ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 120: ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות › פיסקה 25

יג"ל פז"ק הצדיק אלף הששי - ושקוצי"ת שבה שי"ת וק"ץ הגאלה

זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 25

לשון הזוהר

יג"ל פז"ק דָּא אִיהוּ צַדִּיק אָלֶף שְׁתִיתָאָה דְּבֵהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְגַלֶּ"ה פִּדְיוֹ"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם. דְּאִיהוּ יְסוֹד עָלְמִין, אִיהוּ סוֹד דְּקֵץ דְּפֻרְקָנָא דְּאִתְרְמִיז בִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְקְרֵי שקוצי"ת, דְּתַמָּן שי"ת וק"ץ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעִית לוֹן קֵץ דְּכֻלְּהוּ. עָלֵהּ אִתְּמַר ׳וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳ (דניאל יב, יג). וְאִיהוּ קֵ"ץ דְּדָלִיג מִן ד' מֵאָה שְׁנִין, דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּמִצְרַיִם הִיא וּבְנָהָא, וְאִשְׁתְּאֲרוּ רְד"וּ רְדוּ שָׁמָּה.

תרגום

יג"ל פז"ק - זֶה הַצַּדִּיק, אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, שֶׁבּוֹ הקב"ה יְגַלֶּ"ה פִּדְיוֹ"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָמִים, הוּא סוֹד הַקֵּץ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָרָמוּז בַּשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת "שקוצי"ת", שֶׁשָּׁם שי"ת וְק"ץ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, הַשְּׁבִיעִית שֶׁלָּהֶם, קֵץ כֻּלָּן. עָלָיו נֶאֱמַר ׳'וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳ (דניאל יב, יג) '. וְהוּא הַקֵּ"ץ הַמְדַלֵּג מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, הִיא וּבָנֶיהָ, וְנִשְׁאֲרוּ "רְד"וּ" - "רְדוּ שָׁמָּה".

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יג"ל פז"ק דא איהו צדיק אלף שתיתאה דבה קודשא בריך הוא יגל"ה פדיו"ן זר"ע קדושי"ם. דאיהו יסוד עלמין, איהו סוד דקץ דפרקנא דאתרמיז בשכינתא דאתקרי שקוצי"ת, דתמן שי"ת וק"ץ דאיהי שכינתא שביעית לון קץ דכלהו. עלה אתמר ׳ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׳ (דניאל יב, יג). ואיהו ק"ץ דדליג מן ד' מאה שנין, דהוו עתידין לאשתעבדא במצרים היא ובנהא, ואשתארו רד"ו רדו שמה.

התרגום: יג"ל פז"ק - זה הצדיק, אלף הששי, שבו הקב"ה יגל"ה פדיו"ן זר"ע קדושי"ם, שהוא יסוד עולמים, הוא סוד הקץ של הגאלה הרמוז בשכינה הנקראת "שקוצי"ת", ששם שי"ת וק"ץ, שהיא השכינה, השביעית שלהם, קץ כלן. עליו נאמר ׳'ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׳ (דניאל יב, יג) '. והוא הק"ץ המדלג מארבע מאות שנה שהיו עתידים להשתעבד במצרים, היא ובניה, ונשארו "רד"ו" - "רדו שמה".

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בהאדרא זוטא מאמר מג, ו (רצו:) - התאמה חלקית כד עאל למערתא וכו': כשנכנס אל המערה, שמעו קול בתוך המערה. זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטריגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך, זהו ר"ש בן יוחאי, שאדונו משתבח בו…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פ, ד (ט:) נצר מטעי כו'. ר"ל ל' נטע וכן לעיל ביום נטעך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: