ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 40: אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא › פיסקה 5 (רכד ע"ב)

כהן מח לוי לב ישראל גוף - כהנים בעבודתם לוים בדוכנם וישראל במעמדם

פנחס · אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא · מאמר 40 · פיסקה 5 · דף רכד ע"ב

לשון הזוהר

כַּהֲנָא מוֹחָא. לֵוִי לִבָּא. גּוּפָא יִשְׂרָאֵל. וְאִתְּמַר בְּהוֹן, כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וּלְוִּיִם בְּדוּכָנָם, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְאִי כָּבֵד בָּעֵי לְקָרְבָא לְגַבֵּי דְּלִבָּא, חֶלְבֵּיהּ דְּאִינּוּן מִסְאֲבִין, אִיהוּ לָא נָטִיל. אֶלָּא שַׁמְנוּנוֹ דְּחֵלֶב טָהוֹר. כְּגַוְונָא דְּאִית בְּגוּפָא, חֵלֶב טָהוֹר וְחֵלֶב טָמֵא, דָּם צָּלִיל בְּלָא פְּסוֹלֶת, וְדָם עָכוּר בַּפְּסוֹלֶת. וְעַרְקִין דְּלִבָּא, חַיָּילִין קַדִּישִׁין. וְעַרְקִין דְּכָבֵד, חַיָּילִין מִסְאֲבִין. אוּף הָכִי אִינּוּן מַשִׁרְיָין דְּיֵצֶּר הָרָע, וּמַשִׁרְיָין דְּיִצֶּר הַטוֹב, אִלֵּין מְמָנָן עַל עַרְקִין דְּלִבָּא, וְאִלֵּין מְמָנָן עַל עַרְקִין דְּכַבְדָא. אוּף הָכִי תְּרֵי אוֹמֵי, יִשְׂרָאֵל, וְאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

תרגום

כֹּהֵן מֹחַ. לֵוִי לֵב. יִשְׂרָאֵל גּוּף. וְנֶאֱמַר בָּהֶם, כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְאִם צָרִיךְ לְהַקְרִיב כָּבֵד לַלֵּב, חֶלְבּוֹ שֶׁל אוֹתָם טְמֵאִים, הוּא לֹא לוֹקֵחַ. אֶלָּא שַׁמְנוּנוֹ שֶׁל חֵלֶב טָהוֹר. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּגּוּף חֵלֶב טָהוֹר וְחֵלֶב טָמֵא, דָּם צָלוּל בְּלִי פְסֹלֶת וְדָם עָכוּר בִּפְסֹלֶת. וְעוֹרְקֵי הַלֵּב חֲיָלוֹת קְדוֹשִׁים, וְעוֹרְקֵי הַכָּבֵד חֲיָלוֹת טְמֵאִים. גַּם כָּךְ הֵם מַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וּמַחֲנוֹת הַיֵּצֶר הַטּוֹב. אֵלּוּ מְמֻנִּים עַל עוֹרְקֵי הַלֵּב, וְאֵלּוּ מְמֻנִּים עַל עוֹרְקֵי הַכָּבֵד. גַּם כָּךְ שְׁתֵּי אֻמּוֹת, יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כהנא מוחא. לוי לבא. גופא ישראל. ואתמר בהון, כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנם, וישראל במעמדם. ואי כבד בעי לקרבא לגבי דלבא, חלביה דאינון מסאבין, איהו לא נטיל. אלא שמנונו דחלב טהור. כגוונא דאית בגופא, חלב טהור וחלב טמא, דם צליל בלא פסולת, ודם עכור בפסולת. וערקין דלבא, חיילין קדישין. וערקין דכבד, חיילין מסאבין. אוף הכי אינון משריין דיצר הרע, ומשריין דיצר הטוב, אלין ממנן על ערקין דלבא, ואלין ממנן על ערקין דכבדא. אוף הכי תרי אומי, ישראל, ואומין דעלמא עובדי כוכבים ומזלות.

התרגום: כהן מח. לוי לב. ישראל גוף. ונאמר בהם, כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם. ואם צריך להקריב כבד ללב, חלבו של אותם טמאים, הוא לא לוקח. אלא שמנונו של חלב טהור. כמו שיש בגוף חלב טהור וחלב טמא, דם צלול בלי פסלת ודם עכור בפסלת. ועורקי הלב חילות קדושים, ועורקי הכבד חילות טמאים. גם כך הם מחנות היצר הרע ומחנות היצר הטוב. אלו ממנים על עורקי הלב, ואלו ממנים על עורקי הכבד. גם כך שתי אמות, ישראל ואמות העולם עובדי כוכבים ומזלות.

מן המפרשים

הסולם: כהנא מוחא לוי וכו': הכהן הוא מוח, כנגד ז"א שהוא ימין. הלוי הוא לב, כנגד המלכות, שהיא בשמאל, ישראל גוף. דהיינו קו האמצעי, כי נשמות ישראל כשעולות למ"ן נעשו קו אמצעי בין ז"א ומלכות (כנ"ל אות ר"ו בהסולם ד"ה ונודע ע"ש) ונאמר בהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר