ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 76: כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול › פיסקה 1

׳זנח ישראל טוב׳ - האכלת השונא בלחם התורה על שני היצרים

זוהר חדש · כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול · מאמר 76 · פיסקה 1

לשון הזוהר

(דברים כ״א:י׳) ׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן פְּתַח, (הושע ח׳:ג׳) ׳זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׳. מַאי ׳זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב׳, דָּא יֵצֶר הַטוֹב, דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא קְרָיֵיהּ טוֹב. דִּכְתִיב, (קהלת ד׳:י״ג) ׳טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם׳. ׳אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׳, דָּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ שַׂנְאֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא קְרָיֵיהּ שׂוֹנֵא. דְּסַגִּיאִין שְׁמָהָן אִית לֵיהּ, דִּכְתִיב, (משלי כ״ה:כ״א) ׳אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם׳. וְדָא הִיא אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (שם ט, ה). וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּואָה מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא עֲלֵיהּ, בְּגִין דִּיהֵא תְּבִירָא בֵּיהּ, דְּלֵית לֵיהּ קִטְרוּגָא לְיֵצֶר הָרָע, בַּר מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׳ (דברים ו, ו). עַל תְּרֵי יְצָרֶיךָ.

תרגום

(דברים כ״א:י׳) ׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (הושע ח׳:ג׳) ׳זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׳ (הושע ח, ג) - מַהוּ ׳זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב׳ - זֶהוּ יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ קְרָאוֹ טוֹב. שֶׁכָּתוּב, (קהלת ד׳:י״ג) ׳טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם׳ (קהלת ד, יג) - ׳אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׳, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ קְרָאוֹ שׂוֹנֵא. שֶׁהַרְבֵּה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ, שֶׁכָּתוּב, (משלי כ״ה:כ״א) ׳אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם׳ (משלי כה, כא) - וְזוֹ הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (שם ט). וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים דִּבְרֵי תוֹרָה עָלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁבָּר בּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ קִטְרוּג לְיֵצֶר הָרָע, אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׳ (דברים ו, ו) - עַל שְׁנֵי יְצָרֶיךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (דברים כ״א:י׳) ׳כי תצא למלחמה על איביך׳. רבי שמעון פתח, (הושע ח׳:ג׳) ׳זנח ישראל טוב אויב ירדפו׳. מאי ׳זנח ישראל טוב׳, דא יצר הטוב, דשלמה מלכא קרייה טוב. דכתיב, (קהלת ד׳:י״ג) ׳טוב ילד מסכן וחכם׳. ׳אויב ירדפו׳, דא יצר הרע, דאיהו שנאיה דבר נש, דשלמה מלכא קרייה שונא. דסגיאין שמהן אית ליה, דכתיב, (משלי כ״ה:כ״א) ׳אם רעב שנאך האכילהו לחם׳. ודא היא אורייתא קדישא. כמה דאת אמר, ׳לכו לחמו בלחמי׳ (שם ט, ה). ועל דא בעי בר נש לשוואה מלין דאורייתא עליה, בגין דיהא תבירא ביה, דלית ליה קטרוגא ליצר הרע, בר מלין דאורייתא. ועל דא כתיב, ׳והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׳ (דברים ו, ו). על תרי יצריך.

התרגום: (דברים כ״א:י׳) ׳כי תצא למלחמה על איביך׳. רבי שמעון פתח, (הושע ח׳:ג׳) ׳זנח ישראל טוב אויב ירדפו׳ (הושע ח, ג) - מהו ׳זנח ישראל טוב׳ - זהו יצר הטוב, ששלמה המלך קראו טוב. שכתוב, (קהלת ד׳:י״ג) ׳טוב ילד מסכן וחכם׳ (קהלת ד, יג) - ׳אויב ירדפו׳, זהו יצר הרע, שהוא שונאו של האדם, ששלמה המלך קראו שונא. שהרבה שמות יש לו, שכתוב, (משלי כ״ה:כ״א) ׳אם רעב שנאך האכילהו לחם׳ (משלי כה, כא) - וזו היא התורה הקדושה. כמו שאתה אומר, ׳לכו לחמו בלחמי׳ (שם ט). ועל כן צריך האדם לשים דברי תורה עליו, כדי שיהיה נשבר בו, שלא יהיה לו קטרוג ליצר הרע, אלא דברי תורה. ועל כן כתוב, ׳והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׳ (דברים ו, ו) - על שני יצריך.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בואתחנן מאמר כג, ד אתעטר בהו אתעטר בהו. ר"ל במלי דאורייתא:

הסולם: מן המקבילה בואתחנן מאמר כג, ד וע"ד בעי ב"נ וכו': ועל כן צריך האדם לשום תמיד דברי תורה עליו, כדי שאותו יצר הרע יהיה נשבר על ידיהם, שאין לו ליצר הרע צורר, כמו דברי תורה. וע"כ כתוב, והיו הדברים האלה על לבבך וגו'. על לבבך , היינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: