אבגית"ץ אב לשלש עשרה מדות - וקר"ע שט"ן המפרק הרי הנחש וסלעיו
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 23
לשון הזוהר
קוּם עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאַנְתְּ הוּא ו' כָּלִיל שִׁית סְפִירָן. וְאַנְתְּ אָחִיד בֵּין כֹּ"ה עִלָּאָה וּבֵין כֹּ"ה תַּתָּאָה. קוּם לְגַבֵּי סַמָּאֵ"ל דְּאִיהִי מִצְרִי בְּמָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ, דְּאִנּוּן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה קוֹרְטָא תַּתָּאָה. וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה קוֹרְטָא עִלָּאָה דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (שמואל א כ״ה:כ״ט) ׳וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע׳ מָאן נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ. סַם מָוֶת נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים דִּמְקַנְּנָא בְּשֶׁבַע סְלָעִים וּבַעְלָהּ בְּ-ז' טוּרִין. קוּם בְּאַבְנִין דִּילָךְ דְּאִסְתְּלָקוּ בטורי' לְתַבְרָא טוּרִין וְסַלְעִין דְּחִוְיָא, וּבְגִין טוּרִין דִּילָךְ אִתְּמַר (תהילים צ״ג:ג׳) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'. וּבְהוֹן כָּל גֵּיא הַהוּא יִנָּשֵׂא דְּכֹלָּא כָּלִיל בֵּהּ. וְדָא רָעֲיָא מְהֵימָנָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ (דברים ל״ד:ו׳) וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּיא. דִּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (תהילים ס׳:ב׳) ׳וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח׳. וְנִשְׁמָתֵהּ גָּנִיז' בְּגֵי"א מִן אבגית"ץ. ת' תּוֹרַת מֹשֶׁה צָפוֹנָה בְּצָדִ"י דְּאִיהוּ ץ'. דְּצָדִי אֲרִיכָא מִסִּטְרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, מִתַּמָּן הוּא טוֹב לַצַּדִּיקִים דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגֵי"א אָב לְי"ג מְכִילִין, דְּאִנּוּן וָא"ו ׳וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו׳. וַיַּעֲבֹר ע"ב רי"ו. ע"ב חֶסֶד. רי"ו גְּבוּרָה דְּבֵהּ קר"ע שט"ן מִן יַמָּא. וּבֵהּ עָתִיד לְמִקְרַע לֵהּ מִן יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא. וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד אִיהוּ אָב לְ-י"ג מְכִילָן, דְּבֵהּ אִיהוּ יהו'ה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּמַאֲרִיךְ בֵּהּ עַל בֵּינוֹנִים וּמַטֶה לוֹן כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּבְאַתְוָן א"ת ב"ש. יהו"ה אִיהוּ מצפ"ץ אֵ"ל ת"ך, רחו"ם גספ"י וְהָכֵי עַד י"ג תֵּבִין. בְּאִלֵּין י"ג מַאֲרִיךְ עַל בֵּינוֹנִים דְּיַחְזְרוּן בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל בקר'ע שט'ן יָדִין ׳בַּגּוֹיִם מָלֵא גְּוִיּוֹת׳. דְּאִיהוּ שָׂטָן מָלֵא עַיְנִין. וּבְגִין דָּא אבגית"ץ אִתְקְרֵי כֶּתֶר חָכְמָה אָב לְי"ג מְכִילָן, דִּכְלִילָן בְּחֶסֶד דְּכָלִיל. ע'ב שְׁמָהָן דְּאִנּוּן כְּלָלָא דִּילְהוֹן וָהוּ אֲנִי וָהוּ וְחָכְמָה לִימִינָא. כד"א הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. אִמָּא עִלָּאָה לִגְבוּרָה בָּהּ. קר"ע שט"ן מִן שְׂמָאלָא. וּבָהּ (שמות י״ד:כ״א) ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳. וּבָא קָרַע יַמָּא לְי"ב קְרָעִים. וּבָהּ רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ. וּבָהּ עָקַר טוּרִין וְתָבַר טִינָרִין דְּחִוְיָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (מלכים א י״ט:י״א) וְהִנֵּה רוּחַ ׳גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳. דְּאִנּוּן טוּרִים וּסְלָעִים דְּחִוְיָא, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר׳. וּבְהַאי שְׁמָא הֲוָה רָבָּה עוֹקֵר הָרִים בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה.
תרגום
קוּם עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁאַתָּה הוּא וָ"ו הַכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, וְאַתָּה אָחוּז בֵּין כֹּ"ה עֶלְיוֹנָה וּבֵין כֹּ"ה תַּחְתּוֹנָה. קוּם כְּנֶגֶד סַמָּאֵ"ל שֶׁהוּא הַמִּצְרִי, בִּכְלֵי הַקְּרָב שֶׁלְּךָ, שֶׁהֵם הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הַגַּרְגִּיר הַתַּחְתּוֹן, וְהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, הַגַּרְגִּיר הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שמואל א כ״ה:כ״ט) 'וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע'. מִי הִיא "נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ"? סַם הַמָּוֶת, הַנָּחָשׁ, אֵשֶׁת זְנוּנִים הַמְקַנֶּנֶת בְּשִׁבְעָה סְלָעִים, וּבַעְלָהּ בְּשִׁבְעָה הָרִים. קוּם בַּאֲבָנֶיךָ שֶׁהִסְתַּלְּקוּ בֶּהָרִים, לִשְׁבֹּר אֶת הָרִים וְהַסְּלָעִים שֶׁל הַנָּחָשׁ. וּבִגְלַל הָרֶיךָ נֶאֱמַר (תהילים צ״ג:ג׳) "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'", וּבָהֶם כָּל גַּיְא יִנָּשֵׂא, שֶׁהַכֹּל כָּלוּל בּוֹ. וְזֶה רָעֲיָא מְהֵימָנָא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים ל״ד:ו׳) "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא", שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר (תהילים ס׳:ב׳) ' ׳וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח׳ (תהלים ס, ב) '. וְנִשְׁמָתוֹ גְּנוּזָה בְּגֵי"א מִן אבגית"ץ. ת' - תּוֹרַת מֹשֶׁה, צְפוּנָה בְּצָדִ"י, שֶׁהוּא ץ' - שֶׁצָּדִי אֲרֻכָּה מִצַּד הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁמִּשָּׁם טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. בְּגֵי"א אָב לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, שֶׁהֵן וָא"ו: '"וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו (שמות לד, ו) "'. "וַיַּעֲבֹר" - ע"ב רי"ו. ע"ב - חֶסֶד. רי"ו - גְּבוּרָה, שֶׁבּוֹ קר"ע שט"ן מִן הַיָּם, וּבוֹ עָתִיד לִקְרֹעַ אוֹתוֹ מִיַּם הַתּוֹרָה. וּמִצַּד הַחֶסֶד הוּא אָב לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, שֶׁבּוֹ הוּא יהו"ה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּמַאֲרִיךְ בּוֹ עַל הַבֵּינוֹנִים וּמַטֶּה אוֹתָם כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּבְאוֹתִיּוֹת א"ת ב"ש, יהו"ה הוּא מצפ"ץ, אֵ"ל ת"ך, רחו"ם גספ"י, וְכָךְ עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת. בְּאֵלֶּה הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַאֲרִיךְ עַל הַבֵּינוֹנִים שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל בְּקר"ע שט"ן דָּן ׳בַּגּוֹיִם, "מָלֵא גְוִיּוֹת׳ ", שֶׁהוּא הַשָּׂטָן, מָלֵא עֵינַיִם. וּמִשּׁוּם כָּךְ אבגית"ץ נִקְרָא כֶּתֶר חָכְמָה, אָב לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַכְּלוּלוֹת בַּחֶסֶד הַכּוֹלֵל. שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת שֶׁהֵם כְּלָלָם - וָהוּ, אֲנִי וָהוּ - וְחָכְמָה לַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. אִמָּא עִלָּאָה - לִגְבוּרָה בָּהּ, קר"ע שט"ן מִן הַשְּׂמֹאל. וּבָהּ (שמות י״ד:כ״א) " ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳ ", וּבָא וְקָרַע אֶת הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וּבָהּ "רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ", וּבָהּ עָקַר הָרִים וְשָׁבַר סְלָעִים שֶׁל הַנָּחָשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מלכים א י״ט:י״א) "וְהִנֵּה רוּחַ" 'גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים (מלכים א יט, יא) ' - שֶׁהֵם הָרִים וּסְלָעִים שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר (משלי ל, יט) '. וּבְשֵׁם זֶה הָיָה רַבָּה עוֹקֵר הָרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קום עמודא דאמצעיתא, דאנת הוא ו' כליל שית ספירן. ואנת אחיד בין כ"ה עלאה ובין כ"ה תתאה. קום לגבי סמא"ל דאיהי מצרי במאני קרבא דילך, דאנון שכינתא תתאה קורטא תתאה. ושכינתא עלאה קורטא עלאה דעלה אתמר (שמואל א כ״ה:כ״ט) ׳ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׳ מאן נפש אויביך. סם מות נחש אשת זנונים דמקננא בשבע סלעים ובעלה ב-ז' טורין. קום באבנין דילך דאסתלקו בטורי' לתברא טורין וסלעין דחויא, ובגין טורין דילך אתמר (תהילים צ״ג:ג׳) נשאו נהרות ה'. ובהון כל גיא ההוא ינשא דכלא כליל בה. ודא רעיא מהימנא דאתמר בה (דברים ל״ד:ו׳) ויקבר אותו בגיא. דבגינה אתמר (תהילים ס׳:ב׳) ׳ויך את אדום בגיא מלח׳. ונשמתה גניז' בגי"א מן אבגית"ץ. ת' תורת משה צפונה בצד"י דאיהו ץ'. דצדי אריכא מסטרא דעלמא דאתי, מתמן הוא טוב לצדיקים דעלמא דאתי. בגי"א אב לי"ג מכילין, דאנון וא"ו ׳ויעבר ה' על פניו׳. ויעבר ע"ב רי"ו. ע"ב חסד. רי"ו גבורה דבה קר"ע שט"ן מן ימא. ובה עתיד למקרע לה מן ימא דאוריתא. ומסטרא דחסד איהו אב ל-י"ג מכילן, דבה איהו יהו'ה עמודא דאמצעיתא ארך אפים, ומאריך בה על בינונים ומטה לון כלפי חסד. ובאתון א"ת ב"ש. יהו"ה איהו מצפ"ץ א"ל ת"ך, רחו"ם גספ"י והכי עד י"ג תבין. באלין י"ג מאריך על בינונים דיחזרון בתשובה. אבל בקר'ע שט'ן ידין ׳בגוים מלא גויות׳. דאיהו שטן מלא עינין. ובגין דא אבגית"ץ אתקרי כתר חכמה אב לי"ג מכילן, דכלילן בחסד דכליל. ע'ב שמהן דאנון כללא דילהון והו אני והו וחכמה לימינא. כד"א הרוצה להחכים ידרים. אמא עלאה לגבורה בה. קר"ע שט"ן מן שמאלא. ובה (שמות י״ד:כ״א) ׳וישם את הים לחרבה׳. ובא קרע ימא לי"ב קרעים. ובה רקע הארץ וצאצאיה. ובה עקר טורין ותבר טינרין דחויא. הדא הוא דכתיב (מלכים א י״ט:י״א) והנה רוח ׳גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים׳. דאנון טורים וסלעים דחויא, דאתמר בה ׳דרך נחש עלי צור׳. ובהאי שמא הוה רבה עוקר הרים באוריתא דבעל פה.
התרגום: קום עמודא דאמצעיתא, שאתה הוא ו"ו הכולל שש ספירות, ואתה אחוז בין כ"ה עליונה ובין כ"ה תחתונה. קום כנגד סמא"ל שהוא המצרי, בכלי הקרב שלך, שהם השכינה התחתונה, הגרגיר התחתון, והשכינה העליונה, הגרגיר העליון, שעליו נאמר (שמואל א כ״ה:כ״ט) 'ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע'. מי היא "נפש איביך"? סם המות, הנחש, אשת זנונים המקננת בשבעה סלעים, ובעלה בשבעה הרים. קום באבניך שהסתלקו בהרים, לשבר את הרים והסלעים של הנחש. ובגלל הריך נאמר (תהילים צ״ג:ג׳) "נשאו נהרות ה'", ובהם כל גיא ינשא, שהכל כלול בו. וזה רעיא מהימנא שנאמר בו (דברים ל״ד:ו׳) "ויקבר אתו בגיא", שבגללו נאמר (תהילים ס׳:ב׳) ' ׳ויך את אדום בגיא מלח׳ (תהלים ס, ב) '. ונשמתו גנוזה בגי"א מן אבגית"ץ. ת' - תורת משה, צפונה בצד"י, שהוא ץ' - שצדי ארכה מצד העולם הבא, שמשם טוב לצדיקים של העולם הבא. בגי"א אב לשלש עשרה מדות, שהן וא"ו: '"ויעבר ה' על פניו (שמות לד, ו) "'. "ויעבר" - ע"ב רי"ו. ע"ב - חסד. רי"ו - גבורה, שבו קר"ע שט"ן מן הים, ובו עתיד לקרע אותו מים התורה. ומצד החסד הוא אב לשלש עשרה מדות, שבו הוא יהו"ה, עמודא דאמצעיתא, ארך אפים, ומאריך בו על הבינונים ומטה אותם כלפי חסד. ובאותיות א"ת ב"ש, יהו"ה הוא מצפ"ץ, א"ל ת"ך, רחו"ם גספ"י, וכך עד שלש עשרה תבות. באלה השלש עשרה מאריך על הבינונים שישובו בתשובה. אבל בקר"ע שט"ן דן ׳בגוים, "מלא גויות׳ ", שהוא השטן, מלא עינים. ומשום כך אבגית"ץ נקרא כתר חכמה, אב לשלש עשרה מדות, הכלולות בחסד הכולל. שבעים ושתים שמות שהם כללם - והו, אני והו - וחכמה לימין, כמו שנאמר: הרוצה להחכים ידרים. אמא עלאה - לגבורה בה, קר"ע שט"ן מן השמאל. ובה (שמות י״ד:כ״א) " ׳וישם את הים לחרבה׳ ", ובא וקרע את הים לשנים עשר קרעים, ובה "רקע הארץ וצאצאיה", ובה עקר הרים ושבר סלעים של הנחש. זהו שכתוב (מלכים א י״ט:י״א) "והנה רוח" 'גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים (מלכים א יט, יא) ' - שהם הרים וסלעים של הנחש, שנאמר בו 'דרך נחש עלי צור (משלי ל, יט) '. ובשם זה היה רבה עוקר הרים בתורה שבעל פה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פ, א (ט.) דאנת הוא ו' כו'. ר"ל ו' של כה ו"כה, בין שני כה וז"ש ואנת אחיד כו' :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: