ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 82: ׳אין כסף נחשב בימי שלמה׳ - טעות דחיית הימין וחסרון שלמות › פיסקה 2 (רנ ע"א)

עפר ההרים שבין הרים נעשה זהב מכח השמש

ויחי · ׳אין כסף נחשב בימי שלמה׳ - טעות דחיית הימין וחסרון שלמות · מאמר 82 · פיסקה 2 · דף רנ ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מִטּוּרֵי דִּנְהִירוּ, דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא תַּמָּן, עַפְרָא דְּאַרְעָא בֵּינֵי טוּרֵי, כֻּלְּהוּ עָבְדֵי דְהַב, וְאִלְמָלֵא חֵיוָון בִּישִׁין דִּרְבִיאוּ תַּמָּן, בְּנֵי נָשָׁא לָא הֲווּ מִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא אַסְגֵּי דְהַב. בְגִין כָּךְ, בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, ׳אֵין כֶּסֶף נְחְשַׁב׳ לִמְאוּמָה, דְּהָא תַּקִּיפָא דְשִׁמְשָׁא אִסְתַּכַּל בְּעַפְרָא, וְאַסְגֵּי לֵיהּ דְּהַב. וְעוֹד דְּהַהוּא עַפְרָא, סִטְרָא דְּדִינָא אִיהוּ. כַּד אִסְתַּכַּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, נָטַל תּוּקְפָא וְאִתְרַבֵּי דַּהֲבָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שַׁבַּח וְאַכְרִיז וְאָמַר, ׳הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגו'׳ (קהלת ג, כ).

תרגום

בֹּא רְאֵה, מִן הֶהָרִים שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר שָׁם, עֲפַר הָאָרֶץ שֶׁבֵּין הֶהָרִים כֻּלָּם עוֹשִׂים זָהָב, וְאִלְמָלֵא חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁרַבּוֹת שָׁם, לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁתֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. מִשּׁוּם כָּךְ בִּימֵי שְׁלֹמֹה ׳אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב׳ לִמְאוּמָה, שֶׁהֲרֵי תֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּכֵּל בֶּעָפָר וּמַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. וְעוֹד, שֶׁאוֹתוֹ עָפָר הוּא צַד הַדִּין. כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹטֵל תֹּקֶף וּמִתְרַבֶּה זָהָב. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שִׁבַּח וְהִכְרִיז וְאָמַר, ׳הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגוֹ'׳ (קהלת ג, כ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מטורי דנהירו, דתוקפא דשמשא תמן, עפרא דארעא ביני טורי, כלהו עבדי דהב, ואלמלא חיוון בישין דרביאו תמן, בני נשא לא הוו מסכני, בגין דתוקפא דשמשא אסגי דהב. בגין כך, ביומוי דשלמה, ׳אין כסף נחשב׳ למאומה, דהא תקיפא דשמשא אסתכל בעפרא, ואסגי ליה דהב. ועוד דההוא עפרא, סטרא דדינא איהו. כד אסתכל ביה שמשא, נטל תוקפא ואתרבי דהבא. כיון דאסתכל שלמה בה, שבח ואכריז ואמר, ׳הכל היה מן העפר וגו'׳ (קהלת ג, כ).

התרגום: בא ראה, מן ההרים שכח השמש מאיר שם, עפר הארץ שבין ההרים כלם עושים זהב, ואלמלא חיות רעות שרבות שם, לא היו אנשים עניים, משום שתקף השמש מרבה את הזהב. משום כך בימי שלמה ׳אין כסף נחשב׳ למאומה, שהרי תקף השמש מסתכל בעפר ומרבה את הזהב. ועוד, שאותו עפר הוא צד הדין. כשמסתכל בו השמש, נוטל תקף ומתרבה זהב. כיון שהסתכל שלמה בה, שבח והכריז ואמר, ׳הכל היה מן העפר וגו'׳ (קהלת ג, כ).

מן המפרשים

אור החמה: עפרא דארעא ביני טורי כולהו עבדי דהב וגומר והנמשל המלכות עפר עושה זהב בחוזק הדין כדפי' שנמתק בייחוד השמש העליון ומה שאין כל אדם נכלל במדרגה זו מפני חיוון בישין שהם החיצונים האוחזים בדין ולא רבים יזכו לייחדה למעלה להבריח החיות…

הסולם: ת"ח מטורי דנהירו וכו': בוא וראה, מההרים, ששם תוקף אור השמש, מעפר הארץ שבין ההרים, כולם עושים זהב, ולולא חיות רעות הגדלים שמה, האנשים לא היו עניים, כי גבורת השמש מגדיל זהב. ביאור הדברים. זהב, פירושו הארת החכמה שבקו שמאל דבינה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: