הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן - מה אומר הזוהר על קהלת ג כ
הפסוק "הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג כ) מובא בזוהר ב-12 מקומות. בין הנושאים: ׳מקים מעפר דל׳ - העפר מוציא כל פרי, האבק אינו; עפר ההרים שבין הרים נעשה זהב מכח השמש; ׳הולך׳ ככל הנחלים ההלכים אל הים - ׳וחזק מאד׳ שאין דבר….
הפסוק
הַכֹּ֥ל הוֹלֵ֖ךְ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר׃
בלי ניקוד: הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ׳מקים מעפר דל׳ - העפר מוציא כל פרי, האבק אינווישלח · מאמר 5 (׳ויאבק איש עמו׳ - אבק סמא"ל ומלכות ישראל העתידה בסוף הגלות) · פיסקה 2 · דף קע ע"אאמר רבי יהודה אי הכי מאי ׳מקים מעפר דל׳ . אמר ליה כמשמעו, אבל בהאי גוונא ׳מקים מעפר דל׳, בגין דלית ליה מגרמיה כלום, ומההוא עפרא נפק דל דלית ליה כלום, ומההוא עפר כל…
- עפר ההרים שבין הרים נעשה זהב מכח השמשויחי · מאמר 82 (׳אין כסף נחשב בימי שלמה׳ - טעות דחיית הימין וחסרון שלמות) · פיסקה 2 · דף רנ ע"אתא חזי, מטורי דנהירו, דתוקפא דשמשא תמן, עפרא דארעא ביני טורי, כלהו עבדי דהב, ואלמלא חיוון בישין דרביאו תמן, בני נשא לא הוו מסכני, בגין דתוקפא דשמשא אסגי דהב. בגין כך,…
- ׳הולך׳ ככל הנחלים ההלכים אל הים - ׳וחזק מאד׳ שאין דבר בתורה חלש כמו שביארוהויקרא · מאמר 11 (׳ויהי קול השופר הולך וחזק מאד׳ - מחלוקת הראשונים אם קול ושופר אחד או שנים, וכולם למקום אחד) · פיסקה 5 · דף ו ע"בהולך: כמה דאת אמר, ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ . וכתיב ׳הכל הולך אל מקום אחד׳ . וחזק מאד, כמה דתנינן כלי מחזיק ארבעים סאה. וחזק מאד, דלית לך מלה באורייתא חלשא או תבירא,…
- הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה - העפר שרוי תחת כסא הכבודצו · מאמר 25 (הכל היה מן העפר - עפר בית המקדש הקדוש וסוד ממלכת כהנים) · פיסקה 1 · דף לד ע"ברבי אלעזר פתח ׳הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׳ . הא תנינן, ׳הכל היה מן העפר׳, אפילו גלגל חמה. מאן העפר. ההוא דשריא תחות כורסי יקרא קדישא.
- מקום שכונס את הכל - שבילים יצאו והתכנסו להאיר כמו העפר הנזרקצו · מאמר 25 (הכל היה מן העפר - עפר בית המקדש הקדוש וסוד ממלכת כהנים) · פיסקה 2 · דף לד ע"בבספרא דבי רב ייסא סבא, ׳הכל היה מן העפר׳, אתר דכניש לכלא, מלמד, דנפקו שבילין להאי סטרא ולהאי סטרא, ואתכנשו לאנהרא, כעפרא דא דזרקין לה לכל עבר. ועל דא ׳הכל היה מן העפר,…
- עפר בית המקדש הקדוש מהעפר העליון עפרות זהב והעולם נברא בהאצו · מאמר 25 (הכל היה מן העפר - עפר בית המקדש הקדוש וסוד ממלכת כהנים) · פיסקה 3 · דף לד ע"באלא ׳מן העפר׳, דבי מקדשא קדישא. והאי עפר מעפרא עלאה, כמה דאת אמר ׳ועפרות זהב לו׳ . כמה דאשתכח עובדא לתתא, הכי נמי הוא לעילא כגוונא דא. ואוקימנא עפר, עפר דבי מקדשא.…
- ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - הכל היה מן העפרנשא · מאמר 5 (איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים) · פיסקה 10 · דף קכה ע"א׳ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן׳ . מאן העפר. הא תנינן, כתיב ׳הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׳ - ׳הכל היה מן העפר׳, אפילו גלגל חמה, כל שכן בר נש דאשתכחו מניה.
- ׳תסתיר פניך יבהלון׳ - רפואת רוח הטומאה בעפר שריפת החטאתחקת · מאמר 5 (׳המשלח מעינים בנחלים׳ - זרימת השפע ממקורו העליון וטהרת האדם) · פיסקה 7 · דף קפא ע"אהדא הוא דכתיב, ׳תסתיר פניך יבהלון וגו'׳ . האי קרא מאי קא מיירי. אלא ׳תסתיר פניך יבהלון׳, דהא לא אתשקיין לאשתכחא ברכאן לעלמין. תוסף רוחם יגועון, ואתער רוחא אחרא מסטרא…
- יג"ל פז"ק הצדיק אלף הששי - ושקוצי"ת שבה שי"ת וק"ץ הגאלהזוהר חדש · מאמר 120 (ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות) · פיסקה 25יג"ל פז"ק דא איהו צדיק אלף שתיתאה דבה קודשא בריך הוא יגל"ה פדיו"ן זר"ע קדושי"ם. דאיהו יסוד עלמין, איהו סוד דקץ דפרקנא דאתרמיז בשכינתא דאתקרי שקוצי"ת, דתמן שי"ת וק"ץ…
- משכילים ולא יודעים - המסתכלים בסודות פנימיים שאינם בגלויזוהר חדש · מאמר 122 (תקונא קדמאה - ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע׳ במדת הבוצינא בטעמים ובנקדות) · פיסקה 12מתניתין בארבע תקיפין דרוחי דעלמא. והמשכילים יזהרו. מאן משכילים, אלין דידעי לאסתכלא ביקרא דמארהון, וידעי רזא דחכמתא למיעל בלא כסופא לעלמא דאתי, אלין זהירין כזוהרא עלאה.…
- יחוד קול ודבור יאהדונה"י - כענן העולה בלחש והמטר היורד בקולותתיקוני זוהר · מאמר 79 (תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא) · פיסקה 9 · דף ו ע"א[דף עד ע"ב] ° ובגין דא כד סלקין משרין דמטרוניתא, סלקין בחשאי, וכד נחתין משרין דמלכא עליהו, אנון ממללן עליהו, ° בההוא זמנא איהו ° יחודא דקול ודבור כחדא, יאהדונהי, דבגינה…
- המשכילים המסתכלים בסודות שלא נמסרו לכל - והכוכבים הנוצצים לארבעת הצדדיםתיקוני זוהר · מאמר 83 (תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם) · פיסקה 1 · דף כא ע"א[וילנא כא ע"א] ° מתניתין בארבע תקיפין דרוחי דעלמא. והמשכילים יזהרו. מאן משכילים, אלין דידעי לאסתכלא ביקרא דמארהון, וידעי רזא דחכמתא למיעל בלא כסופא לעלמא דאתי, אלין…