אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו - מה אומר הזוהר על משלי כה כא
הפסוק "אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים" (משלי כה כא) מובא בזוהר ב-12 מקומות. בין הנושאים: שעיר יום הכיפורים - מיצר הרע לעבד ולסניגור לישראל; התמיהה על יוסף - גחלים על ראש אחיו; כך בקרבן צריך להודות על עונות ולתת חלק לכל צד אם רעב שנאך….
הפסוק
אִם־רָעֵ֣ב שֹׂ֭נַאֲךָ הַאֲכִלֵ֣הוּ לָ֑חֶם וְאִם־צָ֝מֵ֗א הַשְׁקֵ֥הוּ מָֽיִם׃
בלי ניקוד: אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- שעיר יום הכיפורים - מיצר הרע לעבד ולסניגור לישראלוישלח · מאמר 18 (׳התרפית ביום צרה צר כחכה׳ - היצר כקטגור וסניגור עד עונש רחל) · פיסקה 8 · דף קעד ע"בכגוונא דא ישראל ביומא דכפורי, דיהבי ליה שעיר ואתעסיקו בהדיה. עד דאתהדר עבד להו וסליק וסהיד סהדותא קמי קודשא בריך הוא, ואתעביד להו סניגורא. ועל דא אמר שלמה, ׳אם רעב שנאך…
- התמיהה על יוסף - גחלים על ראש אחיומקץ · מאמר 11 (׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת) · פיסקה 2 · דף ר ע"בואי תימא דרעותא דיוסף איהו, בגין דכתיב, ׳אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ - אי הכי, יוסף דאיהו זכאה, היכי עביד הכי, דהא כתיב, ׳כי גחלים אתה חותה על ראשו…
- כך בקרבן צריך להודות על עונות ולתת חלק לכל צד אם רעב שנאך האכילהו לחםפקודי · מאמר 52 (ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות) · פיסקה 73 · דף רסב ע"בורזא דא, הכי נמי קרבנא, דבעי לאודאה על ההוא קרבנא, כל חובוי וחטאוי, למיהב חולקא למאן דאצטריך. קרבנא כלא לסטרא דא חולקא דקודשא, ורעותא דקודשא. ולסטרא דא, ההוא חולקא…
- ישראל מקריבים לעזאזל כנגד אותו חשך ומיד שחוזרים בתשובה עוברנשא · מאמר 4 (כי יפתח איש בור - סוד מעלת התשובה המתקנת למעלה ולמטה כאחד) · פיסקה 36 · דף קכג ע"בובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל, לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים, לקבל שבעים אומין, לקיימא קרא, ׳אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ . ומיד דהדרין בתיובתא, אתעבר…
- להציל הקבה גופם ונפשם של ישראל מנה קרבנות בהמות במקומם - אבל לא לוקח אלא רצון הלב ושברונופנחס · מאמר 40 (אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא) · פיסקה 4 · דף רכד ע"בובגין לשיזבא קודשא בריך הוא גופיהון דישראל מנהון ונפשהון. מני, לקרב קרבנין דבעירן וגופן באתרייהו, לקיים ׳אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ . אבל קודשא בריך…
- משל לכלב רעב שנותנים לו בשר שלא ינשך - יחזר לאהבתו של אדםפנחס · מאמר 102 (שני השעירים גורל אחד להוי ואחד לעזאזל - סוד השחד לסמאל בגלל מעוט הלבנה) · פיסקה 2 · דף רמח ע"אלכלבא דאיהו רעב, ומאן דבעי דלא נשיך ליה, יהיב ליה בשרא למיכל, או נהמא, וישקי ליה מיא. ורזא דמלה, ׳אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו'׳ . ובדא יתהדר רחימו דבר נש, דלא דיהו"ה…
- אין שמחה לממנים כאשר ישראל נותנים סעודות אלו - אך הכל קרב רק להקבה שמחלק להם אם רעב שנאך האכילהו לחםפנחס · מאמר 129 (והמים היו הלוך וחסור - סוד מיעוט חלק הממנים בקרבנות החג ועצרת האספת ישראל לבדם) · פיסקה 5 · דף רנט ע"אוכל דא איתימא מאן יהיב לן לאקרבא עלייהו, דלמא אינון לא בעאן כל דא. אלא לית חדווה לכל אינון ממנן, בכל אינון תורים אילים ואמרין כהני, בשעתא דישראל יהבי לון סעודתין אלין.…
- ׳זנח ישראל טוב׳ - האכלת השונא בלחם התורה על שני היצריםזוהר חדש · מאמר 76 (כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול) · פיסקה 1׳כי תצא למלחמה על איביך׳. רבי שמעון פתח, ׳זנח ישראל טוב אויב ירדפו׳. מאי ׳זנח ישראל טוב׳, דא יצר הטוב, דשלמה מלכא קרייה טוב. דכתיב, ׳טוב ילד מסכן וחכם׳. ׳אויב ירדפו׳,…
- ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ - עשרה זהרים כנגד עשר הספירותזוהר חדש · מאמר 124 (תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים) · פיסקה 29אי בר נש אהני לקודשא בריך הוא בקרבנין דצלותא. הכי קודשא בריך הוא אהני לה מאכלין זהירין בההוא עלמא, דאנון מאכלים דגופא מזונא דלעלא, מאכלין לנשמתא מרזין דאוריתא. בר נש…
- כנור דוד של שמונה מיתרים - ושמונה שמונה העולות לסוד החשמלתיקוני זוהר · מאמר 23 (תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה) · פיסקה 59 · דף נא ע"אודוד בגין דא תקין מנא בתמניא נימין, ושבח לה בתמניא, הדא הוא דכתיב ׳למנצח על השמינית׳ , ותמניא אתוון, לכל חד תמניא, סלקין כלהו ע״ב, יאהדונה״י תמניא, ° ותליין מנייהו ס״ד…
- רמזי החטא בשבעת המינים - והשכינה מתפשטת בשבת מקלפותיהתיקוני זוהר · מאמר 28 (תיקון כד - בראשית ירא שבת, שמירת השבת כשמירת הברית) · פיסקה 3 · דף סח ע"אשבע מינין אינון ° חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש, חטה ושעורה והא אתמר, וצריך לאחזרא עלייהו, חטה הא אתמר, שעור״ה דאפיק ה' משעור דילה, גפן סחטה ענבים ברשו אחרא,…
- רצוא ושוב נוריאל ומטטרון - ובת בתחילה סימן טוב לבניםתיקוני זוהר · מאמר 88 (תקונים מזהר חדש - עילה על כל העילות, ב' דברכה וסוד הנשמה בגלגול) · פיסקה 8 · דף מב ע"ארצו"א דא נוריאל. ושו"ב מטטרו"ן ° הכי סלקי בחשבן. כמראה הבזק אלא איהו ° ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן׳, דאתמר בה ׳והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׳. ° ובגינה אתמר ולא…