נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג וחק"ב טנ"ע - כתר נצח והוד והפוך טנ"ע לנטע
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 24
לשון הזוהר
כֶּתֶר עֶלְיוֹן אִיהוּ פֶּלֶא, וּבֵהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִתְקְרֵי נוּרָא עָבִיד פְּלִיאָן. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות ט״ו:י״א) ׳נוֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּלֶא׳. וּבֵהּ אָמַר מֹשֶׁה ׳נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת׳ וְכוּ'. וְהַאי אִיהוּ נג"ד יכ"ש, נג"ד י"ש כ' דְּאִיהוּ כֶּתֶר. יֵ"ש לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. וְאִנּוּן י' חָכְמָה ש' תְּשׁוּבָה. כֻּלְּהוּ כָּלִיל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שָׁמַיִם, דְּאִתְּמַר בֵּהּ (מלכים א ח׳:ל״ב) וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. בט"ר צת"ג דָּא נֶצַח וְאִית דְּאָמְרֵי לֵהּ גת"ץ רט"ב בֵּהּ וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב. וְיִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל (ישעיהו נ״ח:י״א) וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, מִסִּטְרָא דְּנֶצַח דְּאִיהוּ צַח (שם) וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְגוֹ'. וְאִתְּמַר בג' מִן גת"ץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב אִיהוּ רַחֲמִים, ת' תִּפְאֶרֶת וּבֵהּ (בראשית א׳:י״א) תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא ׳עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי׳, לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבְּרָא, וְכַמָּה מַבּוּעִין דְּמַיָּא. חק"ב טנ"ע דָּא הוֹד בֵּהּ ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳ (שמות ט). דְּהוֹד אִתְקַשַּׁר בִּגְבוּרָה, נֶצַח בְּחֶסֶד וְאִתְּמַר בְּהוֹד ׳נְתַנַּנִי שׁוֹמְמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ בֵּהּ אִסְתַּכַּל בְּחֻרְבָּנָא דְּמַקְדְּשָׁא, וְכַמָּה קְטִילִין דְּאִתְקְטָלוּ לְנַטְלָא נוּקְמִין מֵאֻמִּין דְּעָלְמָא. וּבֵהּ אִתְּמַר (בראשית ל״ב:ל״ב) ׳וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳. בְּהַהוּא זִמְנָא (ישעיהו ל״ה:ו׳) ׳אָז יְדַלֵּג כְּאַיִל פסח׳ וְעוֹד טנ"ע בְּהִפּוּךְ אַתְוָן נָטַע בֵּהּ חָב אָדָם הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם יז) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשְׂגִי. וּבֵהּ אִתְנְטַע וְאִשְׁתְּרַשׁ בְּעָלְמָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיהו ס׳:כ״א) נֵצֶר ׳מַטָעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳. וְעוֹד חק"ב טנ"ע תַּמָּן בט"ן וְתַמָּן ע"ב. שְׁכִינְתָּא בֵּהּ אִתְקְרִיאַת בִּטְנֵךָ עֲרֵמַת חִטִים. דְּהָא כָּל שְׁמָא כָּלִיל שִׁית לִסְפִירָן וְתַמָּן ע"ב הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ויקרא כ״ג:מ׳) וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת. דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד אִנּוּן עָבֵי שְׁחָקִים. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שם) עַרְבֵי נַחַל (שם), דּוֹמְיָא דִּתְרֵין שִׂפְוָן וּתְלָת סְפִירָן, כָּל חַד כָּלִיל ע"ב אַתְוָן דְּאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד יְסוֹד. כְּגַוְנָא דִּתְלָת אֲבָהָן וְכֻלְּהוּ תְּלָת כְּלִילָן שִׁבְעִין וּתְרֵין (נ"א מ"ב) אַתְוָן.
