ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 5: ׳המשלח מעינים בנחלים׳ - זרימת השפע ממקורו העליון וטהרת האדם › פיסקה 8 (קפא ע"א)

׳תשלח רוחך יבראון׳ - רפואה עליונה וחידוש פני האדמה לישראל

חקת · ׳המשלח מעינים בנחלים׳ - זרימת השפע ממקורו העליון וטהרת האדם · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף קפא ע"א

לשון הזוהר

לְבָתַר דִּמְהַדְרִן לְהַאי עָפָר, בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בֵּיהּ, מִתְעַבָר רוּחָא מִסְאֲבָא, וְאִתְּעַר רוּחָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא, וְשָׁארִי בְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, יִבָּרֵאוּן, וְיִתְּסוּן בְּאַסְוָותָא עִלָּאָה, דְּרוּחָא אַחֲרָא׳. וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, דְּהָא אִתְדַכִּיאַת, (אתתא לבעלה) וְחַדְתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא, דְּכֹלָּא אַסְוָותָא, בְּגִין דְּיִזְכּוּן לְחַיֵּי עָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּכָחוּ דַּכְיָין בְּהַאי עָלְמָא, קַדִּישִׁין לְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳ (יחזקאל לו, כה).

תרגום

לְאַחַר שֶׁחוֹזְרִים לֶעָפָר זֶה בִּשְׁבִיל לִטַּהֵר בּוֹ, נֶעֱבֶרֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ אַחֶרֶת קְדוֹשָׁה וְשׁוֹרָה בָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תְּשַׁלַּח רוּחֲךְ יִבָּרֵאוּן׳, יִבָּרֵאוּן וְיֵרָפְאוּ בִּרְפוּאָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל רוּחַ אַחֶרֶת. וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, שֶׁהֲרֵי נִטְהֲרָה (אִשָּׁה לְבַעְלָהּ), וְחִדּוּשׁ הַלְּבָנָה נִמְצָא, וְכָל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים. אַשְׁרֵי חֵלֶק יִשְׂרָאֵל שהקב"ה נָתַן לָהֶם עֵצָה שֶׁכֻּלָּהּ רְפוּאָה כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיִמָּצְאוּ טְהוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, קְדוֹשִׁים לָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳ (יחזקאל לו, כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לבתר דמהדרן להאי עפר, בגין לאתדכאה ביה, מתעבר רוחא מסאבא, ואתער רוחא אחרא קדישא, ושארי בעלמא. הדא הוא דכתיב, ׳תשלח רוחך יבראון, יבראון, ויתסון באסוותא עלאה, דרוחא אחרא׳. ותחדש פני אדמה, דהא אתדכיאת, (אתתא לבעלה) וחדתותי דסיהרא אשתכח, ועלמין כלהו מתברכאן. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא יהיב לון עיטא, דכלא אסוותא, בגין דיזכון לחיי עלמא דאתי, וישתכחו דכיין בהאי עלמא, קדישין לעלמא דאתי, עלייהו כתיב ׳וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם׳ (יחזקאל לו, כה).

התרגום: לאחר שחוזרים לעפר זה בשביל לטהר בו, נעברת רוח הטמאה, ומתעוררת רוח אחרת קדושה ושורה בעולם. זהו שכתוב ׳תשלח רוחך יבראון׳, יבראון וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחרת. ותחדש פני אדמה, שהרי נטהרה (אשה לבעלה), וחדוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים. אשרי חלק ישראל שהקב"ה נתן להם עצה שכלה רפואה כדי שיזכו לחיי העולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, קדושים לעולם הבא, עליהם כתוב ׳וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם׳ (יחזקאל לו, כה).

מן המפרשים

אור החמה: אסוותא דכולא. תיקון הטומאה אם נטמאו. ואם תאמר מה ענין טומאה לחיי העולם הבא. וי"ל שבהיות האדם טמא ממש אין נשמתו מאירה בו. ויצה"ר מתגבר. וזהו טעם שאין עתה יושר המדות כמאז בזמן הבית. וז"ש דכיין בהאי עלמא קדישין בהאי עלמא. דהא בהא…

הסולם: לבתר דמהדרן וכו': לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחדוש הלבנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: