. הַאי בְּחַיּיוֹי דְּאִתְחַיָּיב בֵּיהּ. בָּתַר דְּמִית, אִי תֵּימָא הָא פָּטוּר מִנֵּיהּ הוּא, לָאו הָכֵי. דְּאַף עַל גַּב דְּמִית, אִתְחַיָּיב בִּיקָרֵיהּ יַתִּיר, דִּכְתִּיב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ׳ - דְּאִי הַהוּא בְּרָא אָזִיל בְּאֹרַח תְּקָלָא, וַדַּאי מְבַזֶּה לַאֲבוּי הוּא, וַדַּאי עָבִיד לֵיהּ קְלָנָא. וְאִי הַהוּא בְּרָא אָזִיל בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְתָקִין עוֹבָדוֹי, וַדַּאי דָּא אוֹקִיר לַאֲבוּי, אוֹקִיר לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא גַּבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, אוֹקִיר לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, גַּבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עָלֵיהּ, וְאוֹתִיב לֵיהּ בְּכוּרְסְיָיא דִּיקָרֵיהּ. וַדַּאי ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב׳.
כבוד רשבי המתרבה בבנו - אשרי הזוכה לגזעים קדושים
כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁמְּכַבֵּד אֶת אָבִיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, עַכְשָׁו מִתְרַבֶּה כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת - בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְאוֹתוֹ הָעוֹלָם יוֹתֵר אֲשֶׁר בְּחַיָּיו. שֶׁזָּכָה לְבָנִים קְדוֹשִׁים וְלִגְזָעִים קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְבָנִים קְדוֹשִׁים, לִגְזָעִים קְדוֹשִׁים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר. ׳כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יהו"ה׳ (ישעיה סא, ט) - אָמֵן.
בלשון הזוהר
כְּגוֹן רִבִּי אֶלְעָזָר, דְּאִיהוּ אוֹקִיר לֵיהּ לַאֲבוּי בְּהַאי עָלְמָא, וּבְהַהוּא עָלְמָא הַשְׁתָּא אַסְגֵּי שְׁבָחָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְרֵין עָלְמִין - בְּהַאי עָלְמָא, וּבְהַהוּא עָלְמָא יַתִּיר מְחַיּיוֹי. דְּזָכָה לִבְנִין קַדִּישִׁין, וּלְגִזְעִין קַדִּישִׁין. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּזַכָּאן לִבְנִין קַדִּישִׁין, לְגִזְעִין קַדִּישִׁין. עָלַיְיהוּ אִתְקְרֵי. (ישעיהו סא ט) ׳כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יהו"ה אָמֵן׳. בָּרוּךְ יהו"׳ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. יִמְלוֹךְ יהו"׳ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
׳וידבר ה' במדבר סיני׳
השלמת העולמות ומנין ישראל שכולו ברכה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.