הנשמה יורדת לגן עדן ורואה כבוד הצדיקים ולגיהנם רואה הרשעים צווחים וי וי
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לְהִכָּנֵס לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יוֹרֶדֶת לְגַן הָעֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ, וְרוֹאָה אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. אַחַר כָּךְ הוֹלֶכֶת לַגֵּיהִנֹּם, וְרוֹאָה אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁצּוֹוְחִים וַי וַי, וְלֹא מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וּבַכֹּל מְעִידִים בָּהּ עֵדוּת, וְאוֹתוֹ הַצֶּלֶם הַקָּדוֹשׁ עוֹמֵד עָלֶיהָ, עַד שֶׁיּוֹצֵאת לָעוֹלָם.
זוהר ח"ג, פרשת תזריע, דף מג.
בפעם הראשונה מכניסים הנשמה למקום בן הנם להתלבן טרם תכנס לגן עדן
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָה עֹנֶשׁ בַּגּוּף, הוֹלֶכֶת הַנְּשָׁמָה, וְנוֹטְלִים אוֹתָהּ וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא בֶּן הִנֹּם. וְלָמָּה נִקְרָא בֶּן הִנֹּם? אֶלָּא מָקוֹם אֶחָד הוּא בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁשָּׁם נִצְרָפוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּצֵרוּף לְהִתְלַבֵּן טֶרֶם שֶׁנִּכְנָסוֹת לְגַן עֵדֶן. (וְאִם זכאיות אוֹתָן נשמות, כַּאֲשֶׁר מַכְנִיסִים אוֹתָן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם) שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלוּחִים מְזֻמָּנִים בְּגַן עֵדֶן, וְעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר, וְצוֹוְחִים לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה.
זוהר ח"ב, פרשת ויקהל, דף ריא:
חלוק דרבנן - הטוב הגנוז לצדיקים לעולם הבא
הַלְּבוּשׁ הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ הוּא (הֵם) מַה שֶּׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים, חָלוּק שֶׁל רַבָּנָן שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁגָּנַז לָהֶם הקב"ה כַּמָּה טוֹבוֹת וְעִדּוּנִים לָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג).
זוהר ח"א, פרשת נח, דף סו.
׳וייצר׳ ביצר טוב ויצר רע - הטוב לעצמו והרע מתעורר אל הנוקבא, סוד צפון
אֲבָל וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם - בְּיֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע. לָמָּה? אֶלָּא יֵצֶר טוֹב לוֹ לְעַצְמוֹ, יֵצֶר הָרָע לְהִתְעוֹרֵר אֶל אִשְׁתּוֹ. סוֹד הַדָּבָר, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁצָּפוֹן מִתְעוֹרֵר תָּמִיד לַנּוּקְבָּא וְנִקְשָׁר עִמָּהּ, וְלָכֵן נִקְרֵאת אִשָּׁה. וּבֹא וּרְאֵה, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם שֶׁהַנּוּקְבָּא נִתְּנָה בֵּינֵיהֶם וְהִתְקַשְּׁרָה עִמָּם, וְלֹא מִתְקַשֶּׁרֶת עַד שֶׁיֵּצֶר הָרָע מִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ וּמִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה.
זוהר ח"א, פרשת בראשית, דף מט.