רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות
סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות
הרקיע העומד על הגן על ארבעה ראשי חיות והרקיע שלמעלה על ארבע חיות עליונות
הָרָקִיעַ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁעוֹמֵד עַל הַגָּן, הִיא עוֹמֶדֶת עַל אַרְבָּעָה רָאשֵׁי הַחַיּוֹת, וְאוֹתָן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ הֵם סוֹד שֶׁל אַרְבַּע הַחַיּוֹת. וְהָרָקִיע הַזֶּה עוֹמֵד לְמַטָּה (עֲלֵיהֶן), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. הָרָקִיעַ שֶׁל אוֹתָהּ נְקֻדָּה עוֹמֵד לְמַעְלָה עַל אוֹתָן אַרְבַּע חַיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, וְאוֹתוֹ רָקִיעַ (כדגמתזה מִזֶּה) נִרְקָם בִּגְוָנִים קְדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
רָקִיעַ דְּקַאמְרָן דְּקַיְּימָא עַל גִּנְתָּא, אִיהִי קַיְּימָא עַל ד' רֵישֵׁי חֵיוָון, וְאִינּוּן ד' אַתְוָון דְּקָאָמְרָן, אִינּוּן רָזָא דְּד' חֵיוָן. וְהַאי רְקִיעָא קַיְּימָא לְתַתָּא (ס"א עלייהו), כְּמָה דְּאִתְּמַר. רָקִיעַ דְּהַהִיא נְקוּדָה, קַיְּימָא לְעֵילָּא, עַל אִינּוּן ד' חֵיוָון עִלָּאִין דְּקָאָמְרָן, וְהַהוּא רְקִיעָא (כגוונא דא מן דא) אִיהוּ אִתְרְקָם בִּגְוָונִין קַדִּישִׁין.
כשהרקיע מאיר בגוניו יודעות המרכבות שטרפם הזדמן ובו ארבעה פתחים באותיות נוצצות
בָּרָקִיעַ הַזֶּה מִסְתַּכְּלוֹת אַרְבַּע הַחַיּוֹת, וְכָל אוֹתָם חֲיָלוֹת לְמַטָּה. כְּשֶׁהָרָקִיעַ הַזֶּה מֵאִיר בִּגְוָנָיו וְנוֹצֵץ, אָז יוֹדְעוֹת כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת וְכָל אוֹתָם חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁהֲרֵי טַרְפָּם הִזְדַּמֵּן. הָרָקִיעַ הַזֶּה רָקוּם בְּכָל הַגְּוָנִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבוֹ עוֹמְדִים אַרְבַּע פְּתָחִים רְשׁוּמִים בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת נוֹצְצוֹת.
בלשון הזוהר
בְּהַאי רָקִיעַ אִסְתַּכְּלָן אַרְבַּע חֵיוָון, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין לְתַתָּא. כַּד הַאי רָקִיעַ אַנְהִיר בִּגְוָונוֹי וְנָצִיץ, כְּדֵין יַדְעִין כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין וּמַשִׁירְיָין, דְּהָא טַרְפָּא דִּילְהוֹן אִזְדָּמַן. רְקִיעָא דָּא מְרֻקְּמָא בְּכָל גַּוְונִין קַדִּישִׁין, בֵּיהּ קַיְימִין אַרְבַּע פִּתְחִין רְשִׁימִין, בְּאַרְבַּע אַתְוָון מְנַצְצָן.
פתח מזרח ובו אות א' נוצצת עולה ויורדת מהתנוצצות עליונה
פֶּתַח אֶחָד רָשׁוּם לְצַד מִזְרָח, וּבוֹ עוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח אוֹת אַחַת, וְאוֹתָהּ אוֹת הִיא א'. וְזֶה נוֹצֵץ וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּפֶּתַח הַזֶּה. הַפֶּתַח הַזֶּה מֵאִיר וְנוֹצֵץ מֵהִתְנוֹצְצוּת עֶלְיוֹנָה, וְהָאוֹת הַזּוֹ נוֹצֶצֶת וּבוֹלֶטֶת (ולוהטת) בְּתוֹכָהּ, וְהִיא יוֹרֶדֶת וְעוֹלָה וְנִרְשֶׁמֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא חֲדָא רְשִׁימָא לִסְטַר מִזְרָח, וּבֵיהּ קַיְּימָא בְּהַהוּא פִּתְחָא אָת חַד, וְהַהוּא אָת אִיהוּ א', וְדָא נָצִיץ וְסָלִיק וְנָחִית בְּהַאי פִּתְחָא. פִּתְחָא דָּא נָהִיר וְנָצִיץ מִנְצִיצוּ עִלָּאָה. וְהַאי אָת נָצִיץ וּבָלִיט (ס"א ולהיט) בְּגַוֵיהּ, וְאִיהִי נַחְתָּא וְסַלְּקָא, וְאִתְרְשִׁים בְּהַהוּא פִּתְחָא.
פתח צפון ובו אות ד' עולה ויורדת ולפעמים נטמן אורה ואינה עומדת בקיום תמידי
פֶּתַח שֵׁנִי רָשׁוּם לְצַד צָפוֹן, וּבוֹ עוֹמֶדֶת אוֹת אַחַת, וְהִיא הָאוֹת ד'. וְזוֹ עוֹמֶדֶת וְנוֹצֶצֶת, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְלוֹהֶטֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח. לִפְעָמִים נוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת, וְלִפְעָמִים נִטְמָן אוֹתוֹ אוֹר וְלֹא מֵאִיר. וְלָכֵן הָאוֹת הַזּוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּקִיּוּם מַתְמִיד, וְהָאוֹת הַזּוֹ נִרְשֶׁמֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח. הַפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי הוּא פֶּתַח שֶׁעוֹמֵד לְצַד מַעֲרָב, וּבוֹ עוֹמֶדֶת אוֹת אַחַת שֶׁרְשׁוּמָה וּנְאוֹרָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח, וְזוֹהִי הָאוֹת נ', וְהָאוֹת הַזּוֹ נוֹצֶצֶת בְּהִתְנוֹצְצוּת בְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא תִּנְיָינָא, רְשִׁימָא לִסְטָר צָפוֹן, וּבֵיהּ קַיְּימָא אָת חַד, וְאִיהִי אָת ד'. וְדָא קַיְּימָא וְנָצְצָא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, וְלָהֲטָא בְּהַהוּא פִּתְחָא. לְזִמְנִין נָצִיץ בִּנְצִיצוּ, וּלְזִמְנִין אִתְטָמַר הַהוּא נְהוֹרָא, וְלָא נָהִיר. וְעַל דָּא, אָת דָּא לָא קַיְּימָא בְּקִיוּמָא תָּדִיר, וְאָת דָּא אִתְרְשִׁים בְּהַהוּא פִּתְחָא. פִּתְחָא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ פִּתְחָא דְּקַיְּימָא לִסְטַר מַעֲרָב, וּבֵיהּ קַיְּימָא אָת חַד, דְּאִתְרְשִׁים וְאִתְנְהִיר בְּהַהוּא פִּתְחָא. וְדָא אִיהוּ אָת נ', וְהַאי אָת נָצִיץ בִּנְצִיצוּ בְּהַהוּא פִּתְחָא.