תרגום
כֶּתֶר עֶלְיוֹן הוּא פֶּלֶא, וּבוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הַנִּקְרָא "נוּרָא", עוֹשֶׂה פְּלָאִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:י״א) 'נוֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּלֶא (שמות טו, יא) '. וּבוֹ אָמַר מֹשֶׁה 'נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת (שמות לד, י) ' וְכוּ'. וְזֶה נג"ד יכ"ש - נג"ד י"ש כ', שֶׁהוּא כֶּתֶר, "יֵ"שׁ לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ", וְהֵם: י' - חָכְמָה, ש' - תְּשׁוּבָה. כֻּלָּם כּוֹלֵל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא - "שָׁמַיִם", שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א ח׳:ל״ב) "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם", "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". בט"ר צת"ג - זֶה נֶצַח, וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים לוֹ גת"ץ רט"ב, בּוֹ "וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב", וְיִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל (ישעיהו נ״ח:י״א) "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ" מִצַּד הַנֶּצַח שֶׁהוּא "צַח", (שם) "וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ" וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר בְּגִימֶ"ל מִ"גת"ץ": "וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב" - הוּא רַחֲמִים. ת' - תִּפְאֶרֶת, וּבוֹ (בראשית א׳:י״א) "תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא", " ׳עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי׳ " לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְכַמָּה מַבּוּעֵי מַיִם. חק"ב טנ"ע - זֶה הוֹד, בּוֹ (שמות ט) '"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ'". שֶׁהַהוֹד קָשׁוּר בַּגְּבוּרָה, וְהַנֶּצַח בַּחֶסֶד. וְנֶאֱמַר בַּהוֹד " ׳נְתַנַּנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה׳ ", בּוֹ מִסְתַּכֵּל בְּחֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ וְכַמָּה הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ, כְּדֵי לִנְקֹם נְקָמוֹת מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּבוֹ נֶאֱמַר (בראשית ל״ב:ל״ב) '" ׳וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳ "'. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן (ישעיהו ל״ה:ו׳) '" ׳אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ׳ "', וְעוֹד "טנ"ע" בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת "נָטַע" - בּוֹ חָטָא אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יז) "בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי". וּבוֹ נִנְטַע וְהִשְׁתָּרֵשׁ בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס׳:כ״א) "נֵצֶר" 'מַטָעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר (ישעיה ס, כא) '. וְעוֹד: חק"ב טנ"ע - שָׁם "בֶּטֶן" וְשָׁם ע"ב. הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת בּוֹ "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים", שֶׁהֲרֵי כָּל שֵׁם כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, וְשָׁם ע"ב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ג:מ׳) "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת", שֶׁנֶּצַ"ח וְהוֹ"ד הֵם עָבֵי שְׁחָקִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) "עַרְבֵי נַחַל" (שם), דֻּגְמַת שְׁתֵּי שִׂפְתוֹת וְשָׁלֹשׁ סְפִירוֹת, כָּל אַחַת כּוֹלֶלֶת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן נֶצַח וְהוֹד וִיסוֹד, כְּעֵין שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְכֻלָּן שָׁלֹשׁ כְּלוּלוֹת בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם (נ"א מ"ב) אוֹתִיּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתר עליון איהו פלא, ובה עמודא דאמצעיתא, דאתקרי נורא עביד פליאן. הדא הוא דכתיב (שמות ט״ו:י״א) ׳נורא תהלות עושה פלא׳. ובה אמר משה ׳נגד כל עמך אעשה נפלאות׳ וכו'. והאי איהו נג"ד יכ"ש, נג"ד י"ש כ' דאיהו כתר. י"ש להנחיל אוהבי יש. ואנון י' חכמה ש' תשובה. כלהו כליל עמודא דאמצעיתא שמים, דאתמר בה (מלכים א ח׳:ל״ב) ואתה תשמע השמים שמע ישראל. בט"ר צת"ג דא נצח ואית דאמרי לה גת"ץ רט"ב בה והיית כגן רטב. ויתקים בישראל (ישעיהו נ״ח:י״א) והשביע בצחצחות נפשך, מסטרא דנצח דאיהו צח (שם) ועצמותיך יחליץ וגו'. ואתמר בג' מן גת"ץ והיית כגן רטב איהו רחמים, ת' תפארת ובה (בראשית א׳:י״א) תוצא הארץ דשא ׳עץ פרי עושה פרי׳, לישראל במדברא, וכמה מבועין דמיא. חק"ב טנ"ע דא הוד בה ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳ (שמות ט). דהוד אתקשר בגבורה, נצח בחסד ואתמר בהוד ׳נתנני שוממה כל היום דוה׳ בה אסתכל בחרבנא דמקדשא, וכמה קטילין דאתקטלו לנטלא נוקמין מאמין דעלמא. ובה אתמר (בראשית ל״ב:ל״ב) ׳והוא צולע על ירכו׳. בההוא זמנא (ישעיהו ל״ה:ו׳) ׳אז ידלג כאיל פסח׳ ועוד טנ"ע בהפוך אתון נטע בה חב אדם הדא הוא דכתיב (שם יז) ביום נטעך תשגשגי. ובה אתנטע ואשתרש בעלמא הדא הוא דכתיב (ישעיהו ס׳:כ״א) נצר ׳מטעי מעשה ידי להתפאר׳. ועוד חק"ב טנ"ע תמן בט"ן ותמן ע"ב. שכינתא בה אתקריאת בטנך ערמת חטים. דהא כל שמא כליל שית לספירן ותמן ע"ב הדא הוא דכתיב (ויקרא כ״ג:מ׳) וענף עץ עבות. דנצ"ח והו"ד אנון עבי שחקים. ועליהו אתמר (שם) ערבי נחל (שם), דומיא דתרין שפון ותלת ספירן, כל חד כליל ע"ב אתון דאנון נצח והוד יסוד. כגונא דתלת אבהן וכלהו תלת כלילן שבעין ותרין (נ"א מ"ב) אתון.
התרגום: כתר עליון הוא פלא, ובו עמודא דאמצעיתא הנקרא "נורא", עושה פלאים. זהו שכתוב (שמות ט״ו:י״א) 'נורא תהלות עושה פלא (שמות טו, יא) '. ובו אמר משה 'נגד כל עמך אעשה נפלאות (שמות לד, י) ' וכו'. וזה נג"ד יכ"ש - נג"ד י"ש כ', שהוא כתר, "י"ש להנחיל אהבי יש", והם: י' - חכמה, ש' - תשובה. כלם כולל עמודא דאמצעיתא - "שמים", שנאמר בו (מלכים א ח׳:ל״ב) "ואתה תשמע השמים", "שמע ישראל". בט"ר צת"ג - זה נצח, ויש האומרים לו גת"ץ רט"ב, בו "והיית כגן רטב", ויתקים בישראל (ישעיהו נ״ח:י״א) "והשביע בצחצחות נפשך" מצד הנצח שהוא "צח", (שם) "ועצמתיך יחליץ" וגו'. ונאמר בגימ"ל מ"גת"ץ": "והיית כגן רטב" - הוא רחמים. ת' - תפארת, ובו (בראשית א׳:י״א) "תוצא הארץ דשא", " ׳עץ פרי עשה פרי׳ " לישראל במדבר, וכמה מבועי מים. חק"ב טנ"ע - זה הוד, בו (שמות ט) '"שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו'". שההוד קשור בגבורה, והנצח בחסד. ונאמר בהוד " ׳נתנני שממה כל היום דוה׳ ", בו מסתכל בחרבן המקדש וכמה הרוגים שנהרגו, כדי לנקם נקמות מאמות העולם. ובו נאמר (בראשית ל״ב:ל״ב) '" ׳והוא צלע על ירכו׳ "'. באותו הזמן (ישעיהו ל״ה:ו׳) '" ׳אז ידלג כאיל פסח׳ "', ועוד "טנ"ע" בהפוך אותיות "נטע" - בו חטא אדם. זהו שכתוב (שם יז) "ביום נטעך תשגשגי". ובו ננטע והשתרש בעולם. זהו שכתוב (ישעיהו ס׳:כ״א) "נצר" 'מטעי מעשה ידי להתפאר (ישעיה ס, כא) '. ועוד: חק"ב טנ"ע - שם "בטן" ושם ע"ב. השכינה נקראת בו "בטנך ערמת חטים", שהרי כל שם כולל שש ספירות, ושם ע"ב. זהו שכתוב (ויקרא כ״ג:מ׳) "וענף עץ עבת", שנצ"ח והו"ד הם עבי שחקים, ועליהם נאמר (שם) "ערבי נחל" (שם), דגמת שתי שפתות ושלש ספירות, כל אחת כוללת שבעים ושתים אותיות, שהן נצח והוד ויסוד, כעין שלשת האבות, וכלן שלש כלולות בשבעים ושתים (נ"א מ"ב) אותיות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פ, ג (ט.) ההוא דכולא כליל כו'. ר"ל עד"א נק' גיא כמש"ו והוא כליל כלא כמ"ש לעיל דרגא דמרע"ה וזה כל גיא וז"ש ודא ר"מ כו' ר"ל שנשמתו עלתה לדרגא דיליה כמ"ש ( סוטה יג ע"ב ) משה לא מת אלא עומד ומשמש במרום:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: