בגן עדן שלמטה סוד עליונים
מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה
בגן עדן שלמטה סוד עליונים - הקב"ה הביא אש ומים מכסא כבודו ועשה מהם רקיע
בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, בָּרָקִיעַ שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, יֵשׁ בּוֹ סוֹד עֶלְיוֹנִים. כְּשֶׁעָשָׂה הקב"ה אֶת הָרָקִיעַ, הֵבִיא אֵשׁ וּמַיִם מִתּוֹךְ כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְשִׁתְּפָם כְּאֶחָד, וְעָשָׂה מֵהֶם רָקִיעַ לְמַטָּה, וְהִתְפַּשְּׁטוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל גַּן עֵדֶן וְיָשְׁבוּ. מֶה עָשָׂה הקב"ה? לָקַח מֵהַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים אֵשׁ וּמַיִם אֲחֵרִים שֶׁנִּמְצָאִים וְלֹא נִמְצָאִים, שֶׁנִּגְלִים וְלֹא נִגְלִים, וּמֵאוֹתָם אֵשׁ וּמַים שֶׁנִּטְּלוּ מֵהַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, עָשָׂה מֵהֶם מְתִיחַת הָרָקִיעַ, וּמָתַח אוֹתוֹ עַל הַגָּן הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, וּמִתְחַבֵּר לְתוֹךְ רָקִיעַ אַחֵר.
בלשון הזוהר
בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, רְקִיעָא דְּקַיְּימָא עָלֵיהּ, אִית בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, כַּד עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְקִיעָא אַיְיתֵי אֵשׁ וּמַיִם, מִגּוֹ כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְשִׁתֵּף לוֹן כַּחֲדָא, וְעֲבַד מִנְּהוֹן רְקִיעָא לְתַתָּא, וְאִתְפָּשָׁטוּ עַד דְּמָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְיָתְבוּ. מַה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. נָטַל מִשָּׁמַיִם עִלָּאִין קַדִּישִׁין, אֵשׁ וּמַיִם אַחֲרָנִין דְּמִשְׁתַּכְּחִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, דְּאִתְגַּלְּיָין וְלָא אִתְגַּלְּיָין, וּמֵאִינּוּן אֵשׁ וּמַיִם, דְּאִתְנְטָלוּ מִשָּׁמַיִם עִלָּאִין, עֲבַד מִנַּיְיהוּ מְתִיחוּ דִּרְקִיעָא, וּמָתַח לֵיהּ עַל הַאי גִּנְתָּא דִּלְתַתָּא, וּמִתְחַבֵּר גּוֹ רְקִיעָא אַחֲרָא.
ארבעה גונים במתיחת הרקיע - לבן אדם ירק ושחור וארבעה פתחים לארבעת צדדיו
אַרְבָּעָה גְוָנִים בְּאוֹתָהּ מְתִיחַת הָרָקִיעַ שֶׁעַל הַגָּן - לָבָן אָדם יָרֹק וְשָׁחֹר. לַגְּוָנִים הַלָּלוּ יֵשׁ אַרְבָּעָה פְתָחִים מִתַּחַת לְאוֹתָהּ מְתִיחַת הָרָקִיעַ, וְאוֹתָם הַפְּתָחִים לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָרָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגָּן. וּמֵאוֹתָם אֵשׁ מַיִם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם אוֹתוֹ רָקִיעַ, נִפְתָּחִים בְּאַרְבָּעָה פְתָחִים אַרְבָּעָה אוֹרוֹת.
בלשון הזוהר
אַרְבַּע גַּוְונִין, בְּהַהוּא מְתִיחוּ דִּרְקִיעָא דְּעַל גִּנְתָּא, חִיוָּר וְסוּמָק יָרוֹק וְאוּכָם. לְגַבֵּי הָנֵי גַּוְונִין, אִית אַרְבַּע פִּתְחִין, לְתַתָּא מֵהַהוּא מְתִיחוּ דִּרְקִיעָא. וְאִינּוּן פְּתִחִין לְאַרְבַּע סִטְרִין דִּרְקִיעָא דְּעַל גַּבֵּי גִּנְתָּא. מֵאִינּוּן אֵשׁ וּמַיִם, דְּאִתְעָבִיד מִנְּהוֹן הַהוּא רְקִיעָא. מִתְפַּתְּחִין בְּאַרְבַּע פִּתְחִין, אַרְבַּע נְהוֹרִין.
לצד ימין באור הימין מאירים שני אורות בפתח הימין ובפתח שכנגד הפנים
לְצַד יָמִין בְּאוֹתוֹ פֶּתַח מִתּוֹךְ מְתִיחַת צַד (הַמַּיִם) הַיָּמִין מְאִירִים שְׁנֵי אוֹרוֹת בְּאוֹתָם שְׁנֵי פְּתָחִים, בְּפֶתַח הַיָּמִין, וּבַפֶּתַח שֶׁהוּא (בפנים יוצא אור, וְהוּא פָּנִים) כְּנֶגֶד הַפָּנִים.
בלשון הזוהר
לִסְטַר יְמִינָא בְּהַהוּא פִּתְחָא, מִגּוֹ מְתִיחוּ דִּסְטָר (נ"א מיא) יְמִינָא, נַהֲרִין תְּרֵין נְהוֹרִין, בְּאִינּוּן תְּרֵין פִּתְחִין, בְּפִתְחָא דִּימִינָא, וּבְפִתְחָא דְּאִיהוּ (נ"א לגו נפקא נהורא ואיהו אנפין) לָקֳבֵל אַנְפִּין.
באור המאיר לימין רשומה אות מ' המאירה ובולטת ועולה ויורדת ולא עומדת במקום
בְּתוֹךָ הָאוֹר הַמֵּאִיר לְצַד יָמִין רְשׁוּמָה אוֹת אַחַת מְאִירָה וּבוֹלֶטֶת (ולוהטת) וְנוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הָאוֹר, וְהִיא הָאוֹת מ', וְעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הַפֶּתַח. הָאוֹת הַזּוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְלֹא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. אוֹתוֹ הָאוֹר לוֹקֵחַ אוֹתָהּ אוֹת וּמוֹצִיא אוֹתָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם אֶחָד.
בלשון הזוהר
גּוֹ נְהוֹרָא דְּנָהִיר לִסְטַר יְמִינָא, אִתְרְשִׁים אָת חַד, נָהִיר וּבָלִיט, (נ"א ולהיט) וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ, מִגּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא, וְאִיהוּ אָת מ', וְקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּפִתְחָא. אָת דָּא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, וְלָא קָאִים בַּאֲתָר חַד. הַהוּא נְהוֹרָא, נָטִיל לְהַהוּא אָת וְאַפִּיק לָהּ, בְּגִין כָּךְ לָא קַיְּימָא בַּאֲתָר חַד.
באור שכנגד הפנים רשומה אות ר' ולפעמים נראית ד' עולה ויורדת עם נשמות הצדיקים
בְּתוֹךָ הָאוֹר הַמֵּאִיר בַּצַּד שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפָּנִים, רְשׁוּמָה אוֹת אַחַת שֶׁמְּאִירָה וּבוֹלֶטֶת וְנוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָאוֹר, וְהִיא הָאוֹת ר', וְלִפְעָמִים נִרְאֵית ב' (ד'), וְעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁבַּפֶּתַח, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, לִפְעָמִים גְּלוּיָה וְלִפְעָמִים לֹא גְלוּיָה, וְלֹא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ עוֹמְדוֹת, וּכְשֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים נִכְנָסוֹת לְגַן עֵדֶן, שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הָאוֹר, וְעוֹמְדוֹת עַל אוֹתָהּ נְשָׁמָה, וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים.
בלשון הזוהר
גּוֹ נְהוֹרָא דְּנָהִיר בְּסִטְרָא דְּאִיהוּ לָקֳבֵל אַנְפִּין, אִתְרְשִׁים אָת חַד, דְּנָהִיר וּבָלִיט וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ גּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא, וְאִיהִי אָת ר', וּלְזִמְנִין אִתְחָזֵי ב' (נ"א ד') וְקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּפִתְחָא. וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא, לְזִמְנִין אִתְגַּלְיָא, וּלְזִמְנִין לָא אִתְגַּלְיָא, וְלָא קַיְּימָא בַּאֲתָר חַד. אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון קַיְימִין, וְכַד נִשְׁמְתָא דְּצַדִּיקַיָּא עָאלַת בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון נָפְקִין מִגּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא, וְקַיְימִין עַל הַהִיא נִשְׁמְתָא, וְסַלְקֵי וְנַחְתֵּי.
משני הפתחים יורדות מרכבות מיכאל ובואל ורפאל ואומרות לנשמה שלום בואך יבא שלום
וְאָז, מֵאוֹתָם שְׁנֵי הַפְּתָחִים, מַקְדִּימִים וְיוֹרְדִים מִלְמַעְלָה שְׁתֵּי מֶרְכָּבוֹת. מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה אַחַת, שֶׁהִיא מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל, גְּדוֹל הַסְּגָנִים. הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהִיא מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מְמֻנֶּה גָדוֹל שֶׁנִּקְרָא בּוֹאֵ"ל. וְזֶה שַׁמָּשׁ נִכְבָּד שֶׁנִּקְרָא רְפָאֵ"ל. וְהֵם יוֹרְדִים וְעוֹמְדִים עַל הַנְּשָׁמָה, אוֹמְרִים לָהּ: שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ, ׳יָבֹא שָׁלוֹם׳ ׳יָבֹא שָׁלוֹם׳. וְאָז אוֹתָן שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת וְעוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן, וְנִגְנָזוֹת לְתוֹךְ אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל אוֹתָם פְּתָחִים.
בלשון הזוהר
כְּדֵין, מֵאִינּוּן תְּרֵין פִּתְחִין, מְקַדְּמֵי וְנַחְתֵּי מֵעֵילָּא, תְּרֵין רְתִיכִין. רְתִיכָא חֲדָא עִלָּאָה, דְּאִיהִי רְתִיכָא דְּמִיכָאֵל, רַב סְגָנִין. רְתִיכָא תִּנְיָינָא, דְּאִיהִי רְתִיכָא מֵהַהוּא רַב מְמָנָא, דְּאִקְרֵי בּוֹאֵ"ל. וְדָא אִיהוּ שָׁמָשָׁא יַקִּירָא דְּאִקְרֵי רְפָאֵ"ל. וְאִינּוּן נַחְתִּין וְקַיְימִין עַל נִשְׁמְתָא, אַמְרִין לָהּ שָׁלוֹם בּוֹאֶךְ. ׳יָבֹא שָׁלוֹם׳ (ישעיהו נז, ב) ׳יָבֹא שָׁלוֹם׳. כְּדֵין אִינּוּן תְּרֵין אַתְוָון, סַלְּקִין וְקַיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִתְגְּנִיזוּ גּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא, דְּאִינּוּן פִּתְחִין.
שני פתחים אחרים לשמאל ולאחור ובהם לוהטות אותיות ג' ונ' עולות על הנשמה
שְׁנֵי פְּתָחִים אֲחֵרִים, שְׁנֵי אוֹרוֹת אֲחֵרִים לוֹהֲטִים מֵאוֹר הָאֵשׁ בְּאוֹתָם פְּתָחִים, אֶחָד לְצַד שְׂמֹאל וְאֶחָד לְאָחוֹר. שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאוֹתָם אוֹרוֹת וְנוֹצְצִים בְּתוֹכָם. אוֹת אַחַת ג' וְאוֹת אַחַת נ'. וּכְשֶׁהָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן, שְׁתֵּי הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ נוֹצְצוֹת, עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, יוֹצְאוֹת מֵאוֹתָם אוֹרוֹת וְעוֹמְדוֹת עַל הַנְּשָׁמָה.
בלשון הזוהר
תְּרֵין פִּתְחִין אַחֲרָנִין, תְּרֵין נְהוֹרִין אַחֲרָנִין קָא מְלַהֲטִין, מִנְהִירוּ דְּאֶשָּׁא, בְּאִינּוּן פִּתְחִין חַד לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְחַד לַאֲחוֹרָא. תְּרֵין אַתְוָון אַחֲרָנִין, מְלַהֲטִין בְּאִינּוּן נְהוֹרִין, וּנְצִיצִין בְּגַּוַּויְיהוּ, אָת חַד ג', וְאָת חַד נ', וְכַד אַתְוָון קַדְמָאֵי מִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ, אִלֵּין תְּרֵין אַחֲרָנִין נִצוֹצִין, סַלְּקִין וְנַחְתִּין, נָפְקִין מֵאִינּוּן נְהוֹרִין, וְקַיְימִין עַל נִשְׁמְתָא.
משני הפתחים יורדות מרכבת גבריאל ומרכבת נוריאל ועומדות על הנשמה
אָז יוֹרְדוֹת שְׁתֵּי מֶרְכָּבוֹת מֵאוֹתָם שְׁנֵי פְתָחִים. מֶרְכָּבָה אַחַת הִיא מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, מְמֻנֶּה גָדוֹל וְנִכְבָּד. הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁנִיָּה הִיא מֶרְכָּבָה אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה שֶׁל נוּרִיאֵ"ל הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, וְיוֹרְדוֹת מֵאוֹתָם פְּתָחִים וְעוֹמְדוֹת עַל הַנְּשָׁמָה, וְהָאוֹתִיּוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן.
בלשון הזוהר
כְּדֵין נַחְתִּין תְּרֵין רְתִיכִין, מֵאִינּוּן תְּרֵין פִּתְחִין. רְתִיכָא חֲדָא אִיהוּ רְתִיכָא דְּגַבְרִיאֵל, רַב מְמָנָא וְיַקִּירָא. רְתִיכָא תִּנְיָינָא, אִיהִי רְתִיכָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא דְּנוּרִיאֵ"ל רַב מְמָנָא, וְנַחְתִּין מֵאִינּוּן פִּתְחִין, וְקַיְימִין עַל נִשְׁמְתָא, וְאַתְוָון מִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ.
שתי המרכבות נכנסות להיכל אהלות שבגן ששם שנים עשר מיני בשמים גנוזים
אָז, שְׁתֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת הַלָּלוּ נִכְנָסוֹת לְתוֹךְ הֵיכָל אֶחָד טָמִיר שֶׁבַּגָּן שֶׁנִּקְרָא אֲהָלוֹ"ת, וְשָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מִינֵי בְשָׂמִים גְּנוּזִים, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ד) ׳נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד). וְאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מִינֵי בְשָׂמִים שֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
כְּדֵין, אִלֵּין תְּרֵין רְתִיכִין, עָאלִין לְגוֹ הֵיכָלָא חֲדָא טְמִירָא דְּגִּנְתָּא, דְּאִקְרֵי אֲהָלוֹ"ת, וְתַמָּן תְּרִיסָר זִינֵי בּוּסְמִין גְּנִיזִין, דִּכְתִּיב, ׳נִרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד). וְאִינּוּן תְּרֵיסָר זִינֵי דְּבוּסְמִין דִּלְתַתָּא.
שם לבושי הנשמות הראויים לכל אחד רשומים בהם המעשים הטובים שעשה בעולם הזה
וְשָׁם כָּל אוֹתָם לְבוּשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁרְאוּיִים לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי. בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ נִרְשְׁמוּ כָּל אוֹתָם מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֻלָּם רְשׁוּמִים בּוֹ וּמַכְרִיזִים: זֶהוּ לְבוּשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וְנוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ לְבוּשׁ, וּמִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ אוֹתָהּ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק שֶׁבַּגָּן כְּמוֹ בַּדְּיוֹקָן שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וְתַמָּן כָּל אִינּוּן לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְחָזוּן לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ, כָּל חַד וְחַד, כַּדְקָא חֲזֵי. בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, אִתְרְשִׁימוּ כָּל אִינּוּן עוֹבָדִין טָבִין, דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא. וְכֻלְּהוּ רְשִׁימִין בֵּיהּ, וּמַכְרִיזֵי הַאי אִיהוּ לְבוּשָׁא דִּפְלַנְיָא, וְנַטְלִין לְהַהוּא לְבוּשָׁא וְאִתְלַבְּשַׁת בֵּיהּ הַהִיא נִשְׁמְתָא דְּצַדִּיקַיָּא דִּבְגִנְתָּא, כְּגַוְונָא דְּדִיּוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא.
משלשים יום ואילך כל נשמה מקבלת ענש טרם שתכנס לגן עדן ואחר כך מתלבשת
וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל שְׁלֹשִׁים הַיָּמִים אֵין לְךְ נְשָׁמָה שֶׁלֹּא תְקַבֵּל עֹנֶשׁ טֶרֶם שֶׁתִּכָּנֵס לְגַן עֵדֶן. כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָה עֹנֶשׁ, נִכְנֶסֶת לְגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ. אַחַר שֶׁהִתְלַבְּנָה, מִתְלַבֶּשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה, נוֹתְנִים לָהּ מָקוֹם כָּרָאוּי לָהּ. אָז כָּל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת יוֹרְדוֹת, וְעוֹלוֹת אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת. אוֹתוֹ רָקִיעַ חוֹזֵר פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם בְּאוֹתָהּ נְטִילַת הָרָקִיעַ הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ. וְהָרָקִיעַ הַזֶּה אֵינוֹ יוֹצֵא מִחוּץ לַגָּן. הָרָקִיעַ הַזֶּה רָקוּם בְּכָל מִינֵי גְוָנִים.
בלשון הזוהר
וְהָנֵי מִילֵי, מִתְּלָתִין יוֹמִין וְאֵילָךְ, דְּהָא כָּל תְּלָתִין יוֹמִין, לֵית לָךְ נִשְׁמְתָא דְּלָא תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁא, עַד לָא תֵּיעוּל לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן. כֵּיוָן דְּקַבִּילַת עוֹנְשָׁא, עָאלַת לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. לְבָתַר דְּאִתְלַבְּנַת, אִתְלַבְּשַׁת כֵּיוָן דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּהַאי לְבוּשָׁא, יַהֲבִין לָהּ אֲתָר כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לָהּ. כְּדֵין, כָּל אִינּוּן אַתְוָון, נַחְתִּין, וְסַלְּקִין אִינּוּן רְתִיכִין. הַהוּא רְקִיעָא אָהֲדַּר תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, בְּהַהוּא נְטִילוּ דְּהַאי רְקִיעָ אַחֲרָא, דְּמִתְדָּבַק בֵּיהּ. וְהַאי רְקִיעָא לָא נָפִיק לְבַר מִגִּנְתָּא. רְקִיעָא דָּא, מְרֻקְּמָא בְּכָל זִינֵי גַּוְונִין.
עשרים ושתים אותיות חקוקות ברקיע נוטפות טל שרוחצות בו הנשמות ונרפאות מנהר דינור
עָשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת חֲקוּקוֹת בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, כָּל אוֹת וָאוֹת נוֹטֶפֶת מֵהַמָּן (מהטל), מֵהַטַּל שֶׁלְּמַעְלָה עַל הַגָּן, וּמֵאוֹתוֹ הַטַּל שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת רוֹחֲצוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת וְנִרְפָּאוֹת, אַחַר שֶׁטָּבְלוּ בִּנְהַר דִּינוּר לְהִטָּהֵר. וְהַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁרְשׁוּמוֹת וַחֲקוּקוֹת בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת הֵן כְּלַל הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הָרָקִיעַ הַסּוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי מֵאֵשׁ וּמַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה נַעֲשָׂה.
בלשון הזוהר
תְּרֵין וְעֶשְׂרִין אַתְוָון רְשִׁימִין מְחַקְּקָן, בְּהַהוּא רְקִיעָא, כָּל אָת וְאָת, נָטִיף מִמָנָא (ס"א מטלא), מִטַּלָּא דִּלְעֵילָּא עַל גִּנְתָּא. וּמֵהַהוּא טַלָּא דְּאַתְוָון אִתְסַחְיָין אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וּמְתַסְּיָין, בָּתַר דְּטָבְלוּ בִּנְהַר דִּינוּר לְאִתְדְכָּאָה. וְטַלָא לָא נָחִית, אֶלָּא מִגּוֹ אַתְוָון דִּרְשִׁימִין וּמְחַקְּקָן בְּהַהוּא רְקִיעָא, בְּגִין דְּאִינּוּן אַתְוָון כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְהַהוּא רְקִיעָא רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא מֵאֵשׁ וּמַיִם דְּאוֹרַיְיתָא אִתְעָבִיד.
שופעים טל על המשתדלים בתורה לשמה כמו שנאמר יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי
וְעַל כֵּן הֵם שׁוֹפְעִים טַל עַל כָּל אוֹתָם שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ רְשׁוּמִים בְּגַן עֵדֶן וְעוֹלִים עַד אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְנוֹטְלִים מֵאוֹתָן אוֹתִיּוֹת אוֹתוֹ הַטַּל לְהָזִין אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי (דברים לב, ב)׳. בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ הַזֶּה עוֹמֵד פֶּתַח אֶחָד כְּנֶגֶד הַפֶּתַח שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁל הַהֵיכָל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּתַח הַנְּשָׁמוֹת פּוֹרְחוֹת מֵהַגָּן שֶׁלְּמַטָּה לְמַעְלָה בְּעַמּוּד אֶחָד הַנָּעוּץ בַּגָּן עַד לְאוֹתוֹ פֶּתַח.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אִינּוּן נַגְדִּין טַלָּא, עַל כָּל אִינּוּן דְּאִשְׁתַּדְּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ בְּהַאי עָלְמָא. וְאִלֵּין מִלִּין רְשִׁימִין בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְסַלְּקִין עַד הַהוּא רְקִיעָא וְנַטְלִין מֵאִינּוּן אַתְוָון הַהוּא טַלָּא, לְאַתְּזָנָא הַהִיא נִשְׁמְתָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי׳ (דברים לב, ב). בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַאי רְקִיעָא, קַיְּימָא פִּתְחָא חֲדָא, לָקֳבֵל פִּתְחָא דְּהֵיכְלָא דִּלְעֵילָּא, דִּבְהַהוּא פִּתְחָא, פַּרְחִין נִשְׁמָתִין מִגִּנְתָּא דִּלְתַתָּא לְעֵילָּא, בְּחַד עַמּוּדָא דְּנָעִיץ בְּגִנְתָּא, עַד הַהוּא פִּתְחָא.
בפתח שבאמצע הרקיע נכנסים שלשה גוני אור כלולים ומאירים בשבת וראש חדש יותר
בְּתוֹךָ אוֹתוֹ רָקִיעַ (עַמּוּד) בְּאוֹתוֹ פֶּתַח, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ שֶׁבַּגָּן, נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה גְוָנִים שֶׁל אוֹר כְּלוּלִים כְּאֶחָד, וּמְאִירִים לְצוּרוֹת אוֹתוֹ הָעַמּוּד. וְאָז הָרָקִיעַ (הָעַמּוּד) הַזֶּה נוֹצֵץ וּמִתְלַהֵט בְּכַמָּה גְוָנִים (אוֹרוֹת) שֶׁמִּתְלַהֲטִים. בְּכָל שָׁעָה מְאִירִים הַצַּדִּיקִים מֵאוֹתוֹ זִיו עֶלְיוֹן. אֲבָל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִתְגַּלָּה הַשְּׁכִינָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַזְּמַנִּים בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, וְכָל הַצַּדִּיקִים בָּאִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהּ.
בלשון הזוהר
גּוֹ הַהוּא רְקִיעָא (נ"א עמודא) בְּהַהוּא פִּתְחָא דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא דִּרְקִיעָא דִּבְגִנְתָּא, עָאלִין בְּגַוָהּ תְּלַת גַּוְונִין דִּנְהוֹרָא כְּלִילָן כַּחֲדָא, וְנָהֲרָן לִגְוָונִין דְּהַהוּא עַמּוּדָא. וּכְדֵין רְקִיעָא (נ"א עמודא) דָּא, נָצִיץ וְאִתְלְהִיט בְּכַמָּה גַּוְונִין (נ"א נהורין) דְּמִתְלָהֲטָן. בְּכָל שַׁעֲתָא, נַהֲרִין צַדִּיקַיָּא, מֵהַהוּא זִיוָא עִלָּאָה. אֲבָל בְּכָל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא, אִתְגַּלְיָיא שְׁכִינְתָּא, יַתִּיר מִשְּׁאָר זְמַנִי בְּהַאי רְקִיעָא, וְאַתְיָין כֻּלְּהוּ צַדִּיקַיָּא, וְסַגְדִּין לְגַבֵּיהּ.
אשרי הזוכה ללבושים שמתלבשים בהם הצדיקים מהמעשים הטובים שעשה בעולם הזה
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁזּוֹכֶה לַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בָּהֶם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן (שֶׁלְּמַטָּה). אֵלֶּה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, וּבָהֶם עוֹמֶדֶת הַנְּשָׁמָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּלְּבוּשִׁים הַנִּכְבָּדִים הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּזָכֵי לְהָנֵי לְבוּשֵׁי דְּקָאָמַרָן, דְּמִתְלַבְּשָׁן בְּהוּ צַדִּיקַיָּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן (לתתא). אִלֵּין מֵעוֹבָדִין טָבִין, דְּעָבִיד בַּר נָשׁ, בְּהַאי עָלְמָא, בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וּבְהוֹן קַיְּימָא נִשְׁמְתָא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְתַתָּא, וְאִתְלַבְּשַׁת בְּהָנֵי לְבוּשִׁין יַקִּירִין.
כשעולה הנשמה מזדמנים לה לבושים אחרים מרצון וכונת הלב בתורה ובתפלה
כְּשֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח הָרָקִיעַ לְמַעְלָה, מִזְדַּמְּנִים לָהּ לְבוּשִׁים אֲחֵרִים נִכְבָּדִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם מֵרָצוֹן וְכַוָּנַת הַלֵּב בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁעוֹלֶה אוֹתוֹ רָצוֹן לְמַעְלָה, מִתְעַטֵּר בָּהּ מִי שֶׁמִּתְעַטֵּר, וְנִשְׁאָר חֵלֶק לְאוֹתוֹ אָדָם, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ לְבוּשִׁים שֶׁל אוֹר לְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַנְּשָׁמָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים תְּלוּיִים בַּמַּעֲשִׂים - אֵלֶּה לֹא תְלוּיִים אֶלָּא בִּרְצוֹן הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, לַעֲמֹד בְּתוֹךְ מַלְאָכִים וְרוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְזֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר. וְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא לָמַד כָּךְ מֵאֵלִיָּהוּ: הַלְּבוּשִׁים שֶׁלְּמַטָּה בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ בְּמַעֲשִׂים, וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה, (בְּרוּחַ ורצון וְכַוָּנַת הַלֵּב) בְּרָצוֹן וְכַוָּנַת הָרוּחַ בַּלֵּב.
בלשון הזוהר
כַּד סַלְּקָא נִשְׁמְתָא בְּהַהוּא פִּתְחָא דִּרְקִיעָא לְעֵילָּא, אִזְדַּמְּנָן לָהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין יַקִּירִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן מֵרְעוּתָא וְכַוָּנָה דְּלִבָּא בְּאוֹרַיְיתָא וּבִצְלוֹתָא, דְּכַד סַלְּקָא הַהוּא רְעוּתָא לְעֵילָּא, מִתְעַטָּר בָּהּ מַאן דְּמִתְעַטְּרָא, וְאִשְׁתְּאַר חוּלָקָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְאִתְעָבֵד מִנֵּיהּ לְבוּשִׁין דִּנְהוֹרָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ נִשְׁמְתָא. לְסַלְּקָא לְעֵילָּא. וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ, דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין בְּעוֹבָדִין תַּלְיָין. אִלֵּין לָא תַּלְיָין אֶלָּא בִּרְעוּתָא דְּרוּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, לְקַיְּימָא גּוֹ מַלְאֲכִין רוּחִין קַדִּישִׁין וְדָא אִיהוּ בְּרִירוּ דְּמִלָּה. וּבוּצִינָא קַדִּישָׁא, אוֹלִיף הָכִי מֵאֵלִיָּהוּ, לְבוּשִׁין דִּלְתַתָּא בְּגִנְתָּא דְּאַרְעָא בְּעוֹבָדִין. לְבוּשִׁין דִּלְעֵילָּא, (ס"א ברוחא ברעותא וכוונא דלבא) בִּרְעוּתָא וְכַוָּונָא דְּרוּחָא בְּלִבָּא.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן - הנהר שלמטה יוצא מעדן סוד עליון שלא נמסר לדעת
׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י), ׳הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל בַּגָּן הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וַדַּאי׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת, הַנָּהָר הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא בַּגָּן שֶׁלְּמַטָּה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא עִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בְּעֵדֶן. הָעֵדֶן הַזֶּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, וְלֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְעֵין הַשֵּׂכֶל לִשְׁלֹט בּוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר - אִלְמָלֵא הַמָּקוֹם הַזֶה נִמְסָר לְמַטָּה לְהִתְגַּלּוֹת, הַמָּקוֹם שֶׁל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ נִמְסָר גַּם כֵּן לָדַעַת. אֶלָּא (אֲבָל) מִשּׁוּם הַהַסְתָּרָה שֶׁל כְּבוֹד הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, נִטְמָן וְנִגְנָז הָעֵדֶן הַתַּחְתּוֹן שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן לֹא נִמְסָר לְהִתְגַּלּוֹת אֲפִלּוּ לְאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
(ויקרא י"א ע"א) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ', הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל בְּהַאי גִּנְתָּא דִּלְתַתָּא, נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וַדַּאי׳ (בראשית ב, י). וְאִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע, הַאי נָהָר דְּנָפִיק בְּגִנְתָּא דִּלְתַתָּא, בְּאָן אֲתָר עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִּילֵיהּ. בְּאָן אֲתָר, בְּעֵדֶן. עֵדֶן דָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עֵינָא דְּסֻכְלְתָנוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה אִלְמָלֵי אֲתָר דָּא אִתְמְסַר לְתַתָּא לְאִתְגַלָאָה, אֲתָר דְּעֵדֶן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, אִתְמְסַר אוּף הָכִי לְמִנְדַּע. אֶלָּא (נ"א אבל) בְּגִין טְמִירוּ דִּיְקָרָא דְּעֵדֶן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, אִתְטָמַר וְאִתְגְּנִיז עֵדֶן תַּתָּאָה, דְּהַהוּא נָהָר נָגִיד וְנָפִיק מִנֵּיהּ. וְעַל דָּא לָא אִתְמְסַר לְאִתְגַּלָּאָה, אֲפִילּוּ לְאִינּוּן נִשְׁמָתִין דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
כשם שהנהר יוצא מעדן להשקות הגן שלמעלה כך יוצא אור נפרד לארבעה פתחים
כְּמוֹ שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה נִפְרָד וְיוֹצֵא מִתּוֹךְ עֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ גַּם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַפֶּתַח שֶׁל הָאֶמְצַע יוֹצֵא אוֹר אֶחָד שֶׁנִּפְרָד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, בְּאַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁאָמַרְנוּ. הַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדוֹת אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמוֹת. וְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁנִּפְרָד לְאַרְבָּעָה אוֹרוֹת, בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁנּוֹצְצוֹת (וְיוֹצְאוֹת) יוֹצֵא מֵעֵדֶן, מָקוֹם שֶׁזּוֹהֶרֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּהַאי נָהָר אִתְפְּרַשׁ וְנָפִיק מִגּוֹ עֵדֶן, לְאַשְׁקָאָה לְגִנְתָּא דִּלְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי מִגּוֹ הַהוּא פִּתְחָא דְּאֶמְצָעִיתָא נָפִיק חַד נְהוֹרָא, דְּאִתְפְּרַשׁ לְד' סִטְרִין, בְּד' פִּתְחִין דְּקָאָמַרָן. אֲתָר דְּקַיְימִין אִינּוּן אַתְוָון רְשִׁימָן. וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּאִתְפְּרַשׁ לְאַרְבַּע נְהוֹרִין, בְּד' אַתְוָון דְּנִיצוֹצִין, (נ"א ונפקין) נָפִיק מֵעֵדֶן, אֲתָר דְּזָהֲרָא נְקוּדָה לְעֵילָּא.
אותה נקדה מאירה ונעשה עדן להאיר ואין מי ששולט לדעתה פרט לאור המתפשט ממנה
וְאוֹתָהּ נְקֻדָּה מְאִירָה, וְנַעֲשֶׂה עֵדֶן לְהָאִיר, וְאֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט לִרְאוֹת וְלָדַעַת אֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ פְּרָט לְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנָּה, שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ הִיא גַּן אֶל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן, הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא נִתָּן לָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא נְקוּדָה אִתְנְהִיר, וְאִתְעָבִיד עֵדֶן לְאַנְהָרָא. וְלָא אִית מַאן דְּשַׁלִּיט לְמֵחמֵי וּלְמִנְדַּע לְהַאי נְקוּדָה, בַּר הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְפָּשַּׁט מִנֵּיהּ, דְּסַגְדִּין לְקַמֵּיהּ אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְהַאי נְקוּדָה תַּתָּאָה, אִיהִי גִּנְתָּא לְגַבֵּי עֵדֶן עִלָּאָה, אֲתָר דְּלָא אִתְיְיהִיב לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא.
עין לא ראתה אלהים זולתך - הנקדה התחתונה והעדן העליון שאין מי שמכיר אותם
עַל כָּל זֶה כָּתוּב, ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ׳ (ישעיה סד, ג) - הַשֵּׁם הַזֶּה הִתְפָּרֵשׁ. ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךְ׳ - זוֹ הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת הָעֵדֶן הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה שֶׁטָּמוּן בַּגָּן, וְאֵין אַחֵר שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ. ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךְ׳ - זֶהוּ הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, שֶׁהוּא סוֹד הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בְּצַדִּיק אֶחָד שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, נָהָר שֶׁמַּרְוֶה אוֹתָהּ, וְאֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָהּ פְּרָט לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךְ׳ - שֶׁהוּא אָחוּז לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף.
בלשון הזוהר
עַל כָּל דָּא כְּתִיב, ׳עַיִן לא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ׳ (ישעיהו סד, ג). שְׁמָא דָּא אִתְפְּרַשׁ, ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךָ׳, דָּא נְקוּדָה תַּתָּאָה קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ יָדַע הַאי עֵדֶן דִּלְתַתָּא, דְּטָמִיר בְּגִנְתָּא, וְלֵית אַחֲרָא מַאן דְּיָדַע לֵיהּ. (בראשית כ"ו ע"א) ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךָ׳, דָּא עֵדֶן עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ יָדַע לִנְקוּדָה תַּתָּאָה, בְּחַד צַדִּיק דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, נָהָר דְּרַוֵּי לֵיהּ, וְלֵית מַאן דְּיָדַע לֵיהּ בַּר אִיהוּ, דִּכְתִּיב ׳אֱלֹהִים זוּלָתְךָ׳, דְּאִיהוּ אָחִיד לְעֵילָּא לְעֵילָּא עַד אֵין סוֹף.
הנהר היוצא מעדן סוד לחכמים והנשמה תאבה לראות באור העליון כתאב לשתות מים
וְהַנָּהָר הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְמַטָּה הוּא סוֹד לַחֲכָמִים בְּסוֹד הַכָּתוּב, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ. וְהַדָּבָר הַזֶּה הִתְפָּרֵשׁ לְמַעְלָה וָמַטָּה. הַנְּשָׁמָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵעוֹלַם הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, הִיא תְאֵבָה לִרְאוֹת בְּאוֹר הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּאָדָם הַזֶּה שֶׁתָּאֵב לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּתַאֲוָה. כָּךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא צַחְצָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צִחֵה צָמָא׳ (ישעיה ה, יג) - צָמָא, מֵאוֹתָם צָחוֹת שֶׁל אוֹרוֹת שֶׁל הַגָּן וְהָרָקִיעַ וְהַהֵיכָלוֹת שֶׁל הַגָּן.
בלשון הזוהר
וְהַאי נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן לְתַתָּא, רָזָא אִיהוּ לְחַכִּימִין, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, ׳וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳ (ישעיהו נח, יא). וּמִלָּה דָּא אִתְפְּרַשׁ לְעֵילָּא וְתַתָּא. נִשְׁמְתָא דְּנַפְקָא מֵהַאי עָלְמָא דְּחַשׁוֹכָא, אִיהִי תָּאִיבַת לְמֵחמֵי בִּנְהִירוּ דְּעָלְמָא עִלָּאָה, כְּהַאי בַּר נָשׁ דְּתָאִיב לְמִשְׁתֵּי בִּתְאִיבוּ לְמַיָּא, הָכִי כָּל חַד וְחַד, אִיהוּ צַחְצָחוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, (ישעיהו ה, יג) צִחֵה צָמָא. צָמָא, מֵאִינּוּן צָחוֹת דִּנְהוֹרִין דְּגִּנְתָּא וּרְקִיעָא וְהֵיכָלִין דְּגִּנְתָּא.
כל הנשמות בלבושי כבוד יושבות על אותו נהר ורוות בצחות ויכולות לסבל
וְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת בִּלְבוּשֵׁי כָבוֹד יוֹשְׁבוֹת עַל אוֹתוֹ נָהָר, וְאִלְמָלֵא אוֹתוֹ לְבוּשׁ, לֹא יְכוֹלִים לִסְבֹּל, וְאָז מִתְיַשְּׁבוֹת וְרָווֹת בְּאוֹתָם צָחוֹת וִיכוֹלוֹת לִסְבֹּל. וְאוֹתוֹ נָהָר הוּא תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת לְהִתְיַשֵּׁב וּלְהִזּוֹן וְלֵהָנוֹת מֵאוֹתָן צָחוֹת, וְהַנְּשָׁמוֹת נֶהֱנוֹת (מתתקנות) עַל אוֹתוֹ נָהָר וּמִתְיַשְּׁבוֹת בּוֹ.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין בִּלְבוּשֵׁי יְקָר, יַתְבִין עַל הַהוּא נָהָר, וְאִלְמָלֵא הַהוּא לְבוּשָׁא, לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. וּכְדֵין מִתְיַישְּׁבָן, וְרַוָּון בְּאִינּוּן צָחוֹת, וְיַכְלֵי לְמִסְבַּל. וְהַהוּא נָהָר אִיהוּ תִּקּוּנָא דְּנִשְׁמָתִין, לְאִתְיַישְּׁבָא, וּלְאִתְּזְנָא וּלְאִתְהֲנָאָה, מֵאִינּוּן צָחוֹת וְנִשְׁמָתִין אִתְהַקְּנָן (נ"א אתתקנן) עַל הַהוּא נָהָר, וּמִתְיַישְּׁבָן בֵּיהּ.
הנהר שלמטה מתקין נשמות להתישב בצחות ולעלות באותו פתח שבאמצע הרקיע
אוֹתוֹ נָהָר עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מוֹצִיא נְשָׁמוֹת, וְהֵן פּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַגָּן, שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ מַתְקִין נְשָׁמוֹת לְהִתְתַּקֵּן וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּאוֹתָן צָחוֹת. כְּמוֹ כֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּחוּץ, בְּרֵיחַ הַמַּיִם מִתְיַשֶּׁבֶת הַנֶּפֶשׁ לְהָאִיר, שֶׁהֲרֵי מֵהָעִקָּר כְּמוֹ זֶה יוֹצֵא. וּמִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְתַּקְּנוֹת עַל אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, יְכוֹלוֹת לְהִתְיַשֵּׁב בְּאוֹתָן צָחוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁבְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְעַמּוּד אֶחָד שֶׁעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַגָּן, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
הַהוּא נָהָר עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא, אַפִּיק נִשְׁמָתִין, וּפַרְחִין מִנֵּיהּ, לְגוֹ גִּנְתָּא, דְּהַאי נָהָר דִּלְתַתָּא בְּגִנְתָּא דְּאַרְעָא, אַתְקִין נִשְׁמָתִין, לְאִתְתַּקְּנָא לְאִתְיַישְּׁבָא, בְּאִינּוּן צָחוֹת. כְּגַוְונָא דָּא בְּהַאי עָלְמָא לְבַר, בְּרֵיחָא דְּמַיָיא מִתְיַישְּׁבָא נַפְשָׁא לְאִתְנַהֲרָא, דְּהָא מֵעִיקָּרָא כְּגַוְונָא דָּא נָפְקָא. וּבְגִין דְּמִתַּתְקְנִין נִשְׁמָתִין עַל הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, יַכְלִין לְאִתְיַישְּׁבָא בְּאִינּוּן צָחוֹת עִלָּאִין, וּלְסַלְּקָא לְעֵילָּא. בְּהַהוּא פִּתְחָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּרְקִיעָא וְחַד עַמּוּדָא דְּקָאִים בְּאֶמְצָעוּת גִּנְתָּא דְּקָאָמַרָן.
באותו עמוד עולים בתוך פתח הרקיע ובו ענן ועשן ונגה מבפנים לחפות על העולים
בְּאוֹתוֹ עַמּוּד עוֹלִים לְמַעְלָה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁל הָרָקִיעַ, וּבוֹ סְבִיבוֹ יֵשׁ בּוֹ ׳עָנָן (יוֹמָם) וְעָשָׁן נֹגַהּ׳ (ישעיה ד, ה) - וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהוּ לְזֶה הַפָּסוּק, אֲבָל עָנָן וְעָשָׁן אֵלּוּ מִבַּחוּץ, וְנֹגַהּ מִבִּפְנִים. וְזֶה הוּא לְחַפּוֹת עַל אֵלּוּ שֶׁעוֹלִים לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יֵרָאוּ מִלִּפְנֵי אֵלּוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא עַמּוּדָא סַלְּקִין לְעֵילָּא, בְּגּוֹ הַהוּא פִּתְחָא דִּרְקִיעָא, וּבֵיהּ סַחֲרָנֵיהּ, אִית בֵּיהּ עָנָן ׳וְעָשָׁן וְנֹגַהּ׳ (ישעיהו ד, ה). וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ לְהַאי קְרָא, אֲבָל עָנָן וְעָשָׁן אִלֵּין מִלְּבַר, וְנֹגַהּ מִלְּגָו. וְדָא אִיהוּ לְחַפְיָיא עַל אִינּוּן דְּסַלְּקִין לְעֵילָּא, דְּלָא יִתְחֲזוּן מִקַּמֵּי אִינּוּן דְּיַתְבִין לְתַתָּא.
כשהנקדה רוצה להתקשט שולחת ארבע פני נשר לההיכל דרור ומכניסים הנשמות לעמוד
וַהֲרֵי כָּאן סוֹד הַסּוֹדוֹת. כַּאֲשֶׁר (רוֹצֶה הקב"ה לְתַקֵּן הגקדה הַזּוֹ) הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ רוֹצָה לְהִתְתַּקֵּן בְּתִקּוּנֶיהָ וּלְהִתְקַשֵּׁט בְּשַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים וּבְחַגִּים, שׁוֹלַחַת אַרְבַּע פְּנֵי נֶשֶׁר, וְעוֹמְדִים עַל הַהֵיכָל שֶׁנִּקְרָא דְּרוֹר, וְהַיְנוּ מָר דְּרוֹר. וּבִגְלַל כָּךְ ׳בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל׳ צְרִיכִים לְהַכְרִיז דְּרוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר׳ (ויקרא כה, י) - וְאוֹתָם אַרְבַּע פָּנִים נוֹתְנִים קוֹל, וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתוֹ פְּרָט לְאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת הָרְאוּיוֹת לַעֲלוֹת, וְהֵן מִתְכַּנְּסוֹת שָׁם, וְלוֹקְחִים אוֹתָם אַרְבַּע הַפָּנִים הַלָּלוּ, וּמַכְנִיסִים אוֹתָם פְּנִימָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע.
בלשון הזוהר
וְהָא הָכָא רָזָא דְּרָזִין, כַּד (נ"א בעי קודשא בריך הוא לאתתקנא האי נקודה וכו') הַאי נְקוּדָה בָּעָא לְאִתְתַּקְנָא בְּתִקּוּנוֹי, וּלְאִתְקַשְּׁטָא, בְּשַׁבָּתֵי וּבִזְמַנִּי וּבְחַגֵּי, מְשַׁדֵּר אַרְבַּע אַנְפִּין דְּנֶשֶׁר, וְקַיְימִין עַל הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי דְּרוֹר, וְהַיְינוּ מָר דְּרוֹר. וּבְגִין דָּא בְּשַׁתָּא דְּיוֹבְלָא, בָּעֵינָן לְאַכְרְזָא דְּרוֹר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר׳ (ויקרא כה, י). וְאִינּוּן אַרְבַּע אַנְפִּין יַהֲבִין קָלָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁמַע לֵיהּ, בַּר אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּאִתְחָזוּן לְסַלְּקָא, וְאִינּוּן מִתְכַּנְּשִׁין תַּמָּן, וְנַטְלֵי לוֹן אִלֵּין ד' אַנְפִּין, וְאַעֲלִין לוֹן לְגוֹ, בְּהַהוּא עַמּוּדָא דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא.
עולה העמוד ענן ואש ועשן ונגה מבפנים ונקראים מכון הר ציון ומקראיה
וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלֶה אוֹתוֹ עַמּוּד, עָנָן וְאֵשׁ וְעָשָׁן, וְנֹגַהּ מִבִּפְנִים. וּשְׁנֵי אֵלֶּה נִקְרָאִים מְכוֹן הַר צִיּוֹן וּמִקְרָאֶיהָ. מְכוֹן הַר צִיּוֹן - זֶהוּ הַתִּקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה, כְּשֶׁהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה מִתְקַשֶּׁטֶת, וְהֵם מִקְרָאֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ נְקֻדָּה לְהִתְקַשֵּׁט.
בלשון הזוהר
וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא סַלְּקָא הַהוּא עַמּוּדָא, דְעֲנָנָא וְאֶשָּׁא וּתְנָנָא, וְנֹגַהּ מִלְּגָו. וְאִלֵּין תְּרֵין אִקְרוּן, ׳מְכוֹן הַר צִיּוֹן׳ (ישעיהו ד, ה) וּמִקְרָאֶיהָ. ׳מְכוֹן הַר צִיּוֹן׳, דָּא אִיהוּ תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא, כַּד נְקוּדָה תַּתָּאָה מִתְקַשְּׁטָא, וְאִינּוּן מִקְרָאֶיהָ דְּהַהִיא נְקוּדָה לְאִתְקַשְּׁטָא.
כשעולות הנשמות עד פתח הרקיע הוא סובב סביב הגן שלש פעמים והן שומעות ומשתחוות
כֵּיוָן שֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ עַד לְאוֹתוֹ פֶּתַח הָרָקִיעַ, אֲזַי אוֹתוֹ רָקִיעַ סוֹבֵב סְבִיב הַגָּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּמִקּוֹל נְעִימוּת שֶׁל סִבּוּב אוֹתוֹ רָקִיעַ יוֹצְאוֹת כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת וְשׁוֹמְעוֹת אוֹתוֹ נֹעַם שֶׁל אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְרוֹאִים אוֹתוֹ הָעַמּוּד שֶׁמַּעֲלֶה אֵשׁ וְעָנָן וְעָשָׂן וְנֹגַהּ שֶׁלּוֹהֵט, וְכֻלָּם מִשְׁתַּחֲוִים. וְאָז הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח, עַד שֶׁעוֹלִים לְתוֹךְ הָעִגּוּל שֶׁסּוֹבֵב בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה, וְאָז רוֹאִים מַה שֶּׁרוֹאִים. וּמִתּוֹךְ הָאוֹר וְהַשִּׂמְחָה מִמַּה שֶּׁרָאוּ, עוֹלִים וְיוֹרְדִים, מִתְקָרְבִים וּמִתְרַחֲקִים.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּסַלְּקִין אִלֵּין נִשְׁמָתִין עַד הַהוּא פִּתְחָא דִּרְקִיעָא, כְּדֵין, הַהוּא רְקִיעָא סָחֲרָא סַחֲרָנֵי דְּגִנְתָּא, תְּלַת זִמְנִין. וּמִקָל נְעִימוּ דְּסָחֲרָא הַהוּא רְקִיעָא, נָפְקִין כָּל אִינּוּן נִשְׁמָתִין וְשַׁמְעִין הַהוּא נְעִימוּ דְּהַהוּא רְקִיעָא, וְחָמָאן הַהוּא עַמּוּדָא, דְּסַלְּקָא אֶשָּׁא וַעֲנָנָא וּתְנָנָא וְנֹגַהּ דְּלָהִיט, וְסַגְדִּין כֻּלְּהוּ. כְּדֵין נִשְׁמָתִין סַלְּקִין בְּהַהוּא פִּתְחָא, עַד דְּסַלְּקִין לְגוֹ עִגּוּלָא, דְּסַחֲרָא בְּהַהִיא (נ"א לההוא) נְקוּדָה. כְּדֵין חָמָאן מַה דְּחָמָאן. וּמִגּוֹ נְהִירוּ וְחֶדְוָותָא מֵהַהוּא דְּחָמָאן, סַלְּקִין וְנַחְתִּין קַרְבִין וְרָחֲקִין.
הנקדה משתוקקת ולובש קנאה צדיק עליון האוחז בה ומעלה אותה ומאיר אור באור
וְהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲלֵיהֶם וּמִתְקַשֶּׁטֶת בְּאוֹר. וְאָז לוֹבֵשׁ קִנְאָה (מאור) צַדִּיק עֶלְיוֹן אֶחָד, וּמִסְתַּכֵּל בָּאוֹר וְיֹפִי שֶׁל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ וּבְתִקּוּנֶיהָ, וְאוֹחֵז בָּהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֵלָיו, וּמֵאִיר אוֹר בְּאוֹר וְנִהְיִים אֶחָד. וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם פּוֹתְחִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאוֹמְרִים: אַשְׁרֵיכֶם הַצַּדִּיקִים שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה, אַשְׁרֵיהֶם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי שִׂמְחַת אֲדוֹנְכֶם הִיא בָכֶם, שֶׁהֲרֵי עֲטֶרֶת רִבּוֹנְכֶם מִתְעַטֶּרֶת בָּכֶם.
בלשון הזוהר
וְאִיהִי תָּאִיבָא לְגַבַּיְיהוּ, וּמִתְקַשְּׁטָא בִּנְהִירוּ. כְּדֵין אַלְבִּישׁ קִנְאָה (מנהורא) חַד צַדִּיק עִלָּאָה, וְאִסְתָּכַּל בִּנְהוֹרָא וּשְׁפִירוּ דְּהַאי נְקוּדָה, וּבְתִקוּנָהָא, וְאָחִיד בָּהּ, וְסָלִיק לָהּ לְגַבֵּיהּ, וְנָהִיר נְהוֹרָא בִּנְהוֹרָא, וַהֲווּ חַד. כָּל חֵילָא דִּשְׁמַיָּיא פַּתְחֵי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא וְאַמְרֵי, זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא, נַטְרֵי אוֹרַיְיתָא, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא חֶדְוָותָא דְּמָארֵיכוֹן הֲוִי בְּכוּ, דְּהָא עָטָרָא דְּמָארֵיכוֹן, מִתְעַטֵּר בְּכוֹן.
כשמאירים אור באור מתחברים כאחד ואחר כך מתקנים הנשמות לעטר למעלה
וְאָז, כֵּיוָן שֶׁמְּאִירִים אוֹר בְּאוֹר, שְׁנֵי אוֹרוֹת מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וּמְאִירִים. אַחַר כָּךְ יוֹרְדִים אוֹתָם גְּוָנִים וּמִתְבּוֹנְנִים לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וּמְתַקְּנִים אוֹתָם לְעַטֵּר לְמַעְלָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג).
בלשון הזוהר
כְּדֵין כֵּיוָן דְּנַהֲרִין נְהוֹרָא בִּנְהוֹרָא, תְּרֵין נְהוֹרִין מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וְנַהֲרִין. לְבָתַר אִינּוּן גַּוְונִין נַחְתִּין, וְאִסְתַּכְּלָן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, וּמְתַקְּנִי לוֹן לְעַטְרָא לְעֵילָּא. וְעַל דָּא אִתְּמַר, ׳עַיִן לא רָאָתָה׳ אֱלקִים ׳זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳.
פתח רשבי ורקיע כעין הקרח - יש רקיע למטה על ארבע חיות דיוקן נוקבא
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, כָּתוּב וְדְּיוֹקָן ׳עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כב) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל יֵשׁ רָקִיעַ וְיֵשׁ רָקִיעַ. הָרָקִיעַ שֶׁלְּמַטָּה הוּא עוֹמֵד עַל גַּבֵּי ׳אַרְבַּע חַיּוֹת׳, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַתְחִיל דְּיוֹקָן שֶׁל נוּקְבָּא אַחַת שֶׁאֲחוֹרֵי הַזָּכָר, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳ (שמות לג, כג), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר - ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳ (תהלים קלט, ה) - וְכָתוּב (בראשיתב) ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, כְּתִיב ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְּמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כב). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל אִית רָקִיעַ וְאִית רָקִיעַ, רָקִיעַ דִּלְתַתָּא אִיהוּ קַיְּימָא עַל גַּבֵּי ד' חֵיוָון. וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט וְשָׁארִי דִּיּוּקְנָא דְּחָד נוּקְבָּא, דְּאֲחוֹרֵי דְּכוּרָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳ (שמות לג, כג). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי׳ (תהילים קלט, ה). וּכְתִיב ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו׳ (בראשית ב, כא).
הרקיע שלמעלה על החיות העליונות דיוקן זכר נקרא מקצה השמים וקצה השמים
הָרָקִיעַ שֶׁלְּמַעְלָה הוּא עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת הָעֶלְינוֹת, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַתְחִיל הַדְּיוֹקָן שֶׁל זָכָר אֶחָד, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן. וּשְׁנֵי הָרְקִיעִים הַלָּלוּ, אֶחָד נִקְרָא ׳קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳, וְאֶחָד נִקְרָא ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם׳, שֶׁכָּתוּב ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳ (דברים ד, לב) - רָאשֵׁי הַחַיָּה שֶׁלְּמַטָּה הֵם אַרְבַּע חַיּוֹת, שֶׁהֵן רְשׁוּמוֹת (אוֹרוֹת) עֶלְיוֹנוֹת עַל אוֹתָן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁבְּתוֹךְ אוֹתָם אַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
רָקִיעַ דִּלְעֵילָּא אִיהוּ קַיְּימָא עַל גַּבֵּי חֵיוָון עִלָּאִין, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט וְשָׁארִי דִּיּוּקְנָא דְּחָד דְּכוּרָא, דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. וְהָנִי תְּרֵין רְקִיעִין, חַד אִקְרֵי ׳קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. וְחַד אִקְרֵי ׳מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם׳. דִּכְתִּיב, ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳ (דברים ד, לב). רָאשֵׁי הַחַיָּה דִּלְתַתָּא אִינּוּן אַרְבַּע חֵיוָון, דְּאִינּוּן רְשִׁימִין (נ"א נהורין) עִלָּאִין, עַל אִינּוּן אַרְבַּע אַתְוָון רְשִׁימִין, דִּי בְּגוֹ אִינּוּן אַרְבַּע פִּתְחִין, דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
אף שעדן שלמטה בארץ הכל סוד עליון והגן הוא חלקה של הנקדה להשתעשע בצדיקים
וְאַף עַל גַּב שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁעֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה הוּא בָּאָרֶץ - כָּךְ זֶה וַדַּאי. אֲבָל הַכֹּל הוּא סוֹד עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שֶׁהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק לְמַעְלָה - כָּךְ גַּם יֵשׁ לָהּ חֵלֶק לְמַטָּה בָּאָרֶץ. וְהַגָּן הַזֶּה לְמַטָּה הוּא חֶלְקָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נְקֻדָּה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים בָּאָרֶץ, וְנֶהֱנֵית בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וָמַטָּה. לְמַעְלָה בְּצַדִּיק, וּלְמַטָּה בְּאוֹתוֹ פְּרִי הַצַּדִּיק. וְלֹא נִמְצָא שַׁעֲשׁוּעַ מַעְלָה וָמַטָּה אֶלָּא בְּצַדִּיק. וְהַגָּן הַזֶּה הוּא מֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁנִּקְרֵאת עֵדֶן. (נְקֻדָּה שגוטלת מֵאִמָּא עֶלְיוֹנָה הטמונה בְּגַן עֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ).
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּאַמָרָן עֵדֶן דִּלְתַתָּא בְּאַרְעָא, הָכִי הוּא וַדַּאי. אֲבָל כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר דְּהַאי נְקוּדָה דְּקָאָמַרָן, כְּמָה דְּאִית לָהּ חוּלָקָא לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי אִית לָהּ חוּלָקָא לְתַתָּא בְּאַרְעָא. וְהַאי גִּנְתָּא לְתַתָּא, אִיהוּ חוּלָקָא דְּהַהִיא נְקוּדָה לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּרוּחֵי דְּצַדִּיקַיָּיא בְּאַרְעָא, וְאִתְהֲנֵי בְּכָל סִטְרִין לְעֵילָּא וְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּצַדִּיק. לְתַתָּא בְּהַהוּא אִיבָּא דְּצַדִּיק, וְלָא אִשְׁתְּכַח שַׁעְשׁוּעָא עֵילָּא וְתַתָּא אֶלָּא בְּצַדִּיק. וְהַאי גִּנְתָּא אִיהוּ, מֵהַהִיא נְקוּדָה דְּאִקְרֵי עֵדֶן (נקודה דנטלא מאימא עילאה טמירא איהי גן עדן דארעא).
ארבעה ראשי החיות אריה שור נשר ואדם נושאי הכסא ומזעתם נעשה נהר דינור
אוֹתָם ׳רָאשֵׁי הַחַיָּה׳ אֵלּוּ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי פָנִים. אֶחָד אַרְיֵה, שֶׁכָּתוּב ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין׳ (יחזקאל א, י) - וְאֶחָד שׁוֹר, שֶׁכָּתוּב ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול׳ - וְאֶחָד נֶשֶׁר, שֶׁכָּתוּב ׳וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׳ - וְאָדָם כְּלָל שֶׁל הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב וְדְּיוֹקָן ׳פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ - וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁמַּשָּׂאָם (חַיּוֹת שגוטלות) אֶת הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וּמִתּוֹךְ הַמַּשָּׂא שֶׁלָּהֶם הֵם מַזִּיעִים. וּמֵאוֹתָהּ זֵעָה שֶׁל מַשָּׂאָם, נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, שֶׁכָּתוּב (דניאלז) נְהַר דִּינוּר שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו אֶלֶף אֲלָפִים יְשַׁמְּשׁוּהוּ.
בלשון הזוהר
אִינּוּן ׳רָאשֵׁי הַחַיָּה׳, אִלֵּין אַרְבַּע רֵישֵׁי אַנְפִּין. חַד אַרְיֵה, דִּכְתִּיב, ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין׳ (יחזקאל א, י). וְחַד שׁוֹר, דִּכְתִּיב ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳. וְחַד נֶשֶׁר, דִּכְתִּיב ׳וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׳. אָדָם כְּלָלָא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנִי אָדָם׳. וְאִלֵּין אַרְבַּע רֵישֵׁי נַהֲרִין דְמָטוּלֵיהוֹן (ס"א חיוון דנטלין) לְכוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, וּמִגּוֹ מָטוּלָא דִּילְהוֹן זָעִין. וּמֵהַהוּא זִיעָא דְּמָטוּלָא דִּילְהוֹן, אִתְעָבִיד הַהוּא ׳נָהָר דִּי נוּר׳. דִּכְתִּיב, ׳נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנִהּ׳ (דניאל ז, י).
כשעולות הנשמות רוחצות בנהר דינור ואינן נשרפות כלבוש סלמנדרא הנרחץ באש
וּכְשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת, הֵן רוֹחֲצוֹת בְּאוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, וְעוֹלוֹת לְקָרְבָּן וְאֵינָן נִשְׂרָפוֹת, אֶלָּא רוֹחֲצוֹת. בֹּא וּרְאֵה מִסַּלָּמַנְדְּרָא, שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנָּה לְבוּשׁ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא מֵאֵשׁ, אֵין רוֹחֲצִים אוֹתוֹ לְבוּשׁ אֶלָּא בְּאֵשׁ. הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁבּוֹ, וְנִרְחָץ אוֹתוֹ לְבוּשׁ. כָּךְ גַּם הַנְּשָׁמָה מֵאֵשׁ שֶׁנִּלְקְחָה מִתּוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שם) ׳כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ, בִּזְמַן שֶׁרוֹצָה לִרְחֹץ מֵאוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁבָּהּ, עוֹבֶרֶת בָּאֵשׁ וְנִרְחֶצֶת, וְהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת כָּל אוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה רוֹחֶצֶת וּמִתְלַבֶּנֶת׳.
בלשון הזוהר
וְנִשְׁמָתִין כַּד סַלְּקִין, אִתְסַחְיָין בְּהַהוּא ׳נָהָר דִּי נוּר׳ (דניאל ז, י), וְסַלְּקִין לְקוּרְבְּנָא וְלָא אִתּוֹקְדָן, אֶלָּא אִתְסַחְיָין. תָּא חֲזֵי מִסַּלָּמַנְדְּרָא, דְּעַבְדִין מִנָּהּ לְבוּשָׁא. וּמִגּוֹ דְּאִיהִי מִנּוּרָא, לָא אִתְסַחְיָיא הַהוּא לְבוּשָׁא, אֶלָּא בְּנוּרָא, אֶשָּׁא אָכִיל זוּהֲמָא דְּבֵיהּ, וְאִתְסַחֵי הַהוּא לְבוּשָׁא. הָכִי נָמֵי נִשְׁמְתָא ׳דִּי נוּר׳ דְּאִתְנְטִילַת מִגּוֹ כּוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא. דִּכְתִיב בָּהּ ׳כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר׳ (דניאל ז, ט). בְּזִמְנָא דְּבַעְיָיא לְאִתְסַחְיָיא מֵהַהוּא זוּהֲמָא דְּבָהּ, אִתְעַבְּרַת בְּנוּרָא וְאִתְסַחְיָיא. וְנוּרָא אַכְלָא כָּל הַהוּא זוּהֲמָא דִּי בְּנִשְׁמְתָא. וְנִשְׁמְתָא אִתְסַחְיָיא וְאִתְלַבְּנַת.
אוי לנשמה שסובלת אש זרה להתלבן ובפעמים שהזהמה רבה עליה סובלת ענש כפול
וְאם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, אֵין לַנְּשָׁמָה עֹנֶשׁ כָּזֶה - בּא וּרְאֵה, אוֹי לַנְּשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת אֵשׁ זָרָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּתְלַבֶּנֶת. אֲבָל כְּשֶׁהַזֻּהֲמָה רַבָּה עָלֶיהָ, אוֹי לַנְּשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת אוֹתוֹ עֹנֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ זֻהֲמָה בְּפַעֲמַיִם מִתְלַבֶּנֶת בָּאֵשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא אִי הָכִי עוֹנְשָׁא לֵית לָהּ לְנִשְׁמְתָא בְּהַאי. תָּא חֲזֵי, וַוי לְנִשְׁמְתָא דְּסַבְלָת אֶשָּׁא נוּכְרָאָה, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי אִתְלַבְּנָא. אֲבָל כַּד זוּהֲמָא אִיהוּ סַגִּי עָלָהּ, וַוי לְנִשְׁמְתָא דְּסַבְלַת הַהוּא עוֹנְשָׁא, בְּגִין דְּהַהוּא זוּהֲמָא בִּתְרִי זִמְנֵי אִתְלַבְּנַת בְּנוּרָא.
בפעם הראשונה מכניסים הנשמה למקום בן הנם להתלבן טרם תכנס לגן עדן
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָה עֹנֶשׁ בַּגּוּף, הוֹלֶכֶת הַנְּשָׁמָה, וְנוֹטְלִים אוֹתָהּ וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא בֶּן הִנֹּם. וְלָמָּה נִקְרָא בֶּן הִנֹּם? אֶלָּא מָקוֹם אֶחָד הוּא בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁשָּׁם נִצְרָפוֹת הַנְּשָׁמוֹת בְּצֵרוּף לְהִתְלַבֵּן טֶרֶם שֶׁנִּכְנָסוֹת לְגַן עֵדֶן. (וְאִם זכאיות אוֹתָן נשמות, כַּאֲשֶׁר מַכְנִיסִים אוֹתָן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם) שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלוּחִים מְזֻמָּנִים בְּגַן עֵדֶן, וְעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר, וְצוֹוְחִים לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה.
בלשון הזוהר
זִמְנָא קַדְמָאָה כֵּיוָן דְּקַבִּילַת עוֹנְשָׁא בְּגוּפָא, אַזְלָא נִשְׁמְתָא, וְנַטְלֵי לָהּ, וְאַעֲלִין לָהּ בְּגוֹ אֲתָר חַד דְּאִקְרֵי בֶּן הִנֹּם, וַאֲמַאי אִקְרֵי בֶּן הִנֹּם. אֶלָּא אֲתָר חַד אִיהוּ בְּגֵיהִנָּם, דְּתַמָּן אִתְצְרִיפוּ נִשְׁמָתִין, בְּצִרוּפָא, לְאִתְלַבְּנָא עַד לָא עָאלִין בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. (ואי זכאין אינון נשמתין כד אעלין לון בההוא אתר) תְּרֵין מַלְאֲכִין שְׁלִיחָן זְמִינִין בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְקַיְימִין לְתַרְעָא, וְצַוְוחִין לְגַבֵּי אִינּוּן מְמָנָן דִּבְהַהוּא אֲתָר דְּגֵיהִנָּם, בְּגִין לְקַבְּלָא הַהִיא נִשְׁמְתָא.
שני מלאכים שלוחים צוחים הנם וכשמתלבנת מזמינים אותה לפתח גן עדן ומכניסים אותה
וְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, בְּטֶרֶם תִּתְלַבֵּן בָּאֵשׁ, אוֹתָם שְׁלוּחִים צוֹוְחִים אֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: הִנֹּם. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְלַבֶּנֶת, אוֹתָם מְמֻנִּים יוֹצְאִים עִמָּהּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמַזְמִינִים אוֹתָהּ לְפִתְחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן שֶׁשָּׁם אוֹתָם שְׁלִיחִים, וְאוֹמְרִים לָהֶם: הִנֹּם. אֵלֶּה הֵם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהִתְלַבְּנוּ. וְאָז מַכְנִיסִים אוֹתָהּ נְשָׁמָה בְּגַן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
וְהַהִיא נִשְׁמְתָא עַד לָא אִתְלַבְּנַת בְּנוּרָא, אִינּוּן שְׁלִיחָן צַוְוחִין לְגַבַּיְיהוּ, וְאַמְרֵי הִנֹּם. וּבְזִמְנָא דְּהִיא אִתְלַבְּנַת, אִינּוּן מְמָנָן נָפְקִין עִמָּהּ מֵהַהוּא אֲתָר, וּזְמִינִי לָהּ לְגַבֵּי פִּתְחָא דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּתַמָּן אִינּוּן שְׁלִיחָן וְאַמְרֵי לוֹן הִנֹּם. הָא אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּהָא אִתְלַבְּנוּ, כְּדֵין אַעְלִין לְהַהִיא נִשְׁמְתָא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
הנשמה שבורה משבר האש התחתונה והקב"ה מוציא שמש המאירה מארבעה פתחי הרקיע לרפאתה
וְכַמָּה הִיא שְׁבוּרָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ שֶׁבֶר שֶׁל הַהִתְלַבְּנוּת שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם (שֶׁל אוֹתוֹ) שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁבֶר שֶׁל הָאֵשׁ הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁיּוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה, (אֲבָל) כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעָה לָאָרֶץ לְמַטָּה, הִיא אֵשׁ שֶׁאֵינֶנָּה דַקִּיקָה, וְהַנְּשָׁמָה נֶעֱנֶשֶׁת בָּהּ וְנִשְׁבֶּרֶת. וְאָז הקב"ה מוֹצִיא שֶׁמֶשׁ שֶׁמְּאִירָה מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה פְתָחִים שֶׁמְּאִירִים בָּרָקִיעַ שֶׁמֵּעַל הַגָּן, וּמַגִּיעַ לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה וְנִרְפֵּאת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).
בלשון הזוהר
וְכַמָּה אִיהִי תְּבִירָא מִגּוֹ הַהוּא תְּבִירוּ דְּאִתְלַבְּנוּתָא דְּגֵיהִנָּם. (ס"א דהוא) דְּהַהִיא תְּבִירוּ דְּאֶשָּׁא תַּתָּאָה. וְאַף עַל גַּב דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, (אבל) כֵּיוָן דְּמָטָא לְאַרְעָא לְתַתָּא, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּלָא דָּקִיק, וְנִשְׁמְתָא אִתְעַנְשָׁא בֵּיהּ, וְאִתְבָּרַת. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר מֵאִינּוּן אַרְבַּע פִּתְחִין דְּנָהֲרִין בִּרְקִיעָא דְּעַל גִּנְתָּא, וּמָטָא לְהַהִיא נִשְׁמְתָא וְאִתְּסִיאַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).
בפעם השניה כשמעלים הנשמה למעלה מעבירים אותה בנהר דינור להפרד מכל מראה העולם
בַּפַּעִם הַשְּׁנִיָּה, אַחַר שֶׁיָּשְׁבָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁיָּשְׁבָה וְעַד עַכְשָׁו אֵינָהּ נִפְרֶדֶת מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁל מַרְאֵה הָעוֹלָם הַזֶּה מִכֹּל וָכֹל. וּכְשֶׁמַּעֲלִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה, צְרִיכָה לְהִפָּרֵד מִכָּל מַרְאֶה וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁלְּמַטָּה. וּמַעֲבִירִים אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, וְאָז הַנְּשָׁמָה מִתְלַבֶּנֶת בּוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְיוֹצֵאת וְנִרְאֵית לִפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָם בְּרוּכָה (ברורה) מִכָּל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת בְּאוֹתוֹ אוֹר, נִרְפֵּאת וְנִשְׁלֶמֶת מֵהַכֹּל. וְאָז עוֹמְדוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת בִּלְבוּשִׁים, מִתְעַטְּרִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
זִמְנָא תִּנְיָינָא, לְבָתַר דְּיָתְבָא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּיָתְבָא וְעַד כְּעַן לָא אִתְפָּרְשַׁת מֵאִינּוּן מִלִּין דְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא מִכֹּל וָכֹל. וְכַד סַלְּקִין לָהּ לְעֵילָּא, אִצְטְרִיךְ לְאִתְפָּרְשָׁא, מִכָּל חֵיזוּ וּמִכָּל מִלִּין דִּלְתַתָּא. וְאַעְבְּרוּ לָהּ בְּהַהוּא ׳נְהַר דִּי נוּר׳, כְּדֵין נִשְׁמְתָא אִתְלַבְּנַת בֵּיהּ מִכֹּל וָכֹל. וְנַפְקַת וְאִתְחֲזִיאַת קַמֵּי מָארֵי דְּעָלְמָא בְּרֵיכָא (ד"א ברירא) מִכָּל סִטְרִין. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכְּלַת בְּהַהוּא נְהוֹרָא אַתְּסִיאַת וְאִשְׁתְּלִימַת מִכֹּלָּא. וּכְדֵין קַיְימִין אִינּוּן נִשְׁמָתִין בִּלְבוּשִׁין, מִתְעַטְּרִין קַמֵּי מָארֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
נשמות גן עדן משוטטות בראשי חדשים ושבתות עד חומות ירושלים ולא נכנסות עד שמתלבנות
וְאוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת, וְעוֹלוֹת עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם כַּמָּה מְמֻנִּים וּמֶרְכָּבוֹת שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתָם הַחוֹמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳עַל חוֹמֹתַיִךְ׳ (ישעיה סב, ו) ׳הִפְקַדְתִּי שּמְרִים׳. וְעוֹלִים עַד אוֹתוֹ מָקוֹם, וְלֹא נִכְנָסוֹת פְּנִימָה עַד שֶׁמִּתְלַבְּנוֹת, וְשָׁם מִשְׁתַּחֲווֹת וּשְׂמֵחוֹת מֵאוֹתוֹ אוֹר, וְשָׁבוֹת לְתוֹךְ הַגָּן.
בלשון הזוהר
וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, שָׁטָאן בְּכָל רֵישֵׁי יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי, וְסַלְּקִין עַד הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי חוֹמוֹת ׳יְרוּשָׁלַ ם׳. דְּתַמָּן כַּמָה מְמָנָן וּרְתִיכִין דְּנַטְרֵי אִינּוּן חוֹמוֹת. דִּכְתִּיב, ׳עַל חוֹמוֹתַיִךְ׳ (ישעיהו סב, ו) יְרוּשָׁלַם ׳הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים׳. וְסַלְּקִין עַד הַהוּא אֲתָר, וְלָא עָאלִין לְגוֹ, עַד דְּאִתְלַבְּנַן. וְתַמָּן סַגְדִּין, וְחַדָּאן מֵהַהוּא נְהִירוּ, וְתַיְיבִין לְגוֹ גִּנְתָּא.
יוצאות ומשוטטות בעולם רואות בפגרי הרשעים ומסתכלות בבעלי מכאובים ואומרים למשיח
יוֹצְאוֹת מִשָּׁם וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם, וְרוֹאוֹת בְּאוֹתָם הַגּוּפוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים וּבְאוֹתוֹ עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר׳ (ישעיה סו, כד) - מַה זֶּה ׳לְכָל בָּשָׂר׳? לְאוֹתָם שְׁאָר הַגּוּפִים שֶׁסְּבִיבָם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְאַחַר מְשׁוֹטְטִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּאוֹתָם בַּעֲלֵי מַכְאוֹבִים וּבְנֵי מַחֲלוֹת, וְאוֹתָם שֶׁסּוֹבְלִים עַל הַיִּחוּד שֶׁל רִבּוֹנָם, וְשָׁבִים וְאוֹמְרִים לַמָּשִׁיחַ.
בלשון הזוהר
נָפְקִין מִתַּמָּן וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְחָמָאן בְּאִינּוּן גּוּפִין דְּחַיָּיבַיָּא, בְּהַהוּא עוֹנְשָׁא דִּילְהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וְיָּצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר׳ (ישעיהו סו, כד). מַאי ׳לְכָל בָּשָׂר׳. לְאִינּוּן שְׁאָר גּוּפִין דִּבְסָחֲרָנַיְיהוּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּלְבָתַר מְשַׁטְּטֵי וּמִסְתַּכְּלָן בְּאִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּכְאֵבִין, וּבְנֵי מַרְעִין, וְאִינּוּן דְּסַבְלִּין עַל יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן, וְתָבִין וְאָמְרִין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא.
כשאומרים למשיח צער ישראל בגלותם הוא מרים קול ובוכה על הרשעים שבהם
בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לַמָּשִׁיחַ אֶת צַעַר יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם, וְאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁאֵינָם מִתְבּוֹנְנִים לָדַעַת אֶת רִבּוֹנָם, הוּא מֵרִים קוֹל וּבוֹכֶה עַל אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲונֹתֵינוּ׳ (שם נג, ה) - שָׁבוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת וְעוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּאַמְרִין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא צַעֲרָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלְוּתְהוֹן, וְאִינּוּן חַיָּיבַיָּא דִּי בְּהוֹן, דְּלָא מִסְתַּכְּלֵי לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן, אָרִים קָלָא וּבָכֵי, עַל אִינּוּן חַיָּיבִין דִּבְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ׳ (ישעיהו נג, ה) תַּיְיבִין אִינּוּן נִשְׁמָתִין וְקַיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ.
בגן עדן היכל בני המחלות שהמשיח נכנס אליו וקורא כל היסורים שיבאו עליו
בְּגַן עֵדֶן יֵשׁ הֵיכָל אֶחָד שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל בְּנֵי הַמַּחֲלוֹת. אָז הַמָּשִׁיחַ נִכְנָס לְאוֹתוֹ הֵיכָל, וְקוֹרֵא לְכָל הַמַּחֲלוֹת וְהַמַּכְאוֹבִים וְכָל יִסּוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו, וְכֻלָּם בָּאִים עָלָיו. וְאִלְמָלֵא שֶׁהוּא מֵקֵל מֵעַל יִשְׂרָאֵל וְנוֹטֵל עָלָיו, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁיָּכוֹל לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרֵי יִשְׂרָאֵל עַל עָנְשֵׁי הַתּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וְגוֹ'׳. כְּמוֹ כֵן רַבִּי אֶלְעָזָר בָּאָרֶץ.
בלשון הזוהר
בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן אִית הֵיכָלָא חֲדָא, דְּאִקְרֵי הֵיכָלָא דִּבְנִי מַרְעִין. כְּדֵין מָשִׁיחַ עָאל בְּהַהוּא הֵיכָלָא, וְקָרֵי לְכָל מַרְעִין וְכָל כְּאֵבִין, כָּל יִסּוּרֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיֵיתוּן עָלֵיהּ, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין עָלֵיהּ. וְאִלְמָלֵא דְּאִיהוּ אָקִיל מֵעָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְנָטִיל עָלֵיהּ, לָא הֲוֵי בַּר נָשׁ דְּיָכִיל לְמִסְבַּל יִסּוּרֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, עַל עוֹנְשֵׁי דְּאוֹרַיְיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׁא וְגוֹ'׳ (ישעיהו נג, ד). כְּגַוְונָא דָּא רִבִּי אֶלְעָזָר בְּאַרְעָא.
אין חשבון ליסורים שירדו עם מתן תורה והמשיח מסלקם מבני העולם ומקבל ענשם
מִשּׁוּם שֶׁאֵין חֶשְׁבּוֹן לְאוֹתָם יִסּוּרִים שֶׁעוֹמְדִים עַל אָדָם בְּכָל יוֹם עַל עָנְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְכֻלָּם יָרְדוּ לָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה. וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בְּאוֹתָן עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים, הָיוּ מְסַלְּקִים אֶת כָּל אוֹתָן מַחֲלוֹת וְיִסּוּרִים מִן הָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו הַמָּשִׁיחַ מְסַלֵּק אוֹתָם מִבְּנֵי הָעוֹלָם טֶרֶם שֶׁיּוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְקַבֵּל עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. כְּשֶׁאוֹתָם חֲטָאִים יְתֵרִים שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָם לְתוֹךְ בִּפְנִים הַגֵּיהִנֹּם בְּאוֹתָם מָדוֹרִים תַּחְתּוֹנִים אֲחֵרִים, וּמְקַבְּלִים עֹנֶשׁ רַב מֵרֹב הַזֻּהֲמָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה, אָז מַדְלִיקִים אֵשׁ יוֹתֵר, לֶאֱכֹל אוֹתָהּ זֻהֲמָה. (אוֹי לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ. וְעַל זֶה אוֹתָם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שבגיהגם מטרידים אוֹתוֹ במקלות שֶׁל אֵשׁ לנער אֶת אוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה. אוֹי לגשמה שֶׁסּוֹבֶלֶת אוֹתוֹ עֹנֶשׁ).
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּלֵית חוּשְׁבָּנָא, לְאִינּוּן יִסּוּרִין דְּקַיְימִין עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּכָל יוֹמָא, עַל עוֹנְשֵׁי דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ נַחְתוּ לְעָלְמָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא. וְכַד הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּאִינּוּן פּוּלְחָנִין וְקָרְבְּנִין דַּהֲווֹ עַבְדֵי, הֲווֹ מְסַלְּקִין כָּל אִינּוּן מַרְעִין וְיִסוּרִין מֵעָלְמָא. הַשְׁתָּא מָשִׁיחַ מְסָלַק לוֹן מִבְּנֵי עָלְמָא, עַד דְּנָפִיק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, וּמְקַבֵּל עוֹנְשֵׁיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר. כַּד אִינּוּן חוֹבִין יַתִּיר דְּעַיְילִין לוֹן לְגוֹ בְּגוֹ גֵּהִינָּם, בְּאִינּוּן מָדוֹרִין תַּתָּאִין אַחֲרָנִין, וּמְקַבְּלִין עוֹנְשָׁא סַגִּי מִסְּגִיאוּת זוּהֲמָא דִּי בְּנִשְׁמְתָא, כְּדֵין אַדְלִיקוּ נוּרָא יַתִּיר, לְמֵיכַל הַהוּא זוּהֲמָא. (ווי לההיא נשמתא דסבלת ההוא עונשא. ועל דא אינון מלאכי חבלה דבגיהנם מטרדין לון בחוטרין דאשא לנערא ההוא זוהמא. ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונש).
אשריהם שומרי מצות התורה - הנקדה הקדושה משתעשעת בחצות הלילה ברוחות הצדיקים כאם עם בניה
אַשְׁרֵיהֶם שֶׁשּׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה. אוֹתָהּ נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה שֶׁרוֹצָה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. כְּשֶׁאוֹתָהּ נְקֻדָּה רוֹצָה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְמַטָּה בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים כְּאֵם שֶׁשְּׂמֵחָה עִם בָּנֶיהָ וּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת בָּהֶם, כָּךְ גַּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִיא יוֹרֶדֶת וּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת בָּהֶם.
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינּוּן דְּנַטְרֵי פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. הַהִיא נְקוּדָה קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי בַּעְיָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא לְעֵילָּא וּלְתַתָּא בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. כַּד הַהִיא נְקוּדָה בָּעָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא לְתַתָּא בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, כְּאִמָּא דְּחַדָּאת עַל בְּנָהָא, וְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוֹן, הָכִי נָמֵי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא אִיהִי נַחְתָּא וְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ.
רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות
סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.