׳אין כסף נחשב בימי שלמה׳
טעות דחיית הימין וחסרון שלמות
אין כסף נחשב בימי שלמה - הזהב התרבה מהסתכלות השמש
וְעַל זֶה, ׳אֵין כֶּסֶף (לֹא) נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה׳ (שם י, כא). אֶלָּא הַכֹּל זָהָב, שֶׁהִתְרַבָּה הַזָּהָב, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כָּתוּב ׳וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ׳ (איוב כח, ו), שֶׁהֲרֵי עָפָר שֶׁלְּמַעְלָה הָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ וְתָקְפּוֹ, הֶעָפָר עוֹשֶׂה וּמַרְבֶּה זָהָב.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳אֵין כֶּסֶף׳ (מלכים א י, כא) ׳נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה׳. אֶלָּא כֹּלָּא דְהַב, דְּאִתְרַבֵּי דְּהַב, וּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, ׳וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ׳ (איוב כח, ו), דְּהָא עָפָר דִּלְעֵילָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, וּבְאִסְתַּכְּלוּתָא דְּשִׁמְשָׁא וְתוּקְפֵיהּ, עַפְרָא עָבִיד וְאַסְגֵּי דְהַב.
עפר ההרים שבין הרים נעשה זהב מכח השמש
בֹּא רְאֵה, מִן הֶהָרִים שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר שָׁם, עֲפַר הָאָרֶץ שֶׁבֵּין הֶהָרִים כֻּלָּם עוֹשִׂים זָהָב, וְאִלְמָלֵא חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁרַבּוֹת שָׁם, לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁתֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. מִשּׁוּם כָּךְ בִּימֵי שְׁלֹמֹה אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב לִמְאוּמָה, שֶׁהֲרֵי תֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּכֵּל בֶּעָפָר וּמַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. וְעוֹד, שֶׁאוֹתוֹ עָפָר הוּא צַד הַדִּין. כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹטֵל תֹּקֶף וּמִתְרַבֶּה זָהָב. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שִׁבַּח וְהִכְרִיז וְאָמַר, ׳הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגוֹ'׳ (קהלת ג, כ).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מִטּוּרֵי דִּנְהִירוּ, דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא תַּמָּן, עַפְרָא דְּאַרְעָא בֵּינֵי טוּרֵי, כֻּלְּהוּ עָבְדֵי דְהַב, וְאִלְמָלֵא חֵיוָון בִּישִׁין דִּרְבִיאוּ תַּמָּן, בְּנֵי נָשָׁא לָא הֲווּ מִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא אַסְגֵּי דְהַב. בְגִין כָּךְ, בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, אֵין כֶּסֶף נְחְשַׁב לִמְאוּמָה, דְּהָא תַּקִּיפָא דְשִׁמְשָׁא אִסְתַּכַּל בְּעַפְרָא, וְאַסְגֵּי לֵיהּ דְּהַב. וְעוֹד דְּהַהוּא עַפְרָא, סִטְרָא דְּדִינָא אִיהוּ. כַּד אִסְתַּכַּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, נָטַל תּוּקְפָא וְאִתְרַבֵּי דַּהֲבָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שַׁבַּח וְאַכְרִיז וְאָמַר, ׳הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגו'׳ (קהלת ג, כ).
שלמה לא הצטרך לנגן כדוד - שירת אהבת עושר מטרוניתא
וְעַל זֶה שְׁלֹמֹה לֹא הִצְטָרֵךְ לְנַגֵּן כְּמוֹ דָוִד, אֶלָּא שִׁירָה שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁל עֹשֶׁר, שֶׁהִיא אוֹר וְאַהֲבָה שֶׁכָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָיוּ בָהּ, הַשֶּׁבַח שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא כְּשֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּכִּסֵּא כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ הוּא אָמַר.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא שְׁלֹמֹה לָא אִצְטְרִיךְ לְנַגְנָא כְּדָוִד, אֶלָּא שִׁירָתָא דְּאִיהוּ רְחִימֵי דְעוּתְרָא, דְּהוּא נְהִירוּ וּרְחִימוּ דְּכָל תּוּשְׁבְּחָן דְּעַלְמָא בֵּיהּ הֲווּ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא כַּד יָתְבָא בְּכֻּרְסְיָיא לְקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכָּא קָאֲמַר.
הכסף כאבנים בירושלים - העפר נקשר בשמאל צד האהבה
כָּתוּב ׳וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַם כַּאֲבָנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הָיָה זָהָב, וְהֶעָפָר נִקְשָׁר בַּשְּׂמֹאל בְּצַד הָאַהֲבָה׳ (מלכים א י, כז). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (שיר ב ו) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְהַשֶּׁמֶשׁ נִדְבָּק עִמָּהּ וְלֹא זָז מִמֶּנָּה׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב, ׳וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף׳ (מלכים א י, כז) בִּירוּשָׁלַם כַּאֲבָנִים, בְּגִין דְכֹלָּא הֲוָה דְהַב, וְעַפְרָא אִתְקַשַּׁר בִּשְּׂמָאלָא, בְּסִטְרָא דִרְחִימוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו), וְשִׁמְשָׁא אִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, וְלָא אִתְעֲדֵי מִינָהּ.
טעות שלמה בדחיית הימין - כשקרבו לבנה ושמש כאחד
שְׁלֹמֹה טָעָה בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי רָאָה שֶׁהַלְּבָנָה קָרְבָה לַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּמִין מְחַבֶּקֶת, וְהַשְּׂמֹאל תַּחַת הָרֹאשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִתְקָרְבוּ זֶה לָזוֹ, אָמַר, הֲרֵי הִתְקָרְבוּ כְּאֶחָד, יָמִין מַה כָּאן עוֹשָׂה, שֶׁהֲרֵי יָמִין אֵינָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְקָרֵב? כֵּיוָן שֶׁקָּרְבוּ זֶה בָּזֶה, לָמָּה צָרִיךְ? מִיָּד ׳אֵין כֶּסֶף (לֹא) נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א י, כא).
בלשון הזוהר
שְׁלֹמֹה טָעָה בְּהַאי, דְּהָא חָמָא דְּאִתְקְרִיב סִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא, וִימִינָא מְחַבְּקָא, וּשְׂמָאלָא תְּחוֹת רֵישָׁא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא, אָמַר, הָא אִתְקְרִיבוּ כְּחֲדָא, יְמִינָא מַה הָכָא. דְּהָא יְמִינָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּגִין לְקָרְבָא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ, מִיָּד ׳אֵין כֶּסֶף׳ (מלכים א י, כא) ׳נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה׳.
תוכחת הקב"ה - דחיית הימין תגרום לשלמה לחזר על הפתחים
אָמַר לוֹ הקב"ה: אַתָּה דָּחִיתָ אֶת הַיָּמִין - חַיֶּיךְ, אַתָּה תִּצְטָרֵךְ לְחֶסֶד ׳בְּנֵי אָדָם׳ וְלֹא תִמְצָא. מִיָּד סָטָה הַשֶּׁמֶשׁ מִכְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, וְהַלְּבָנָה הִתְחִילָה לְהֵחָשֵׁךְ, וְהָיָה שְׁלֹמֹה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְאוֹמֵר ׳אֲנִי קֹהֶלֶת׳ (קהלת א, יב), וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁדָּחָה אֶת הַיָּמִין וְלֹא הֶחְשִׁיב אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֵין כֶּסֶף (לֹא) נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה׳ (מלכים א י, כא).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ דָּחִית יְמִינָא, חַיָּיךְ, אַנְתְּ תִּצְטָרֵךְ לְחֶסֶד בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא תִשְׁכַּח. מִיָּד סָטָא שִׁמְשָׁא מִלְּקַבֵּל סִיהֲרָא, וְסִיהֲרָא שַׁרְיָא לְאִתְחַשְּׁכָא, וְהֲוָה שְׁלמֹה מְהַדַּר עַל פִּתְחִין, וְאָמַר, ׳אֲנִי קֹהֶלֶת׳ (קהלת א, יב), וְלָא הֲוָה מַאן דְּיַעֲבִיד עִמֵּיהּ חֶסֶד, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּדָחָה יְמִינָא, וְלָא חָשִׁיב לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵין כֶּסֶף׳ (מלכים א י, כא) ׳נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה לִמְאוּמָה׳.
