ויעש בצלאל את הארון
סוד ארון הברית הגוף הקדוש וארון הסטרא אחרא
ויעש בצלאל את הארון עצי שטים - סוד להכניס תורה שבכתב בששה לוחות מסובבים
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, (שמות לז א) ׳וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (שמות לז, א)׳ וְגוֹ'. - כָּאן, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל סוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים בַּחֶדֶר הַקָּדוֹשׁ, כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהֲרֵי סוֹד זֶה מִתְעַטֵּר בְּכַמָּה סוֹדוֹת לִלְמֹד חָכְמָה. אָרוֹן זֶה הוּא סוֹד לְהַכְנִיס תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְנִגְנְזָה בּוֹ בְּשִׁשָּׁה לוּחוֹת (וְנִגְנְזוּ בּוֹ שִׁשָּׁה לוּחוֹת, וְהֵם שִׁשָּׁה מסובבים) מְסוֹבָבִים, וְזֶה נִקְרָא אָרוֹן. כְּשֶׁסּוֹבְבִים אוֹתָם שִׁשָּׁה לִהְיוֹת כְּאֶחָד, אָז הוּא גוּף אֶחָד לְהַכְנִיס בּוֹ סוֹד הַתּוֹרָה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים וַאָרון.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, (שמות לז א) (שמות לז א) ׳וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'׳. הָכָא, אַף עַל גַּב דְּכָל רָזִין דְּמַשְׁכְּנָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּאִדָּרָא קַדִּישָׁא. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּהָא רָזָא דָּא מִתְעַטְּרָא בְּכַמָּה רָזִין, לְמֵילַף חָכְמְתָא. אָרוֹן דָּא אִיהוּ רָזָא לְמֵיעַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְאִתְגְּנִיז בֵּיהּ בְּשִׁית לוּחִין (ס"א ואתגניזן ביה שית לוחין ואינון שית מסחרין) מְסַחֲרִין, וְדָא אִקְרֵי אָרוֹן. כַּד סָחֲרָן אִינּוּן שִׁית לְמֶהוֵי כַּחֲדָא, כְּדֵין אִיהוּ גּוּפָא חַד לְאַעֲלָא בֵּיהּ רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּשִׁית סִטְרִין וַאָרוֹן.
הלוחות חמשה ומכניסים בו חמשה ספרים בסוד תשע דרגות שני שמות יהו"ה אלהים
וְהַלּוּחוֹת הֵם חֲמִשָּׁה, וּמַכְנִיסִים בּוֹ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, וְאוֹתָם חֲמִשָּׁה הֵם שִׁשָּׁה בְּדַרְגָּה אַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת בָּהּ בְּנִסְתָּר, שֶׁנִּקְרֵאת סוֹד הַכֹּל, וְזֶהוּ סוֹד הַבְּרִית. כְּשֶׁזֶּה נִכְנָס לְתוֹךְ אוֹתָם חֲמִשָּׁה לוּחוֹת, אָז עוֹמֵד הָאָרוֹן וְהַתּוֹרָה בְּסוֹד שֶׁל תֵּשַׁע דְּרָגוֹת, שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת, יְהֹוָ"ה אֱלֹהִי"ם. וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד לוּחַ אֶחָד, סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁמְּכַסֶּה עַל הַכֹּל, וְהוּא אוֹתוֹ הַסּוֹד שֶׁל אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁמְּסוֹבֵב וּמְכַסֶּה עַל הַכֹּל, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בַּסֵּתֶר.
בלשון הזוהר
לוּחִין אִינּוּן חָמֵשׁ, וְעָאלִין בֵּיהּ חָמֵשׁ סְפָרִים, וְאִינּוּן חָמֵשׁ אִינּוּן שִׁית, בְּחַד דַּרְגָּא דְּאָעִיל בָּהּ בִּגְנִיזוּ, דְּאִקְרֵי רָזָא דְּכֹלָּא, וְהַאי אִיהוּ רָזָא דִּבְרִית. כַּד עָאל דָּא, גּוֹ אִינּוּן חָמֵשׁ לוּחִין, כְּדֵין קַיְּימָא אֲרוֹנָא וְאוֹרַיְיתָא, בְּרָזָא דִּתְשַׁע דַּרְגִּין, דְּאִינּוּן תְּרֵין שְׁמָהָן, יְהוָֹ"ה אֱלהִי"ם. וּלְבָתַר קַיְּימָא לוּחָא חֲדָא, רָזָא עִילָאָה דְחַפְיָא עַל כֹלָּא וְהַהוּא הֲוֵי רָזָא דְּהַהוּא רְקִיעָא דְסַחָרָא וְחַפֵי עַל כֹּלָּא וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי בִּגְנִיזוּ.
יש ארון ויש ארון - הכל נתן ארונה המלך למלך וכי ארונה היה מלך
כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אֶת סוֹדוֹת הָאָרוֹן. יֵשׁ אָרוֹן וְיֵשׁ אָרוֹן, זֶה כְּנֶגֶד זֶה. פָּתַח וְאָמַר, (שמואל ב כב) ׳הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וְגוֹ (שמואל ב כד, כג)'׳. וְכִי אֲרַוְנָה הָיָה מֶלֶךְ? וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים, אֶלָּא דָּוִד, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם ה) ׳כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְגוֹ' - וְהוּא נָטַל וְתָפַס אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּמִשֶּׁלּוֹ הָיָה, וְלָמָּה קָנָה בְּכֶסֶף׳? וְאִם תֹּאמַר, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הָיְתָה שֶׁל דָּוִד - אוֹתוֹ מָקוֹם הָיָה נַחֲלָתוֹ שֶׁל אֲרַוְנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (מלכים א כא)׳, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁשָּׁלַט אַחְאָב וְהָיָה מֶלֶךְ, הִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כֶּרֶם מִנָּבוֹת, אַף כָּךְ דָּוִד׳?
בלשון הזוהר
הָכָא אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא, וּלְמִנְדַּע רָזִין דַּאֲרוֹנָא, אִית אָרוֹן וְאִית אָרוֹן, דָּא לָקֳבֵל דָּא. פָּתַח וְאָמַר, ׳הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳ (שמואל ב כד, כג). וְכִי אֲרַוְנָה מֶלֶךְ הֲוָה וְאַף עַל גַּב דְּחַבְרַיָּיא אוּקְמוּהָ, אֶלָּא דָּוִד, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳כָּל מַכֵּה יְבוּסִי וְיִּגַּע בַּצִּנּוֹר וְגוֹ' וְאִיהוּ נָטַל וְתָּפִיס לִיְרוּשָׁלַ ם, וּמִדִּידֵיהּ הֲוָה, אֲמַאי קָנָה בְּכַסְפָּא׳ (שמואל ב ה, ח). וְאִי תֵּימָא אַף עַל גַּב דַּהֲוַות יְרוּשָׁלַם דִּידֵיהּ דְּדָוִד, הַהוּא אֲתָר אַחֲסַנְתֵּיהּ דַּאֲרַוְנָה הֲוָה, כְּמָה דְּהֲוָה בְּנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, דְּאַף עַל גַּב דְּשַׁלִּיט אַחְאָב, וַהֲוָה מַלְכָּא, אִצְטְרִיךְ לְמִתְבַּע לְנָבוֹת הַהוּא כֶּרֶם, אוּף הָכִי דָּוִד.
ודאי ארונה היה מלך ואותו מקום היה ברשותו ולא יצא מתחת ידו אלא בדם רב
אֶלָּא וַדַּאי אֲרַוְנָה הָיָה מֶלֶךְ, וְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ וְהָיָה שׁוֹלֵט עָלָיו, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן לָצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ, לֹא יָצָא אֶלָּא בְּהַרְבֵּה דָם וְהָרַג בְּיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ עָמַד הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְשָׁם, כְּשֶׁהָיָה הוֹרֵג וְעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הָיָה יָכוֹל, וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי אֲרַוְנָה מַלְכָּא הֲוָה, וְהַהוּא אֲתָר בִּרְשׁוּתֵיהּ הֲוָה, וַהֲוָה שַׁלִּיט עֲלוֹי, וְכַד מָטָא זִמְנָא לְנָפְקָא מִתְּחוֹת יְדֵיהּ, לָא נָפִיק אֶלָּא בִּסְגִיאוּת דָּמָא וְקָטוֹלָא בְּיִשְׂרָאֵל. לְבָתַר קָאִים הַהוּא מַלְאָכָא מְחַבְּלָא עַל הַהוּא אֲתָר, וְתַמָּן כַּד הֲוָה קָטִיל, וְקָאִים בְּהַהוּא אֲתָר, לָא הֲוָה יָכִיל, וְתָשַׁשׁ חֵילֵיהּ.
אותו מקום מקום עקדת יצחק שבנה שם אברהם מזבח וראה ה' וינחם ורחם עליהם
וְאוֹתוֹ מָקוֹם, הַמָּקוֹם שֶׁנֶּעֱקַד בּוֹ יִצְחָק הָיָה, שֶׁשָּׁם בָּנָה אַבְרָהָם מִזְבֵּחַ ׳וְעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ׳ (בראשית כב, ט) - כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה אוֹתוֹ מָקוֹם, הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רָאָה ה' וַיִּנָּחֶם וְגוֹ'. מַה זֶּה רָאָה ה'? רָאָה עֲקֵדַת יִצְחָק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְשָׁב וְרִחֵם עֲלֵיהֶם מִיָּד.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא אֲתָר, אֲתָר דְּאִתְעֲקַד בֵּיהּ יִצְחָק הֲוָה, דְּתַמָּן בָּנָה אַבְרָהָם מַדְבְּחָא, וְעָקַד לֵיהּ לְיִצְחָק בְּרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא אֲתָר, אִתְמְלֵי רַחֲמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רָאָה יהו"ה וַיִּנָּחֵם וְגוֹ'׳ (דברי הימים א כא). מַהוּ רָאָה יהו"ה. חָמָא עֲקֵידַת יִצְחָק בְּהַהוּא אֲתָר, וְתָב וְרִיחַם עֲלַיְיהוּ מִיַּד.
ויאמר למלאך המשחית רב עתה - החזר את המקום לבעליו ובמות ובממון יצא מתחת ידו
רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. ׳וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה וְגוֹ'׳לשון (דברי הימים א כא, טו). מַה זֶּה רַב?ומתרץ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, (ברכות סב:) קַח אֶת הָרַב. שהקב"ה אמר למלאך המוות קח את הגדול שבהם, זה אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדין רד"ק אֶלָּא כָּךְ הוּא,הזוהר מביא דבר נוסף שנרמז במילה 'רב', כָּתוּב כָּאן רַב, וְכָתוּב שָׁםבפרשת דברים ׳רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׳והיינו מלשון 'די לכם', - אַף כָּךְ גַּם רַברמז הקב"ה למשחית - רַב לְךְ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם זֶה- גורן ארונה היבוסי, עוד תַּחַת יָדְךְ. שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה תַחַת יָדְךְ, מִכָּאן וָהָלְאָה רַב, הַחֲזֵראֶת אֶת הַמָּקוֹם לִבְעָלָיו. וְעִם כָּל זֶה,אע"פ שהגיע הזמן שהמקום צריך לשוב לבעליו, היה זה במחיר של א. היינו שפיכת הדם במלחמות מאז ימות הזקנים ועד מלכות דוד, ב. (בדם) בְּמָוֶת בדבר ובמגפה הגדולה, ג. וּבְמָמוֹןשדוד המלך היה צריך לשלם לארונה היבוסי. ורק כך יָצָאונפדה מקום המקדש מִתַּחַת יָדוֹ. של הסטרא אחרא.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר לַמַּלְאַךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה וְגוֹ'׳ (דברי הימים א כא, טו). מַהוּ רַב. הָא אוּקְמוּהָ, טוֹל הָרַב. אֶלָּא הָכִי הוּא, כְּתִיב הָכָא רַב, וּכְתִיב הָתָם, ׳רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׳ (דברים א, ו). אוּף הָכִי נָמֵי רַב, רַב לָךְ לְמֶהֱוֵי הַאי אֲתָר תְּחוֹת יְדָךְ, שְׁנִין סַגִּיאִין הֲוָה תְּחוֹת יְדָךְ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה רַב, אָהֲדַר אַתְרָא לְמָארֵיהּ. וְעִם כָּל דָּא (בדמא) בְּמוֹתָא וּמָמוֹנָא נָפַק מִתְּחוֹת יְדֵיהּ.
טעם שנקרא ארונה - ארון של הסטרא אחרא ותוספת אותיות היא חסרון לו
וְלָמָּה נִקְרָא אֲרַוְנָה? אֶלָּא כָּתוּב אֲרַוְנָה, וְכָתוּב אָרְנָן. שמו של מי שהחזיק במקום שעליו נבנה ביהמ"ק הלא שמו ארנן, שפעם אחת בספר שמואל בדברי הימים ללמדנו בא כיבְּעוֹדבזמן שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹםשל ביהמ"ק הָיָה תַחַת יָדוֹ, נִקְרָא אֲרַוְנָה, אותיות ארו"ן וה', שהוא בבחינת ה אָרוֹן שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. מצד מלכות דקליפה, וְעַלכן זהו הטעם שֶׁנּוֹסְפוּ בוֹ אוֹתִיּוֹת יְתֵרוֹת,ה' ו', ולא נקרא ארנן ש כָּךְ צָרִיךְ לְהוֹסִיף לְאוֹתוֹ רַע עַיִן,שהוא סוֹד שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת הִיא חִסָּרוֹן לוֹ.וכפי שאברהם אבינו היה צריך לפדות את מערת המכפלה מעפרון מצד אחיזת הטומאה של הס"א, כך היה צריך לפדות דוד המלך את מקום המקדש מ'ארונה'. ובהיות והנהגתו של הס"א היא שהוא 'רע עין' [מצד שנותן עיניו במה שאינו שלו (עי' סוטה ל"ח:) ומצד הבחנות נוספות], שזהו משום כך צריך לתת לכח הס"א שהוא 'רע עין' תוספת שלא מגיעה לו ובכך משתיקים את כוחו, [וכן ענין שעיר לעזאזל שנותנים לס"מ, בזה משתיקים כח קטרוג שלו - רמ"ק], והתוספת הזו שנותנים לו היא עצמה חסרונו כי בכך נלקח ממנו כוחו, ומתוך דברי הזוה"ק מתפרש כי כשאמר הקב"ה למשה 'רב לכם שבת בהר הזה' היינו - 'די לכם' לשבת בהר הזה, ועליו לשוב לרשות 'רב' אחר. [ולכל מקום וזמן יש שליטה של רב ואדון התלוי בזמן ובמקום המסויים].
בלשון הזוהר
אֲמַאי אִקְרֵי אֲרַוְנָה. אֶלָּא כְּתִיב אֲרַוְנָה וּכְתִיב אָרְנָן. בְּעוֹד דְּהַהוּא אֲתָר הֲוָה תְּחוֹת יְדֵיהּ, אִקְרֵי אֲרַוְנָה אֲרוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל דְּאִתּוֹסָפוּ בֵּיהּ אַתְוָון יַתִּיר, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתּוֹסְפָא לְהַהוּא רַע עַיִן, רָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְהַהוּא תּוֹסֶפֶת אִיהוּ גְּרִיעוּתָא לְגַבֵּיהּ.
בצד הקדשה גורעים אותיות ונוספת קדשתו ולסטרא אחרא נותנים תוספת אותיות שהיא חסרון
בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה גּוֹרְעִים לוֹ אוֹתִיּוֹת, וְנוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁתוֹ. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, ׳עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר׳ (מלכים א ז, כה) - גָּרַע מֵ"ם, שֶׁלֹּא כָתוּב שְׁנֵים, אֶלָּא שְׁנֵי. וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא נוֹתְנִים תּוֹסֶפֶת אוֹתִיּוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׳ (שמות לו, יד) - תּוֹסֶפֶת אוֹתִיּוֹת, וְהוּא חִסָּרוֹן. וּבְצַד הַקְּדֻשָּׁה ׳שְׁנֵי עָשָׂר׳ וְלֹא יוֹתֵר. וְכָאן ׳עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה׳, וְהַכֹּל הוּא חִסָּרוֹן אֵלָיו. וְכָךְ צָרִיךְ לְאוֹתוֹ רַע עַיִן לְהַשְׁלִים אֶת הָעַיִן שֶׁלּוֹ, וְהוּא בְּחִסָּרוֹן. (כְּדֻגְמָא זוֹ אֲרַוְנָה, תּוֹסֶפֶת אוֹתִיּוֹת, וְלֹא כָתוּב ארון). בֹּא וּרְאֵה, צַד הַקְּדֻשָּׁה נִקְרָא אֲרוֹן הַבְּרִית, וְאוֹתוֹ אֲרוֹן הַבְּרִית רָאוּי לַגּוּף לְהַכְנִיס בּוֹ דְּיוֹקַן אָדָם. וְעַל סוֹד זֶה, אוֹתָם חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, כְּשֶׁהָיוּ נִפְטָרִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם בְּאָרוֹן, שֶׁהֲרֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינוֹ מְתֻקָּן בְּגוּף וְאֵינוֹ בִּכְלָל שֶׁל גּוּף הָאָדָם. וְלָכֵן לֹא נִבְרְאוּ גוּפִים לְאוֹתוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם בִּכְלָל שֶׁל גּוּף אָדָם.
בלשון הזוהר
בִּסְטַר קְדוּשָּׁה גַּרְעִין לֵיהּ אַתְוָון, וְאִתּוֹסָף קְדוּשָׁתֵיהּ. וְדָא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר׳ (מלכים א ז, כה). גָּרַע מֵ"ם דְּלָא כְּתִיב שְׁנַיִם, אֶלָּא שְׁנֵי. וּלְסִטְרָא אַחֲרָא יַהֲבִין לֵיהּ תּוֹסֶפֶת אַתְוָון, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַשׂ יְרִיעוֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עֲשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעוֹת׳, תּוֹסֶפֶת אַתְוָון וְאִיהוּ גְּרִיעוּתָא. וּבְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, ׳שְׁנִי עָשָׂר׳ וְלָא יַתִּיר. וְהָכָא ׳עֲשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה׳. וְכֹלָּא אִיהוּ גְּרִיעוּ לְגַבֵּיהּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְהַהוּא רַע עַיִן, לְאַשְׁלְמָא עֵינֵיהּ וְאִיהוּ בִּגְרִיעוּ. (כגוונא דא ארונה, תוספת אתוון ולא כתיב ארון) תָּא חֲזֵי, סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה אִקְרֵי אֲרוֹן הַבְּרִית. וְהַהוּא אֲרוֹן הַבְּרִית, אִתְחָזֵי לְגוּפָא לְמֵיעַל בֵּיהּ דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם. וְעַל רָזָא דָּא, אִינּוּן חֲסִידֵי קַדִּישִׁין, כַּד הָווֹ מִפְטְרֵי מֵהַאי עָלְמָא, הָווֹ אַעְלִין לוֹן בְּאָרוֹן. דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא לָא מִתְתָּקַּן בְּגוּפָא, וְלָאו אִיהִי בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דְּאָדָם. וּבְגִין דָּא לָא אִתְבְּרוּן גּוּפַיָּיא לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּלָאו אִינּוּן (הקדמה ו' ע"ב) בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דְּאָדָם.
וישם בארון
סוד השומר ברית קדש הראוי להכנס בארון ופגם הברית
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.