פתח דרום ובו רשם נקדה תחתונה קטנה נראית ולא נראית והיא אות י'
הַפֶּתַח הָרְבִיעִי זֶהוּ הַפֶּתַח שֶׁעוֹמֵד לְצַד דָרוֹם, וּבוֹ עוֹמֵד רֹשֶׁם שֶׁל נְקֻדָּה תַחְתּוֹנָה קְטַנָּה שֶׁנִּרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית, וְזוֹהִי הָאוֹת י', וְאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, (נוֹצְצִים) בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ בְּאוֹתָם פְּתָחִים.
בלשון הזוהר
פִּתְחָא רְבִיעָאָה, דָּא אִיהוּ פִּתְחָא דְּקַיְּימָא לִסְטַר דָּרוֹם, וּבֵיהּ קַיְּימָא רְשִׁימוּ דְּחָד נְקוּדָה תַּתָּאָה זְעִירָא, דְּאִתְחָזֵי וְלָא אִתְחָזֵי, וְדָא אִיהִי אָת י', וְאִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון לְאַרְבַּע סִטְרִין, (נ"א נציצין) נָצְצִין בְּהַהוּא רָקִיעַ, בְּאִינּוּן פִּתְחִין.
ברקיע רשומות עשרים ושתים אותיות בכתרים בסוד חשבון היחוד וצרוף א"ט ב"ח ג"ז ד"ו
בָּרָקִיעַ הַזֶּה רְשׁוּמוֹת אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת (לד' צְדָדִים) בִּכְתָרִים עַל רָאשֵׁיהֶם, וְאוֹתָן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת מִתְעַטְּרוֹת בִּכְתָרִים. הָרָקִיעַ הַזֶּה נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב עַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת בָּרֹשֶׁם שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, הַסּוֹד שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַיִּחוּד בְּסוֹד שֶׁל צֵרוּף אֶחָד, וְהֵם: א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
בלשון הזוהר
בְּהַאי רָקִיעַ רְשִׁימִין אַתְוָון אַחֲרָנִין, (ד"א לד' סטרין) בְּכִתְרִין עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְאִינּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, מִתְעַטְּרָן בְּכִתְרִין. רְקִיעָא דָּא נָטִיל וְסָחֲרָא עַל גַּבֵּי חֵיוָון, בִּרְשִׁימוּ דְּאַתְוָון, רָזָא דְּחוּשְׁבָּן דְּיִחוּדָא, בְּרָזָא דְּצֵרוּפָא חֲדָא וְאִינּוּן: א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
האותיות סובבות ברקיע בסוד אותיות עליונות נסתרות ונראות בגלגול הרקיע
הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ סוֹבְבוֹת בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ בְּסוֹד שֶׁל אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת (שֶׁל מֶרְכָּבוֹת) עֶלְיוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת נִסְתָּרוֹת, וְאוֹתָן אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת (עֶלְיוֹנוֹת) שֶׁנִּסְתָּרוֹת סוֹבְבוֹת אֶת אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְאָז נִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ בְּגִלְגּוּל (שֶׁל הָרָקִיעַ הַזֶּה), שֶׁהֵם א"ט ב"ח, וּרְשׁוּמוֹת בָּרָקִיעַ הַזֶּה.
בלשון הזוהר
אִלֵּין אַתְוָון סָחֲרָן בְּהַהוּא רָקִיעַ, בְּרָזָא דְּאַתְוָון אַחֲרָנִין, (דרתיכי) עִלָּאִין קַדִּישִׁין סְתִימִין. וְאִינּוּן אַתְוָון אַחֲרָנִין (ס"א עלאין) סְתִימִין, סָחֲרִין לְהַהוּא רָקִיעַ, וּכְדֵין אִתְחַזְיָין אִלֵּין אַתְוָון בְּגִלְגּוּלָא, (ס"א דהאי רקיעא) דְּאִינּוּן א"ט ב"ח, וּרְשִׁימִין בְּהַאי רְקִיעָא.
כשמאיר הרקיע מאירים בו ארבעה סודות שמות קדושים בצרופי שלשים ושנים שבילים ויורד טל
בְּשָׁעָה שֶׁמֵּאִיר הָרָקִיעַ הַזֶּה, מְאִירִים בּוֹ אַרְבָּעָה סוֹדוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם צֵרוּף בַּצֵּרוּפִים שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים. אָז יוֹרֵד טַל מֵהָרָקִיעַ הַזֶּה בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְכָל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת נִזּוֹנוֹת, וְכָל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים בְּשִׂמְחָה.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְנְהִיר הַאי רְקִיעָא, אִתְנָהֲרָן בֵּיהּ אַרְבַּע רָזִין דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן צִרוּפָא בְּצֵרוּפִין דִּתְלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. כְּדֵין נָחִית טַלָּא מֵהַאי רְקִיעָא, בְּאִינּוּן אַתְוָון דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאִתְּזָנוּ כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין וּמַשִׁירְיָין קַדִּישִׁין, וְנַטְלֵי כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָה.
בשעה שהדין תלוי האותיות נטמנות ט"ח ז"ו והקול מצפון מתעורר שהדין שרוי בעולם
בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי, הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ נִטְמָנוֹת וְנִגְנָזִים אַרְבַּע בְּתוֹךְ אַרְבַּע, וְהֵם ט"ח ז"ו. בְּשָׁעָה שֶׁאֵלֶּה נִגְנְזוּ וְנִטְמְנוּ, אָז הַקּוֹל שֶׁל צַד צָפוֹן מִתְעוֹרֵר, וְיוֹדְעִים שֶׁהַדִּין שָׁרוּי עַל הָעוֹלָם. וּבָרָקִיעַ הַזֶּה נִרְשָׁם גָּוֶן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הַגְּוָנִים.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָיא, אִלֵּין אַתְוָון אִתְטְמָרוּ, וְאִתְגְּנִיזוּ ד' גּוֹ ד', וְאִינּוּן ט"ח ז"ו. בְּשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין אִתְגְּנִיזוּ וְאִתְטָמָרוּ, כְּדֵין קָלָא דִּסְטָר צָפוֹן אִתְּעַר, וְיַדְעֵי דְּדִינָא שַׁרְיָיא עַל עָלְמָא. וּבְהַאי רְקִיעָא אִתְרְשִׁים גַּוְונָא חֲדָא, דְּכָלִיל כָּל גַּוְונִין.
כשנוסע הרקיע ממזרח ארבעת הראשים נוסעים ועולים למעלה וחוזרות האותיות בשלמות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו
כְּשֶׁנּוֹסֵעַ הָרָקִיעַ הַזֶּה מִצַּד הַמִּזְרָח, אוֹתָם אַרְבָּעָה הָרָאשִׁים שֶׁאָמַרְנוּ בְּאַרְבַּע (פָּנִים) אוֹתִיּוֹת, נוֹסְעִים כֻּלָּם בְּמַסָּעוֹת, וְעוֹלִים בָּעֲלִיָּה לְמַעְלָה. וּכְשֶׁנּוֹסְעִים וְעוֹלִים לְמַעְלָה, מִסְתַּלֶּקֶת מִי שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת, וְחוֹזְרוֹת הָאוֹתִיּוֹת וְנִרְאוֹת בִּשְׁלֵמוּת בַּסּוֹד הָרִאשׁוֹן, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, וְנִרְקָם אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְאָז מֵאִיר בְּאוֹר.
בלשון הזוהר
כַּד נָטִיל הַאי רְקִיעָא מִסִּטְרָא דְּמִזְרָח, אִינּוּן אַרְבַּע רֵישִׁין דְּקָאָמְרָן, בְּאַרְבַּע (אנפין) אַתְוָון, נַטְלִין כֻּלְּהוּ בְּמַטְלָנִין, וְסַלְקֵי בִּסְלִיקוּ לְעֵילָּא. וְכַד אִינּוּן נַטְלִין וְסַלְּקִין לְעֵילָּא, אִסְתַּלְּקַת מַאן דְּאִסְתַּלְּקַת. וְאַתְוָון אִתְהַדְרוּ וְאִתְחַזְיָין בִּשְׁלִימוּ, בְּרָזָא קַדְמָאָה, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, וְאִתְרְקָם הַהוּא רְקִיעָא, כְּדֵין אִתְנְהִיר בִּנְהִירוּ.
כשמאיר הרקיע כמקדם כלם שואגים לטרף מזון וקולם נשמע למעלה ונוטל ברכות מי שנוטל
וּכְשֶׁהָרָקִיעַ הַזֶּה מֵאִיר כְּמִקֹּדֶם בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כֻּלָּם שָׁבִים וְשׁוֹאֲגִים לִטְרֹף טֶרֶף וּמָזוֹן. כֵּיוָן שֶׁהֵם שׁוֹאֲגִים וּמַעֲלִים קוֹלוֹת, אוֹתוֹ קוֹל נִשְׁמָע לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאָז נוֹטֵל בְּרָכוֹת וּקְדֻשּׁוֹת מִי שֶׁנּוֹטֵל.
בלשון הזוהר
וְכַד הַאי רְקִיעָא אִתְנְהִיר כְּמִלְּקַדְמִין, בְּאִלֵּין אַתְוָון, כּוּלְּהוּ אִתְהֲדָרוּ וְשָׁאֲגֵי לְמִטְרַף טַרְפָּא וּמְזוֹנָא. כֵּיוָן דְּאִינּוּן שָׁאֲגֵי וְסַלְּקִין קָלָא, הַהוּא קָלָא אִשְׁתְּמַע לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּכְדֵין נַטְלָּא בִּרְכָאן וְקִדּוּשָׁן, מַאן דְּנַטְלָא.
האותיות סובבות ועומדות לדרום ובאמצע הרקיע נרשמת אות י' ולוהטות אחריה שלש אותיות הו"ה
סוֹבְבוֹת הָאוֹתִיּוֹת וּמִתְגַּלְגְּלוֹת, וְסוֹבְבוֹת אֶת אוֹתוֹ רָקִיעַ, וְעוֹמְדוֹת אוֹתָן אוֹתִיּוֹת לְצַד דָּרוֹם. כֵּיוָן שֶׁעוֹמְדוֹת אוֹתָן אוֹתִיּוֹת לְצַד דָּרוֹם, עוֹלוֹת וְנוֹצְצוֹת בְּהִתְנוֹצְצוּת וְלוֹהֲטוֹת, וְאָז בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ רָקִיעַ רֹשֶׁם אֶחָד נִרְשָׁם, וְאוֹתוֹ הָרֹשֶׁם הוּא אוֹת אַחַת, וְהִיא י'. כֵּיוָן שֶׁהָאוֹת הַזּוֹ נִרְשְׁמָה וְנִרְאֵית, אָז לוֹהֲטוֹת אַחֲרֶיהָ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְהֵן הו"ה.
בלשון הזוהר
סָחֲרָן אַתְוָון וּמִתְגַּלְגְּלָן, וְסָחֲרָן הַהוּא רְקִיעָא, וְקַיְימָן אִינּוּן אַתְוָון לִסְטַר דָּרוֹם. כֵּיוָן דְּקַיְימִין אִינּוּן אַתְוָון לִסְטַר דָּרוֹם, סַלְּקִין וְנַצְצָן בִּנְצִיצוּ וְלָהֲטִין. כְּדֵין בְּאֶמְצָעִיתָא דְּהַהוּא רְקִיעָא, רְשִׁימוּ חַד אִתְרְשִׁים, וְהַהוּא רְשִׁימוּ אִיהוּ אָת חַד, וְאִיהוּ י'. כֵּיוָן דְּאָת דָּא אִתְרְשִׁים וְאִתְחַזְיָיא, כְּדֵין לָהֲטִין אֲבַתְרֵיהּ, תְּלַת אַתְוָון אַחֲרָנִין, וְאִינּוּן הו"ה.
האותיות מנצנצות עולות ויורדות בשלש עשרה להטים ואחר כך יורד ונכלל בהן ולא נודע
אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת מְנַצְנְצוֹת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ הַזֶּה, עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, לוֹהֲטוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר (בִּשְׁנֵים עָשָׂר) לְהָטִים. אָז אַחַר שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים לוֹהֲטוֹת, יוֹרֵד מִי שֶׁיּוֹרֵד, וְנִכְלֶלֶת בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת וּמִתְעַטֶּרֶת בָּהֶן וְלֹא נוֹדַעַת. אָז כָּל הַחֲיָלוֹת וְכָל הַמַּחֲנוֹת בְּשִׂמְחָה, וִעוֹלִים שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת.
בלשון הזוהר
אִלֵּין אַתְוָון מְנַצְצָן בְּאֶמְצִעוּ דְּהַאי רְקִיעָא, סַלְּקִין וְנַחְתִּין, מְלַהֲטִין בִּתְלֵיסַר (נ"א בתריסר) לַהֲטִין. כְּדֵין לְבָתַר דְּאִלֵּין תְּלֵיסַר זִמְנִין מְלַהֲטָן, נַחְתָּא מַאן דְּנַחְתָּא, וְאִתְכְּלִילַת בְּאִינּוּן אַתְוָון, וְאִתְעַטְּרַת בְּהוּ, וְלָא אִתְיְידָעַת. כְּדֵין, כֻּלְּהוּ חַיָּילִין, וְכֻלְּהוּ מַשִׁירְיָין, בְּחֵידוּ. וְסַלְּקִין שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן.
הרקיע נוסע שנית והאותיות הראשונות נכללות בסוד השם הקדוש ונרשמות לצפון ונאמר ברוך כבוד ה'
הָרָקִיעַ הַזֶּה נוֹסֵעַ שֵׁנִית וְסוֹבֵב וּמִתְגַּלְגֵּל, וְאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֵן א"ט ב"ח, כֻּלָּן נִכְלָלוֹת בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַרְנוּ, וְסוֹבְבוֹת לְאוֹתוֹ הָרָקִיעַ, וְעוֹמְדוֹת אוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאֶמְצַע סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כֻּלָּן נִרְשָׁמוֹת לְצַד צָפוֹן, וְנִרְשָׁמוֹת וְאֵינָן נִרְשָׁמוֹת. אֵין מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַצַּד. כֻּלָּן מְכֻסּוֹת, וְאוֹמֵר בְּקוֹל נֹעַם: ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ׳ (יחזקאל ג, יב) - וּמִתְכַּסּוֹת מִצַּד צָפוֹן (שֶׁל הַפָּנִים) וְאוֹמְרוֹת אֶת זֶה, מִתְכַּסּוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים וְאוֹמְרוֹת אֶת זֶה.
בלשון הזוהר
רְקִיעָא דָּא נַטְלָא תִּנְיָינוּת, וְסָחֲרָא וּמִתְגַּלְגְּלָא, וְאִינּוּן אַתְוָון קַדְמָאֵי דְּקָאָמְרָן, דְּאִינּוּן א"ט ב"ח, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְּאִינּוּן אַתְוָון עִלָּאִין, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקָאָמְרָן, וְסָחֲרָן הַהוּא רְקִיעָא, וְקַיְימִין אִינּוּן אַתְוָון דַּהֲווֹ בְּאֶמְצָעִיתָא רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ אִתְרְשִׁימוּ לִסְטַר צָפוֹן, וְאִתְרְשִׁימוּ וְלָא אִתְרְשִׁימוּ. לֵית מַאן דְּיִסְתָּכַּל בְּהַהוּא סִטְרָא, כֻּלְּהוּ אִתְחַפְיָין, וְאַמְרֵי בְּקַל נְעִימוּ ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ׳. אִתְחַפְיָּין מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן (ס"א דאנפין) וְאָמְרִין דָּא אִתְחַפְיָּין מִכָּל סִטְרִין וְאַמְרִין דָּא.
הרקיע סובב מצד לצד וקול נעימת המחנות בכל צד ואז מאיר באור אחר כלול מכל הגונים
הָרָקִיעַ הַזֶּה סוֹבֵב כְּמִקֹּדֶם וּמִתְגַּלְגֵּל מִצַּד לְצַד, וְאָז קוֹל נְעִימַת הַמַּחֲנוֹת הָרַבִּים בְּצַד זֶה, וְקוֹל נְעִימַת מַחֲנוֹת רַבִּים בְּצַד זֶה, וְכֵן לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹתוֹ הָרָקִיעַ מֵאִיר בְּאוֹר אַחֵר, יוֹתֵר מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְעוֹמֵד בְּאוֹר בְּגָוֶן אַחֵר כָּלוּל מִכָּל הַגְּוָנִים.
בלשון הזוהר
רְקִיעָא דָּא סָחֲרָא כְּמִלְּקַדְמִין, וְאִתְגַּלְגְּלָא מִסִּטְרָא לְסִטְרָא. כְּדֵין קָל נְעִימוּ דְּמַשִׁירְיָין סַגִּיאִין בְּסִטְרָא דָּא, וְקָל נְעִימוּ דְּמַשִׁירְיָין סַגִּיאִין בְּסִטְרָא דָּא, וְכֵן לְד' סִטְרִין. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא הַהוּא רְקִיעָא אִתְנְהִיר בִּנְהִירוּ אַחֲרָא, יַתִּיר מִכְּמָּה דְּהֲוָה, וְקַיְּימָא בִּנְהִירוּ בְּגָוֶון אַחֲרָא, כְּלִילָא בְּכָל גַּוְונִין.
האותיות עולות ומקבלות אות עליונה ו' ומתחברות ונעשה שם שלם למטה
וְאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ עוֹלוֹת לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, וּמְקַבְּלִים אוֹת אַחַת שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה, שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בְּשֵׁם זֶה שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת. מִשּׁוּם שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, זֶהוּ שֵׁם שֶׁנִּכְלָל לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁסּוֹד זֶה נִכְלָל לְמַעְלָה וְנִכְלָל לְמַטָּה, וּכְשֶׁנִּכְלָל לְמַטָּה, אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת לְקַבֵּל אוֹת אַחַת (יו"ד), שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתָהּ הָאוֹת נִזּוֹנוּ אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת לְמַטָּה, וְאוֹתָהּ הָאוֹת הִיא ו'. וְיוֹרְדוֹת וּמִתְחַבְּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ בְּאוֹתָהּ הָאוֹת, וְאָז כֻּלָּן בְּעִטּוּר אֶחָד, וְנַעֲשֶׂה שֵׁם שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אַתְוָון דְּקָאָמְרָן, סַלְּקִין לְעֵילָּא בְּהַהוּא רְקִיעָא, וּמְקַבְּלִין לְאָת חַד דְּאִיהִי עִלָּאָה, דְּקָא מִתְחַבְּרָא בִּשְׁמָא דָּא, דְּאִלֵּין אַתְוָון. בְּגִין דְּאַף עַל גַּב דְּאִלֵּין אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, הַאי אִיהוּ שְׁמָא דְּאִתְכְּלִיל לְתַתָּא, בְּגִין דְּרָזָא דָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָּא, וְאִתְכְּלִיל לְתַתָּא, וְכַד אִתְכְּלִיל לְתַתָּא, אִלֵּין אַתְוָון סַלְּקִין לְקַבְּלָהּ לְאָת חַד (ד"א יו"ד) דְּהָא מֵהַהוּא אָת אִתְּזָנוּ אִלֵּין אַתְוָון לְתַתָּא, וְהַהוּא אָת אִיהוּ ו'. וְנָחִית וְאִתְחֲבְּרוּ אִלֵּין אַתְוָון. בְּהַהוּא אָת, וּכְדֵין כֻּלְּהוּ בְּעִטּוּרָא חֲדָא, וְאִתְעָבִיד שְׁמָא שְׁלִים.
שם שלם בחמש אותיות ויהו"ה סוד זכר ונוקבא ושם שלם בתשע אותיות יהו"ה אלהים
לְמַטָה, שֵׁם שָׁלֵם וְלֹא שָׁלֵם. שֵׁם שָׁלֵם בְּחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת (וְלֹא שָׁלֵם שֶׁל תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, שֵׁם שָׁלֵם בְּחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת) הוּא - וַיהֹוָ"ה. סוֹד שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרֶמֶז. הַשֵּׁם שָׁלֵם הוּא בְּתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת, וְהֵם יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים. זֶהוּ שֵׁם שָׁלֵם מֵהַכֹּל. שֵׁם אַחֵר הוּא בְּרֶמֶז, וְהוּא בְּחָמֵשׁ כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל זֶהוּ שָׁלֵם בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
לְתַתָּא, שְׁמָא שְׁלִים וְלָא שְׁלִים. שְׁמָא שְׁלִים בַּחֲמֵשׁ אַתְוָון (ד"א ולא שלים דתשע אתוון, שמא שלים בחמש אתוון) אִיהוּ, וַיְדוָֹ"ד. רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא בִּרְמִיזוּ. שְׁמָא שְׁלִים בִּתְשַׁע אַתְוָון, אִינּוּן יְדוָֹ"ד אֱלהִים. דָּא אִיהוּ שְׁמָא שְׁלִים מִכֹּלָּא. שְׁמָא אַחֲרָא אִיהוּ בִּרְמִיזוּ, וְאִיהוּ בְּחָמֵשׁ כִּדְקָאָמְרָן. אֲבָל דָּא אִיהוּ שְׁלִים (בראשית מ"ה ע"ב) בְּכֹלָּא.
כשמתחברות האותיות מאיר הרקיע בשלשים ושנים אורות והכל בשמחה בסוד שלמות
כֵּיוָן שֶׁמִּתְחַבְּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, אוֹתוֹ רָקִיעַ מֵאִיר בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת, וְאָז הַכֹּל הוּא בְּשִׂמְחָה, הַכֹּל עוֹמֵד בְּסוֹד אֶחָד מַעְלָה וָמַטָּה. כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת וְכָל אוֹתָן מַחֲנוֹת, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּסוֹד שֶׁל שְׁלֵמוּת, וְכָל הַדְּרָגוֹת מְתֻקָּנוֹת עַל מְקוֹמָן, כָּל אַחַת וְאַחַת כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין אַתְוָון, הַהוּא רְקִיעָא אַנְהִיר בִּתְלָּתִין וּתְרֵין נְהוֹרִין, כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ בְּחֶדְוָוה, כֹּלָּא קָאִים בְּרָזָא חֲדָא עֵילָּא וְתַתָּא. כָּל אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן מַשִׁירְיָין, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּרָזָא דִּשְׁלִימוּ. וְכָל דַּרְגִּין מְתַקְּנָן עַל אַתְרַיְיהוּ, כָּל חַד וְחַד כְּדְקָא יֵאוֹת.
ברקיע לצד צפון שלהבת מאירה רשומה בעשרה שמות עולים לשבעים שמות מאירים כאחד
בָּרָקִיעַ הַזֶּה עוֹמֶדֶת לְצַד צָפוֹן שַׁלְהֶבֶת אַחַת מְאִירָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹכֶכֶת תָּמִיד, וְהִיא רְשׁוּמָה בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת לְיָמִין, וְהֵם עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת, וְעוֹלוֹת לְשִׁבְעִים שֵׁמוֹת, וְכֻלָּן רְשׁוּמוֹת בָּרָקִיעַ הַזֶּה, וּמְאִירוֹת כֻּלָּן כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
בְּהַאי רְקִיעָא קָאִים לִסְטַר צָפוֹן, חַד שַׁלְהוֹבָא נָהִיר, דְּלָא שָׁכִיךְ תָּדִיר, וְאִיהוּ רָשִׁים בְּאַתְוָון אַחֲרָנִין, לִיָמִין, וְאִינּוּן עֶשֶׂר שְׁמָהָן, וְסַלְּקִין לְשִׁבְעִין שְׁמָהָן, וְכֻלְּהוּ רְשִׁימִין בְּהַאי רְקִיעָא, וְנַהֲרִין כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא.
מהרקיע הזה נוסעים הרקיעים שלמטה עד יריעות עזים שהם רקיעי הסטרא אחרא
מֵהָרָקִיעַ הַזֶּה נוֹסְעִים כָּל אוֹתָם הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַטָּה שֶׁלְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְאוֹתָם הָרְקִיעִים הָאֲחֵרִים שֶׁלְּצַד אַחֵר, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים ׳יְרִיעוֹת עִזִּים׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות לו, יד).
בלשון הזוהר
מְהַאי רְקִיעָא, נַטְלִין כָּל אִינּוּן רְקִיעִין דִּלְתַתָּא, דְּלִסְטַר קְדוּשָּׁה, עַד דְּמָטוּ לְאִינּוּן רְקִיעִין אַחֲרָנִין דְּלִסְטַר אַחֲרָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן ׳יְרִיעוֹת עִזִּים׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיַּעַשׂ יְרִיעוֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן׳.
יש יריעות ויש יריעות - יריעות המשכן רקיעי החיות הקדושות ויריעות עזים רקיעי הסטרא אחרא
מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ יְרִיעוֹת וְיֵשׁ יְרִיעוֹת. יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן הֵן יְרִיעוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת רְקִיעֵי הַחַיּוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ. יְרִיעוֹת עִזִּים הֵם רְקִיעִים (יְרִיעוֹת) אֲחֵרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. אֵלֶּה רְקִיעִים בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְאֵלֶּה רְקִיעִים שֶׁבַּחוּץ שֶׁעוֹמְדִים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, וְהֵם צְדָדִים שֶׁל תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים שֶׁל הַגּוּף. וְאֵלֶּה מְכַסִּים עַל אוֹתָם רְקִיעִים שֶׁלִּפְנִים, כְּמוֹ קְלִפָּה עַל הַמֹּחַ. הָרְקִיעִים שֶׁלִּפְנִים הֵם אוֹתוֹ קָלוּשׁ שֶׁעוֹמֵד עַל הַמֹּחַ, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים שָׁמַיִם לַה'. לַשֵּׁם אֶחָד זֶה שֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּאִית יְרִיעוֹת וְאִית יְרִיעוֹת, יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן, אִינּוּן יְרִיעוֹת דְּאִקְרוּן רְקִיעֵי חֵיוָון דְּמַשְׁכְּנָא קַדִּישָׁא. יְרִיעוֹת עִזִּים. אִינּוּן רְקִיעִין (ד"א יריעות) אַחֲרָנִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא. אִלֵּין רְקִיעִין בְּרָזָא דִּרְתִּיכִין דְּרוּחִין קַדִּישִׁין. וְאִלֵּין רְקִיעִין דִּלְבַר, דְּקַיְימִין בְּמִלִּין דְּעָלְמָא, וְאִינּוּן סִטְרִין דְּתִיּוּבְתִּין, וְעוֹבָדִין דְּגוּפָא. וְאִלֵּין חַפְיָין עַל אִינּוּן רְקִיעִין דִּלְגוֹ, כִּקְלִיפָה עַל מוֹחָא. רְקִיעִין דִּלְגוֹ אִינּוּן הַהוּא קְלִישׁוּ, דְּקַיְּימָא עַל מוֹחָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן שָׁמַיִם לַיהו"ה. לִשְׁמָא חֲדָא דָּא דִּלְתַתָּא.
רקיעים פנימיים למעלה נקראים רקיעי החיות סוד עשרים ושתים אותיות מהרקיע השמיני שאין לו מראה
רְקִיעִים אֲחֵרִים לְמַעְלָה, וְהֵם רְקִיעִים פְּנִימִיִּים שֶׁנִּקְרָאִים רְקִיעֵי הַחַיּוֹת, שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְאֵלֶּה הֵם הַסּוֹדוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת (סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים) הָעֶלְיוֹנוֹת בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא רָקִיעַ עַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאֵין לוֹ מַרְאֶה. זֶהוּ טָמִיר וְגָנוּז, וְאֵין בּוֹ גָּוֶן.
בלשון הזוהר
רְקִיעִין אַחֲרָנִין לְעֵילָּא, וְאִינּוּן רְקִיעִין פְּנִימָאִין, דְּאִקְרוּן רְקִיעֵי הַחַיּוֹת, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרָזָא דְּחֵיוָון רַבְרְבָן עִלָּאִין, וְאִלֵּין אִינּוּן רָזִין דְּאַתְוָון (ס"א רזין עלאין) עִלָּאִין, בְּרָזֵי דְּאוֹרַיְיתָא, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, מְחַקְּקָן רְשִׁימִין, דְּנַפְקֵי מִגּוֹ רְקִיעָא עִלָּאָה תְּמִינָאָה. דְּאִיהוּ רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָון עִלָּאִין, וְהַאי אִיהוּ דְּלֵית לֵיהּ חֵיזוּ. הַאי אִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז, לֵית בֵּיהּ גּוָון.
אין ברקיע הזה גון ולא נראה כלל פרט לנשמות הצדיקים הרואות מאחרי הכתל אור שלא פוסק
כָּל הַגְּוָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. אֵין בּוֹ גָּוֶן, וְלֹא נִרְאָה וְלֹא הִתְגַּלָּה. זֶהוּ שֶׁמּוֹצִיא אֶת כָּל הָאוֹרוֹת. בּוֹ לֹא נִרְאֶה לֹא אוֹר וְלֹא חֹשֶׁךְ וְלֹא גָוֶן כְּלָל, פְּרָט לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁרוֹאוֹת מִתּוֹךְ הָרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן כְּמֵאַחַר הַכֹּתֶל, אוֹר שֶׁמּוֹצִיא וּמֵאִיר הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁלֹּא פוֹסֵק, אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בּוֹ.
בלשון הזוהר
כָּל גַּוְונִין מִנֵּיהּ נַפְקֵי. בֵּיהּ לֵית גּוָון, לָא אִתְחָזֵי, וְלָא אִתְגַלְיָיא, הַאי אִיהוּ דְּאַפִּיק כָּל נְהוֹרִין. בֵּיהּ לָא אִתְחָזֵי, לָא נְהִירוּ, וְלָא חָשׁוּךְ, וְלָא גּוָון כְּלַל, בַּר נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּחָמָאן מִגּוֹ רְקִיעָא תַּתָּאָה, כְּמִבָּתַר כּוֹתָלָא, נְהִירוּ דְּאַפִּיק וְנָהִיר הַאי רְקִיעָא עִלָּאָה, וְהַהוּא נְהִירוּ דְּלָא פָּסַק, לֵית מַאן דְּיֵדַע לֵיהּ, לֵית מַאן דְּקָאִים בֵּיהּ.
מתחתיו כל הרקיעים נכללים בשם שמים שהשם הקדוש נקרא בהם ומתעטר בהם
מִתַּחַת לָזֶה, כָּל אוֹתָם הָרְקִיעִים נִכְלְלוּ בַשֵּׁם הַזֶּה נִקְרָא שָׁמַיִם, וְאֵלּוּ (הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ) נִקְרָאִים הַשָּׁמַיִם אוֹתָם שֶׁהַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא בָהֶם, אוֹתָם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הִתְעַטֵּר בָּהֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם׳ (תהלים קטו, טז) לַה', לְאוֹתָהּ גְּנִיזַת הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
מִתְּחוֹת דָּא, כָּל אִינּוּן רְקִיעִין אִתְכְּלִילוּ בִּשְׁמָא דָּא אִקְרֵי שָׁמַיִם וְאִלֵּין (ד"א שמא קדישא) (תקון קט"ו ע"ב) אִקְרוּן הַשָּׁמַיִם אִינּוּן דִּשְׁמָא עִלָּאָה אִקְרֵי בְּהוֹן, אִינּוּן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְעֲטָּר בְּהוֹן. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהו"ה׳ (תהילים קטו, טז), לְהַהוּא גְּנִיזוּ דִּרְקִיעָא עִלָּאָה, דְּקָאִים עָלַיְיהוּ.
מכאן ואילך אין חכם שיכול לדעת ולהדבק פרט לאור קטן להתישב בו אשרי היודע להדבק
עַד כָּאן רֶמֶז לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, (סוֹד שֶׁל הַשָּׁמַיִם הַקְּדוֹשִׁים) שהקב"ה נִקְרָא בְשֵׁמוֹת. מִכָּאן וָהָלְאָה אֵין חָכָם בְּהַשְׂכֵּל שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת וּלְהִדָּבֵק כְּלָל, פְּרָט לְאוֹר אֶחָד קָטָן בְּלִי קִיּוּם (קִיּוּם הַכֹּל) לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא, וְיוֹדֵעַ לְהִסְתַּכֵּל בְּסוֹדוֹת אֲדוֹנוֹ וְלִדְבֹּק בּוֹ.
בלשון הזוהר
עַד הָכָא רֶמֶז לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, (נ"א רזא דשמים קדישין) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי בִּשְׁמָהָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, לֵית חַכִּים בְּסָכְלְתָנוּ, דְּיָכִיל לְמִנְדַּע וּלְאִתְדַּבְּקָא כְּלָל. בַּר נְהִירוּ חַד זְעֵיר בְּלָא קִיוּמָא, (נ"א קיומא דכלא) לְאִתְיַישְּׁבָא בֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּעָאל וְנָפַק, וְיָדַע לְאִסְתַּכְּלָא בְּרָזִין דְּמָארִיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ.
בסודות הללו יכול אדם לדבק באדונו כשעובד בתפלה ברצון ובכונת הלב כאש בגחלת
בַּסּוֹדוֹת הַלָּלוּ יָכוֹל אָדָם לִדְבֹּק בַּאֲדוֹנוֹ, לָדַעַת אֶת שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה בְּסוֹד עֶלְיוֹן כְּשֶׁעוֹבֵד לַאֲדוֹנוֹ בִּתְפִלָּה, בְּרָצוֹן וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, מַדְבִּיק רְצוֹנוֹ כְּאֵשׁ בְּגַחֶלֶת לְיַחֵד אוֹתָם רְקִיעִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה לְעַטְּרָם בְּשֵּׁם אֶחָד תַּחְתּוֹן. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לְיַחֵד אוֹתָם רְקִיעִים עֶלְיוֹנִים פְּנִימִיִּים לִהְיוֹת כֻּלָּם אֶחָד בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ עֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
בְּרָזִין אִלֵּין יָכִיל בַּר נָשׁ לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ, לְמִנְדַּע שְׁלִימוּ דְּחָכְמָה בְּרָזָא עִלָּאָה, כַּד פָּלַח לְמָארֵיהּ בִּצְלוֹתָא, בִּרְעוּתָא, בְּכִוּוּן לִבָּא, אַדְבַּק רְעוּתֵיהּ כְּנוּרָא בְּגַחַלְתָּא, לְיַיחֵדָא אִינּוּן רְקִיעִין תַּתָּאִין דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, לְאַעְטְרָא לוֹן בִּשְׁמָא חֲדָא תַּתָּאָה. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לְיַיחֲדָא אִינּוּן רְקִיעִין עִלָּאִין פְּנִימָאִין, לְמֶהוֵי כֻּלְּהוּ חַד, בְּהַהוּא רְקִיעָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ.
בעוד שפיו מרחש לבו יכון ורצונו יתעלה למעלה לעטר כל ימיו בסוד הימים העליונים
וּבְעוֹד שֶׁפִּיו וְשִׂפְתוֹתָיו מְרַחֲשׁוֹת, לִבּוֹ יְכַוֵּן, וּרְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לְיַחֵד אֶת הַכֹּל בְּסוֹד הַסּוֹדוֹת, שֶׁשָּׁם תְּקוּעִים כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת בְּסוֹד שֶׁעוֹמֵד בְּאֵין סוֹף, וּלְכַוֵּן בָּזֶה בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְעַטֵּר אֶת כָּל יָמָיו בְּסוֹד הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים בַּעֲבוֹדָתוֹ.
בלשון הזוהר
וּבְעוֹד דְּפוּמֵיהּ וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן, לִבֵּיהּ יְכַוֵּון, וּרְעוּתֵיהּ יִסְתָּלַק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, לְיַיחֲדָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּרָזִין, דְּתַמָּן תְּקִיעוּ דְּכָל רְעוּתִין וּמַחֲשָׁבִין בְּרָזָא דְּקַיְּימָא בְּאֵין סוֹף, וּלְכַוְּונָא בְּהַאי בְּכָל צְלוֹתָא וּצְלוֹתָא, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא לְאַעְטְרָא כָּל יוֹמוֹי, בְּרָזָא דְּיוֹמִין עִלָּאִין בְּפוּלְחָנִיהּ.
בלילה ישים רצונו כאלו נפטר מהעולם ונשמתו יוצאת ומחזירה לרבון הכל
בַּלַּיְלָה יָשִׂים רְצוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי נִפְטָר מֵהָעוֹלָם, וְנִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְיַחֲזִירֶנָּה לְרִבּוֹן הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁכָּל לַיְלָה וְלַיְלָה (אוֹתָהּ נְקֻדָּה עוֹמֶדֶת לִכְלֹל בְּתוֹכָהּ אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים).
בלשון הזוהר
בְּלֵילְיָא יְשַׁוֵּי רְעוּתֵיהּ, דְּהָא אִתְפְּטַר מֵעָלְמָא דָּא, וְנִשְׁמָתֵיהּ נַפְקַת מִנֵּיהּ, וְיִהֲדָּר לָהּ לְמָארֵי דְּכֹלָּא, בְּגִין דְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, (ס"א ההיא נקודה קיימא, לאכללא בגווה אינון נשמתין דצדיקייא).
הרקיע התחתון כלול מלמעלה ומלמטה כנר המעלה אור שחור להאחז באור הלבן ביום ובלילה
סוֹד הַסּוֹדוֹת לָדַעַת לְאוֹתָם חַכְמֵי לֵב. הָרָקִיעַ הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, בְּסוֹד אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הוּא עוֹמֵד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אוֹתוֹ הָרָקִיעַ הוּא כָּלוּל מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, וִיסוֹדוֹ לְמַטָּה כַּנֵּר הַזֶּה שֶׁמַּעֲלֶה אוֹר שָׁחֹר, לְהֵאָחֵז בָּאוֹר הַלָּבָן, וְהַיְסוֹד שֶׁלָּהּ הוּא לְמַטָּה בְּאוֹתָהּ פְּתִילָה בְּשֶׁמֶן. אַף כָּךְ לְמַטָּה אוֹתָהּ נְקֻדָּה - בַּיּוֹם נִכְלֶלֶת מִלְמַעְלָה, וּבַלַּיְלָה נִכְלֶלֶת מִמַּטָּה בְּאוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים.
בלשון הזוהר
רָזָא דְּרָזִין לְמִנְדַּע לְאִינּוּן חַכִּימֵי לִבָּא. רְקִיעָא דָּא תַּתָּאָה, בְּרָזָא דְּהַהִיא נְקוּדָה קַיְּימָא, כְּמָה דְּאַמָרָן. הַהוּא רְקִיעָא אִיהוּ כָּלִיל מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, וִיסוֹדָא דִּילֵיהּ לְתַתָּא כְּהַאי שְׁרָגָא דְּסַלְּקָא נְהוֹרָא אוּכָמָא, (בראשית נ"א ע"א) ׳לְאִתְאַחֲדָא בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא, וִיסוֹדָא דִּילָהּ אִיהוּ לְתַתָּא, בְּהַהִיא פְּתִילָה בְּמִשְׁחָא׳. אוּף הָכִי לְתַתָּא, הַהִיא נְקוּדָה. בִּימָמָא אִתְכְּלִילַת מִלְּעֵילָּא, וּבְלֵילְיָא אִתְכְּלִילַת מִתַּתָּא, בְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא.
כל דברי העולם חוזרים לעקר ולשרש וכמה לילות מיסרים הכליות והנפש שבה לעקרה
וְכָל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם חוֹזְרִים לָעִקָּר וְהַיְסוֹד וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ. וְכַמָּה לֵילוֹת עֲתִידִים לִטֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(תהלים טז) אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׳ - הַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְשָׁבָה אֶל אוֹתוֹ עִקָּר שֶׁרָאוּי לָהּ. הַגּוּף עוֹמֵד שָׁקֵט כְּאֶבֶן, וְחוֹזֵר לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁב הַגּוּף לַצַּד שֶׁלּוֹ, וְהַנֶּפֶשׁ לַצַּד שֶׁלָּהּ.
בלשון הזוהר
וְכָל מִלִּין דְּעָלְמָא, אָהַדְרוּ כֻּלְּהוּ, לְעִקָרָא וִיסוֹדָא וְשָׁרָשָׁא, דְּנַפְקוּ מִנֵּיהּ. וְכַמָּה לֵילָוָון זְמִינִין לְנַטְלָא כָּל חַד וְחַד מַה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׳ (תהילים טז, ז). נַפְשָׁא אַזְלַת וְשָׁטָאת, וְתָבַת לְהַהוּא עִקָרָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. גּוּפָא קָאִים שָׁכִיךְ כְּאַבְנָא, וְאַהְדָר לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי, וּבְגִין כַּךְ תָּב גּוּפָא לְסִטְרֵיהּ, וְנַפְשָׁא לְסִטְרָהּ.
על הגוף שורה הסטרא אחרא ולכן נטמאים הידים וצריך לרחצם כי בלילה הכל שב למקומו
עֵל הַגּוּף שׁוֹרֶה סוֹד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְלָכֵן נִטְמָאִים יָדָיו, וְצָרִיךְ לִרְחֹץ אוֹתָם. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה הַכֹּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ, וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת וְחוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן, וּמִתְעַטֶּרֶת (בָּהֶם) מַה שֶּׁמִּתְעַטֶּרֶת, וְנִכְלֶלֶת מִכָּל הַצְּדָדִים, וְאָז עוֹלֶה כְּבוֹד הקב"ה וּמִתְעַטֵּר מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
גּוּפָא שָׁרֵי עֲלוֹי רָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּבְגִין כַּךְ אִסְתָּאֲבוּ יְדוֹי, וּבָעֵי לְאַסְחָאָה לוֹן. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּהָא בְּלֵילְיָא כֹּלָּא תָּב לְאַתְרֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא סַלְּקִין וְאִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ, וְאִתְעַטְּרַת (בהו) מַה דְּאִתְעַטְּרַת, וְאִתְכְּלִילַת מִכָל סִטְרִין, כְּדֵין סַלְּקָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִתְעַטָּר מִכֹּלָּא.
בלילה שולטים הממנים הנפקדים על הנשמות להעלותן קרבן לרבונם וממנה גדול סוריא מריח בהן
בַּלַּיְלָה שׁוֹלְטִים הַמְמֻנִּים שֶׁנִּפְקְדוּ עַל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְהַעֲלוֹתָן לְמַעְלָה וּלְהַקְרִיבָן קָרְבַּן מְנַחֵם לַאֲדוֹנָם. אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁנִּפְקָד עַל כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת, שְׁמוֹ סוֹרִיּ"א מְמֻנֶּה גָּדוֹל. כֵּיוָן שֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה לְכָל אוֹתָם רְקִיעִים, אָז מַקְרִיבִים אוֹתָהּ אֵלָיו וּמֵרִיחַ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'׳ (ישעיה יא, ג). כְּמוֹ שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, וְעַל יָדוֹ עוֹבְרִים כֻּלָּם בְּפִקָּדוֹן עַל יָדוֹ לְהִתְקָרֵב הָלְאָה.
בלשון הזוהר
בְּלֵילְיָא שַׁלְטָאָן מְמָנָן דְּאִתְפְּקָדוּ עַל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, לְסַלְּקָא לוֹן לְעֵילָּא, וּלְקָרְבָא לוֹן קָרְבָּן נַיְיחָא, לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן. הַהוּא מְמָנָא דְּאִתְפְּקַד עַל כָּל אִינּוּן מַשִׁירְיָין, סוֹרִיָ"א שְׁמֵיהּ רַב מְמָנָא. כֵּיוָן דְּנִשְׁמְתָא סַלְּקָא בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, כְּדֵין מְקָרְבִין לָהּ לְגַבֵּיהּ, וְאָרַח בָּהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, ׳וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ג). כְּמָה דְּזַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא, וְעַל יְדֵיהּ אַעְבָּרוּ כֻּלְּהוּ בְּפִקְדוֹנָא עַל יְדֵיהּ, לְאִתְקָרְבָא לְהָלְאָה.
כל הנשמות נכללות בנקדה כמו שבולעת דבר ומתעברת כאשה ונהנית ממעשי היום
וְכָל הַנְּשָׁמוֹת, כְּשֶׁנִּקְרָבוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָבוֹת וְנִרְאוֹת שָׁם, זֶהוּ סוֹד, כָּל הַנְּשָׁמוֹת נִכְלָלוֹת בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה, וְלוֹקַחַת אוֹתָם פַּעַם אַחַת, כְּמוֹ מִי שֶׁבּוֹלֵעַ בְּלִיעַת דָּבָר, וּמִתְעַבֶּרֶת כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת. הַסּוֹד הַזֶּה לְבַעֲלֵי מִדּוֹת. כְּשֶׁנְּקֻדָּה זוֹ מִתְעַבֶּרֶת כְּאִשָּׁה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת, נֶהֱנֵית מֵאוֹתָהּ הֲנָאָה שֶׁמַּכְלִילָה נְשָׁמָה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים וּבְאוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה בָּהּ בַּיּוֹם, וְנוֹטֶלֶת אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבוֹ נֶהֱנֵית בְּשִׂמְחָה, וְנִכְלֶלֶת מִכָּל הַצְּדָדִים.
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ נִשְׁמָתִין כַּד אִתְקְרִיבוּ לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְרִיבוּ, וְאִתְחָזוּן תַּמָּן, דָּא אִיהוּ רָזָא, כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין אִתְכְּלִילוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה, וְנַטְלָא לוֹן זִמְנָא חֲדָא, כְּמַאן דְּבָלַע בְּלִיעוּ דְּמִלָּה, וְאִתְעַבְּרָא כְּאִתְּתָא דְּמִתְעַבְּרָא. רָזָא דָּא לְמָארֵי מְדִין. כַּד הַאי נְקוּדָה אִתְעַבְּרַת, כְּאִתְּתָא דְּמִתְעַבְּרָא, אִתְהֲנֵי מֵהַהִיא הֲנָאוּתָא, דְּאִתְכְּלִילַת נִשְׁמְתָא מְהַאי עָלְמָא, בְּאִינּוּן עוֹבָדִין, וּבְהַהִיא אוֹרַיְיתָא דְּאִשְׁתַּדָּלַת בָּהּ בִּימָמָא. וְנַטְלָא הַהוּא רְעוּ דְּהַאי עָלְמָא, וּבֵיהּ אִתְהֲנֵי בְּחֶדְוָה, וְאִתְכְּלִילַת מִכָּל סִטְרִין.
אחר כך מוציאה אותם ומולידה כמקדם והנשמה חדשה כמקדם חדשים לבקרים רבה אמונתך
אַחַר כָּךְ הִיא מוֹצִיאָה אוֹתָם הַחוּצָה וּמוֹלִידָה אוֹתָם כְּמִקֹּדֶם, וְהַנְּשָׁמָה הִיא חֲדָשָׁה כָּעֵת כְּמִקֹּדֶם, וְסוֹד זֶה - ׳חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים׳ (איכה ג, כג) - חֲדָשִׁים וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. מָה הַטַּעַם הֵם חֲדָשִׁים? מִשּׁוּם סוֹד הַכָּתוּב ׳רַבָּה אֱמוּנָתֶךְ׳. רַבָּה וַדַּאי, שֶׁיָּכְלָה לְהַכְלִילָם וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹכָהּ, וּמוֹצִיאָה אוֹתָם וְהֵם חֲדָשִׁים, וְלָכֵן לוֹקַחַת אֲחֵרִים מִלְמַעְלָה בַּיּוֹם. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
לְבָתַר אַפִּיקַת לוֹן לְבַר, וְאוֹלִידַת לוֹן כְּמִלְּקַדְּמִין, וְנִשְׁמְתָא אִיהִי חַדְתָּא הַשְׁתָּא כְּמִלְּקַדְמִין, וְרָזָא דָּא ׳חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים׳ (איכה ג, כג). חֲדָשִׁים וַדַּאי כְּמָה דְּאִתְּמַר. מַה טַעַם אִינּוּן חֲדָשִׁים. בְּגִין רָזָא דִּכְתִּיב, ׳רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳. רַבָּה וַדַּאי, (בראשית י"ט ע"ב) ׳דְּיַכְלָא לְאַכְלְלָא לוֹן, וּלְאַעֲלָא לוֹן לְגַוָּוהּ, וְאַפִּיקַת לוֹן וְאִינּוּן חַדְתִּין׳. וְעַל דָּא נַקְטָא אַחֲרָנִין מִלְּעֵילָּא בִּימָמָא. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
בין כך האיר היום קמו והתפללו וחזרו החברים ואמרו מי שהתחיל יסים את השבח
בֵּין כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, נָקוּם וְנֵלֵךְ וְנוֹדֶה לְרִבּוֹן הָעוֹלָם. קָמוּ וְהָלְכוּ וְהִתְפַּלְלוּ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ אֵלָיו הַחֲבֵרִים. אָמְרוּ לוֹ, מִי שֶׁהִתְחִיל - שֶׁיְּסַיֵּם אֶת הַשֶּׁבַח. אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, שֶׁכָּל זֶה זָכִינוּ לְעַטֵּר אֶת הקב"ה בְּסוֹדוֹת הַחָכְמָה.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי נָהָר יְמָמָא, אָמַר רִבִּי אַבָּא, נְקוּם וּנְהַךְ, וְנוֹדֶה לְרִבּוֹן עָלְמָא. קָמוּ וְאָזְלוּ, וְצַלוּ, וּלְבָתַר אָהַדְרוּ חַבְרַיָּיא לְגַבֵּיהּ, אֲמַרוּ לֵיהּ, מַאן דְּשָׁרֵי, לְסַיֵּים שְׁבָחָא. זַכָּאָה חוּלָקָנָא בְּאוֹרְחָא דָּא, דְּכָל הַאי זָכִינָא לְאַעְטְרָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרָזִין דְּחָכְמְתָא.
ויעש בצלאל את הארון
סוד ארון הברית הגוף הקדוש וארון הסטרא אחרא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.