ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 16: ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא › פיסקה 13 (קפז ע"א)

׳כן יתן לידידו שנא׳ - שינת עולם הבא למקורו המבורך

וישב · ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא · מאמר 16 · פיסקה 13 · דף קפז ע"א

לשון הזוהר

׳כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָה׳, מַאי ׳יִתֵּן לִידִידוֹ׳, דָּא הוּא דִּמְקוֹרֵיהּ מְבָרַךְ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לֵיהּ שֵׁינָה בְּהַהוּא עַלְמָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ׳ (משלי ג, כד). בְּגִין דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעַלְמָא דְאָתֵי. בְּגִין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ שָׁכִיב וְיִתְהַנֵּי בְּהַהוּא עַלְמָא דְאָתֵי כְּדְקָא יְאוּת.

תרגום

׳כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא׳ (תהלים קכז, ב) - מַה זֶּה ׳יִתֵּן לִידִידוֹ׳? זֶהוּ שֶׁמְּקוֹרוֹ מְבֹרָךְ, שהקב"ה נוֹתֵן לוֹ שֵׁנָה בָּעוֹלָם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךְ׳ (משלי ג, כד), מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ יִשְׁכַּב וְיֵהָנֶה בָּעוֹלָם הַבָּא הַהוּא כָּרָאוּי (משלי ג, כד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כן יתן לידידו שנה׳, מאי ׳יתן לידידו׳, דא הוא דמקוריה מברך, דקודשא בריך הוא יהב ליה שינה בההוא עלמא כמה דאת אמר, ׳ושכבת וערבה שנתך׳ (משלי ג, כד). בגין דאית ליה חולקא בעלמא דאתי. בגין דההוא בר נש שכיב ויתהני בההוא עלמא דאתי כדקא יאות.

התרגום: ׳כן יתן לידידו שנא׳ (תהלים קכז, ב) - מה זה ׳יתן לידידו׳? זהו שמקורו מברך, שהקב"ה נותן לו שנה בעולם ההוא, כמו שנאמר ׳ושכבת וערבה שנתך׳ (משלי ג, כד), משום שיש לו חלק בעולם הבא, כדי שאותו האיש ישכב ויהנה בעולם הבא ההוא כראוי (משלי ג, כד).

מן המפרשים

הסולם: כן יתן לידידו שנה: שואל, מהו יתן לידידו, ומשיב, זהו שמקורו מבורך, דהיינו שיש לו בנים, שהקב"ה נותן לו שינה בעולם הזה, כמש"א. ושכבת וערבה שנתך. והוא משום שיש לו חלק בעולם הבא, לכן אותו האדם שוכב בקבר, ונהנה בעולם הבא כראוי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר