ממלכת הזוהר › פסוקים › בראשית › בראשית א כא

ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש - מה אומר הזוהר על בראשית א כא

הפסוק "ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף…" (בראשית א כא) מובא בזוהר ב-14 מקומות. בין הנושאים: תקיעת השופר- שבה יצאו ממצרים ומשם כל גאולה; ׳בשגם הוא בשר׳ - הרוח שנמשכת זמן רב חוזרת להיות בשר ונמשכת…; בבריאת העולם גלף הקב"ה אותיות למעלה ולמטה - ועשה עולם….

הפסוק

וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כׇּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

בלי ניקוד: ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. תקיעת השופר- שבה יצאו ממצרים ומשם כל גאולה
    הקדמה · מאמר 27 (פקודא עשיראה תפילין) · פיסקה 4 · דף יג ע"ב
    ובתקיעו דשופרא דא נפקו ישראל ממצרים, וכך זמין זימנא אחרא לסוף יומיא, וכל פורקנא מהאי שופר אתיא, ובגין כך אית בה יציאת מצרים בפרשתא דא, דהא מהאי שופר אתי, בחילא דיו"ד…
  2. ׳בשגם הוא בשר׳ - הרוח שנמשכת זמן רב חוזרת להיות בשר ונמשכת אחר הגוף
    בראשית · מאמר 40 (לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר) · פיסקה 3 · דף לח ע"א
    דבר אחר ׳בשגם הוא בשר׳, במשיכו דרוחא בבני נשא זמנא רבה אתהדר למהוי בשר לאתמשכא בתר גופא ולאשתדלא בעובדין דהאי עלמא.
  3. בבריאת העולם גלף הקב"ה אותיות למעלה ולמטה - ועשה עולם תחתון כדוגמת העליון
    בראשית · מאמר 41 (ז' היכלות גן עדן) · פיסקה 1 · דף לח ע"א
    בראשית אמר רבי שמעון, הא תנינן דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, גליף בגילופי דרזא דמהימנותא גו טהירין ברזין עלאין, וגליף לעילא וגליף לתתא וכלא ברזא חדא, ועביד עלמא תתאה…
  4. אדם נברא בששה צדדים ובדיוקן עליונה - וכל הבריות זעו ופחדו מפניו
    בראשית · מאמר 41 (ז' היכלות גן עדן) · פיסקה 2 · דף לח ע"א
    ותא חזי, כגוונא דעבד קודשא בריך הוא עלמא, הכי נמי ברא ליה לאדם קדמאה. פתח ואמר ׳והמה כאדם עברו ברית׳ וגו', דהא קודשא בריך הוא אעטר ליה בעטרין עלאין, וברא ליה בשית סטרין…
  5. בגן עדן גילו המלאכים לאדם את סודות רבונו
    בראשית · מאמר 41 (ז' היכלות גן עדן) · פיסקה 3 · דף לח ע"א
    ולבתר אעיל ליה קודשא בריך הוא בגנתא דעדן לאתעדנא תמן בעדונין עלאין, והוו מלאכין עלאין סחרין ליה ומשמשין קמיה, ורזין דמריהון הוו אודעין ליה. תא חזי, בשעתא דאעיל ליה…
  6. ׳התנינים הגדולים׳ - יעקב ועשו, ויעקב נחש עקלתון אחר בחכמה
    תולדות · מאמר 4 (ויתרצצו הבנים בקרבה) · פיסקה 6 · דף קלח ע"ב
    ותא חזי, יעקב הוה ידע דעשו הוה ליה לאתדבקא בההוא חויא עקימא, ועל דא בכל עובדוי אתמשיך עליה כחויא עקימא אחרא, בחכמתא בעקימו, והכי אצטריך. ואתייא דא, כי הא דאמר רבי…
  7. ויברא את התנינם - הריגת נוקבת לויתן והעלאתה לצדיקים
    בא · מאמר 3 (׳בא אל פרעה׳ - סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו) · פיסקה 3 · דף לד ע"ב
    פתח רבי שמעון ואמר, ׳ויברא אלהים את התנינם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם׳ - האי קרא אוקמוה ליה. אבל ׳ויברא אלהים את התנינים׳ הוא רזא דא לויתן ובת…
  8. עשרה יאורים כנגד עשר אמירות - ותנין מתפרפר ברוח
    בא · מאמר 3 (׳בא אל פרעה׳ - סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו) · פיסקה 10 · דף לד ע"ב
    כתיב ׳בראשית ברא אלהים׳ . וכתיב ׳ויברא אלהים את התנינים הגדולים׳ - בכל עובדא דאינון עשר אמירן, קיימין לקבלייהו אינון עשר יאורין. וחד תנינא מתפרפרא ברוחא, לקבל כל חד וחד.
  9. ויברא אלהים כל מקום דין נקרא אלהים אף על גב שהוא רחמים יוצאים ממנו דינים
    שמיני · מאמר 7 (ויברא אלהים את התנינם הגדלים - סוד האבות והנפש החיה בסתרי בראשית) · פיסקה 1 · דף לט ע"ב
    פתח ואמר, ׳ויברא אלהים את התנינים הגדולים וגו'׳ . ׳ויברא אלהים׳, כל אתר דדינא אלהים אקרי. וההוא אתר עלאה אתר דנפקו מניה, הכי קרי ליה הכא. ואף על גב דרחמי הוא, מניה נפקו…
  10. התנינם הגדלים אלו האבות והנפש החיה הרומשת נשמת אדם הראשון ממקור עליון
    שמיני · מאמר 7 (ויברא אלהים את התנינם הגדלים - סוד האבות והנפש החיה בסתרי בראשית) · פיסקה 2 · דף לט ע"ב
    ׳את התנינים הגדולים׳ - אלין אבהן. דאינון מתשקיין בקדמיתא, ומשתרשין על כלא. ׳ואת כל נפש החיה הרומשת׳ - ׳ואת כל נפש החיה׳, דא נפש, דההיא ארץ עלאה אפיקת מההיא חיה עלאה על…
  11. החיה הרומשת זה דוד המלך ועוף כנף אלו המלאכים הקדושים בשש כנפים
    שמיני · מאמר 7 (ויברא אלהים את התנינם הגדלים - סוד האבות והנפש החיה בסתרי בראשית) · פיסקה 3 · דף לט ע"ב
    דבר אחר ׳החיה הרומשת׳, דא הוא דוד מלכא, דכתיב ביה ׳לא אמות כי אחיה וגו'׳ . ׳ואת כל עוף כנף למינהו׳, אלין כל אינון מלאכין קדישין, דמשתכחי לקדשא שמא דמאריהון בכל יומא…
  12. עכוב הגאלה עד בוא שילה - ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ בעניות הצדיק
    זוהר חדש · מאמר 123 (תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה) · פיסקה 28
    וכלא אתעכב עד דייתי שילה דאיהו משה בגימטריא מ"ה, ארבעין וחמש שנין בתר אלף ומאתן שנין. וכלהו נחתין בצדיק וארבע אתון ואתקשרן בה, בגין דאיהו קשורא דיחודא. ומאי ניהו י'הוה…
  13. ׳המלאך הגאל׳ בתוספת ה"א - השכינה שכל הנערים מתברכים בה
    תיקוני זוהר · מאמר 86 (תקונים מזהר חדש - קלע התפלה וחמש האבנים, והנכנסים להיכל המטרוניתא) · פיסקה 8 · דף לד ע"ב
    [דף פג ע"ד] קם ההוא סבא מאנון סבין ואמר. ׳המלאך הגאל אותי מכל רע יברך את הנערים׳ . מאי המלאך, אי הוה אמר מלאך הוה משמע על חנוך מטטרון. אבל ה' בתוספת ° איהי שכינתא, °…

עוד מקומות