המרבה תשבחות מרבה שלום למעלה - הקשיבי לישה אבד מטרף
וְלָכֵן כָּל הַמַּרְבֶּה תִשְׁבָּחוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַרְבֶּה שָׁלוֹם לְמַעְלָה, מִשּׁוּם כָּךְ ׳הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה׳ (ישעיה י, ל). כָּתוּב ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וְגוֹ'׳ (איוב ד, יא). ׳לַיִשׁ׳ - הַיְנוּ לַיְשָׁה, כַּכָּתוּב ׳חֹק חֻקָּה׳. ׳אֹבֵד׳ - כַּכָּתוּב ׳וּבָאוּ הָאֹבְדִים׳ (ישעיה כז, יג). ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳ - מִשּׁוּם שֶׁהִיא בִּקְשָׁה (ס"א: סִבָּה) עָלֶיהָ לָתֵת, כַּכָּתוּב ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ (משלי לא, טו).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, כָּל דְּאַסְגֵּי תּוּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַסְגֵּי שְׁלָמָא לְעֵילָא, בְּגִינֵי כָּךְ ׳הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה׳. כְּתִיב, ׳לַיִּשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וְגוֹ'׳ (איוב ד, יא). ׳לַיִּשׁ׳ הַיְינוּ לַיְשָׁה, כְּדִכְתִיב ׳חָק חֻקָּה׳. ׳אוֹבֵד׳, כְּדִכְתִיב, ׳וּבָאוּ הָאוֹבְדִים׳ (ישעיהו כז, יג). ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳, בְּגִין, דְּאִיהִי תָּבְעָה (ס"א: עִלָּה) עָלֶיהָ לְמֵיהַב, כְּדִכְתִיב, ׳וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ׳ (משלי לא, טו).
בני לביא יתפרדו - בלי קרבן אין יום בלי דין
׳וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳ (איוב ד, יא) - מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַחֲיָלִים, כְּשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם טֶרֶף, כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וְיוֹנְקִים כְּאֶחָד. וּכְשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳, שֶׁגָּרְמָה הַגָּלוּת, וַדַּאי ׳בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳, כֻּלָּם נִפְרָדִים לְכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים כְּדֵי לִמְצֹא לַעֲשׂוֹת דִּין. וְלָכֵן כְּשֶׁהַקָּרְבָּן נַעֲשֶׂה, הַכֹּל מְתֻקָּנִים וּמִתְקָרְבִים כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. עַכְשָׁו שֶׁקָּרְבָּן לֹא נַעֲשֶׂה, וַדַּאי שֶׁ ׳בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין לָנוּ יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ דִּין, שֶׁהֲרֵי לֹא מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בִּשְׁלֵמוּת עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
׳וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳ (איוב ד, יא). בְּגִין דְּכֻלְּהוּ חַיָּילִין, כַּד אִיהִי יְהִיבַת לְהוֹן טֶרֶף, כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָן כְּחַד, וְיָנְקִין כְּחַד. וְכַד אִיהִי יָתְבָא ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳, דְּגָרַם גָּלוּתָא, וַדַּאי ׳בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳, מִתְפָּרְשָׁן כֻּלְּהוּ לְכַמָּה סִטְרִין וְאָרְחִין, בְּגִין לְאַשְׁכָּחָא לְמֶעְבַּד דִּינָא. וְעַל דָּא, בְּזִמְנָא דְקָרְבָּנָא אִתְעֲבִיד, כֹּלָּא מִתְתַּקְנָן, וּמִתְקַרְבִין כְּחֲדָא כִּדְקָאֲמָרָן. הַשְׁתָּא דְּקָרְבָּנָא לא אִתְעֲבִיד, וַדַּאי ׳בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳, וּבְגִינֵי כָּךְ, לֵית לָן יוֹם דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ דִּינָא, דְּהָא לָא מִתְעָרִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּשְׁלִימוּ עִלָּאָה כִּדְקָאֲמָרָן.
תפילת האדם מעוררת שלמות עליונים ותחתונים - מכבדי אכבד
בֹּא רְאֵה, עַכְשָׁו תְּפִלַּת הָאָדָם מְעוֹרֶרֶת שְׁלֵמוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הקב"ה מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלָכֵן בַּתְּפִלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים הָעוֹלָמוֹת. מִי שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הקב"ה - יִתְבָּרֵךְ. מִי שֶׁלֹּא מְבָרֵךְ אֶת הקב"ה - לֹא יִתְבָּרֵךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ׳ (שמואל א ב, ל).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא צְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ, אִתְעַר שְׁלִימוּ לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְבִרְכָתָא דְּבָרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְעַל דָּא בִּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכָאן עָלְמִין. מַאן דִּמְבָרֵךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְבָּרַךְ. מַאן דְּלָא בָּרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא יִתְבָּרַךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלוּ׳ (שמואל א ב, ל).
׳כוס ישועות אשא׳
סוד כוס הברכה כמרכבה קדושה שלמה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.