ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 5: ׳המשלח מעינים בנחלים׳ - זרימת השפע ממקורו העליון וטהרת האדם

׳המשלח מעינים בנחלים׳ - זרימת השפע ממקורו העליון וטהרת האדם

חקת · מאמר 5 · 8 פסקאות · מתחיל בדף קפא ע"א

  1. ׳המשלח מעינים בנחלים׳ - נהר נפתח מחכמה עליונה לשערים (קפא ע"א)
    פתח רבי שמעון ואמר, ׳המשלח מעינים בנחלים וגו'׳ . ׳ישקו כל חיתו שדי וגו'׳. הני קראי דוד מלכא ברוחא קדישא אמרן, ואית לאסתכלא בהו. תא חזי, בשעתא דחכמתא עלאה בטש בגליפוי,… לדף הפיסקה
  2. מבוע ומקור - נהרות עליוני קודש מתמלאים מנביעת הנחל (קפא ע"א)
    כמבועא ומקורא דמיא דמלי קוזפא רבא מניה, ומתמן אתמשכן מבועין דנחלין ונהרין בכל סטר, כך האי, בחד שביל דקיק דלא אתיידע, משיך ונגיד ההוא נהר דנגיד ונפיק, וממלי לההוא נחלא… לדף הפיסקה
  3. ׳חיתו שדי׳ - ארבעה ראשים אחוזים בשם שדי מיסוד העולם (קפא ע"א)
    לבתר, ׳ישקו כל חיתו שדי׳ - היינו דכתיב, ׳ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׳ - הני ד' ראשין, אלין אינון ׳חיתו שדי׳, כללא דכל אינון משריין, וכל אינון חיילין, דאחידן בהו שדי, אל… לדף הפיסקה
  4. האופנים והחיות - השקאת שאר החיילות מרוח החיה העליונה (קפא ע"א)
    ישברו פראים צמאם - אלין אינון דכתיב בהו, ׳והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים, מאן חיה׳ . אלא אלין חיתו שדי, ארבע אינון, וכל חד וחד לחד סטרא דעלמא. וההוא אקרי חיה,… לדף הפיסקה
  5. ׳מפרי מעשיך תשבע הארץ׳ - ברכת כל העולמות מהנחל העמוק (קפא ע"א)
    לבתר כל דא - ׳מפרי מעשיך תשבע הארץ׳, ארעא עלאה קדישא. וכד איהי מתברכא, כל עלמין כלהו חדאן, ומתברכאן. דא בשעתא דברכאן משתכחי, משקיו דנחלא ׳עמיקא דכלא׳. לדף הפיסקה
  6. העולם יושב בדין - שריית רוח הטומאה וחבילות המזיקים (קפא ע"א)
    ובשעתא דעלמא יתיב בדינא דברכאן לא משתכחי לנחתא בעלמא, כדין אסתאב מקדש וכמה חבילי טריקין משתכחי בעלמא, ושראן על בני נשא, ומסאב ההוא רוחא להו, כבר נש דגוע ורוח מסאבא שריא… לדף הפיסקה
  7. ׳תסתיר פניך יבהלון׳ - רפואת רוח הטומאה בעפר שריפת החטאת (קפא ע"א)
    הדא הוא דכתיב, ׳תסתיר פניך יבהלון וגו'׳ . האי קרא מאי קא מיירי. אלא ׳תסתיר פניך יבהלון׳, דהא לא אתשקיין לאשתכחא ברכאן לעלמין. תוסף רוחם יגועון, ואתער רוחא אחרא מסטרא… לדף הפיסקה
  8. ׳תשלח רוחך יבראון׳ - רפואה עליונה וחידוש פני האדמה לישראל (קפא ע"א)
    לבתר דמהדרן להאי עפר, בגין לאתדכאה ביה, מתעבר רוחא מסאבא, ואתער רוחא אחרא קדישא, ושארי בעלמא. הדא הוא דכתיב, ׳תשלח רוחך יבראון, יבראון, ויתסון באסוותא עלאה, דרוחא… לדף הפיסקה