להציל הקבה גופם ונפשם של ישראל מנה קרבנות בהמות במקומם - אבל לא לוקח אלא רצון הלב ושברונו
פנחס · אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא · מאמר 40 · פיסקה 4 · דף רכד ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין לְשֵׁיזָבָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוּפֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִנְּהוֹן וְנַפְשֵׁהוֹן. מָנֵי, לְקָרֵב קָרְבְּנִין דִּבְעִירָן וְגוּפָן בְּאַתְרַיְיהוּ, לְקַיֵּים ׳אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָּמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם׳ (משלי כה, כא). אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא נָטִיל אֶלָּא רְעוּתָא דְּלִבָּא, וּתְבִירוּ דִּילֵיהּ (דאיהו ישראל). הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׳ (תהילים נא, יט). כְּגַוְונָא דִּכְלֵי חֶרֶס, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן נִשְׁבָּרוּ נִטְהָרוּ.
תרגום
וּכְדֵי לְהַצִּיל הקב"ה אֶת גּוּפֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵהֶם וְאֶת נַפְשׁוֹתָם, מִנָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת שֶׁל בְּהֵמוֹת וְגוּפִים בִּמְקוֹמָם, לְקַיֵּם ׳אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךְ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם׳ (משלי כה, כא) - אֲבָל הקב"ה לֹא לוֹקֵחַ כִּי אִם אֶת רְצוֹן הַלֵּב וְשִׁבְרוֹנוֹ (שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׳ (תהלים נא, יט) - כְּמוֹ כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם נִשְׁבָּרוּ נִטְהָרוּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין לשיזבא קודשא בריך הוא גופיהון דישראל מנהון ונפשהון. מני, לקרב קרבנין דבעירן וגופן באתרייהו, לקיים ׳אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ (משלי כה, כא). אבל קודשא בריך הוא, לא נטיל אלא רעותא דלבא, ותבירו דיליה (דאיהו ישראל). הדא הוא דכתיב, ׳זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׳ (תהילים נא, יט). כגוונא דכלי חרס, דאתמר בהון נשברו נטהרו.
התרגום: וכדי להציל הקב"ה את גופיהם של ישראל מהם ואת נפשותם, מנה להקריב קרבנות של בהמות וגופים במקומם, לקים ׳אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים׳ (משלי כה, כא) - אבל הקב"ה לא לוקח כי אם את רצון הלב ושברונו (שהוא ישראל). זהו שכתוב ׳זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׳ (תהלים נא, יט) - כמו כלי חרס שנאמר ׳בהם נשברו נטהרו׳.
מן המפרשים
אור יקר: מחנה אלהים זה שהם מצד הקדושה, וכד אתו מלאכים דליליא שהם הכפירים שואגים לטרף ולבקש מא״ל אכלם דאתכנשו לגביה שהם כחות יצר הרע שעם האדם, ולאו לנטרא ליה כאשר פירשו רבים בפסוק, ואלו אינם מלאכי אלהים אלא מלאכי החוצה, והמלכות זונה…
קרני אור: גופיהון דישראל מנהון גופיהון דישראל מנהון. ר"ל מאינון שדים וההוא כלב:
הסולם: ובגין לשיזבא קב"ה וכו': ומשום שהקב"ה רצה להציל גופיהם של ישראל מהם ואת נפשותיהם. צוה להקריב קרבנות של בהמות וגופים במקומם שלא ישלטו בהם, הסטרא אחרא כלומר, שהס"א יהנה מהם (כנ"ל אות ר"י בהסולם) לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: