ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 16: ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא › פיסקה 12 (קפז ע"א)

׳לחם העצבים׳ - אכילת מי שאין לו בנים בעצב

וישב · ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא · מאמר 16 · פיסקה 12 · דף קפז ע"א

לשון הזוהר

׳אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳, מַאי ׳לֶחֶם הָעֲצָבִים׳. דְּכַד בַּר נָשׁ אִית לֵיהּ בְּנִין, הַהוּא נַהֲמָא דְּאָכִיל, אָכִיל לֵיהּ בְּחֶדְוָה וּבִרְעוּתָא דְלִבָּא. וְהַהוּא דְּלֵית לֵיהּ בְּנִין, הַהוּא נַהֲמָא דְּאָכִיל אִיהוּ נַהֲמָא דַּעֲצִיבוּ. וְאִלֵּין אִינוּן ׳אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳ וַדַּאי.

תרגום

׳אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳, מַה זֶּה ׳לֶחֶם הָעֲצָבִים׳? שֶׁכַּאֲשֶׁר לָאָדָם יֵשׁ בָּנִים, אוֹתוֹ הַלֶּחֶם שֶׁאוֹכֵל, אוֹכֵל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב. וְזֶה שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, אוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁאוֹכֵל הוּא לֶחֶם שֶׁל עֶצֶב, וְאֵלּוּ הֵם ׳אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים׳ וַדַּאי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אוכלי לחם העצבים׳, מאי ׳לחם העצבים׳. דכד בר נש אית ליה בנין, ההוא נהמא דאכיל, אכיל ליה בחדוה וברעותא דלבא. וההוא דלית ליה בנין, ההוא נהמא דאכיל איהו נהמא דעציבו. ואלין אינון ׳אוכלי לחם העצבים׳ ודאי.

התרגום: ׳אכלי לחם העצבים׳, מה זה ׳לחם העצבים׳? שכאשר לאדם יש בנים, אותו הלחם שאוכל, אוכל אותו בשמחה וברצון הלב. וזה שאין לו בנים, אותו לחם שאוכל הוא לחם של עצב, ואלו הם ׳אכלי לחם העצבים׳ ודאי.

מן המפרשים

הסולם: אוכלי לחם העצבים וגו': שואל, מהו לחם העצבים. ומשיב, כי כאשר יש לאדם בנים, הלחם שאוכל אוכל אותו בשמחה בחפץ לב. ואותו שאין לו בנים, הלחם שאוכל הוא לחם העצבים, ואלו הם אוכלי לחם העצבים ודאי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר