ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 123: תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה › פיסקה 28

עכוב הגאלה עד בוא שילה - ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳ בעניות הצדיק

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 28

לשון הזוהר

וְכֹלָּא אִתְעַכֵּב עַד דְּיֵיתֵי שִׁילֹה דְּאִיהוּ מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מָ"ה, אַרְבָּעִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין. וְכֻלְּהוּ נָחְתִין בְּצַדִּיק וְאַרְבַּע אַתְוָן (נראה דה"ג וכלהו דא אתון נחתין בצדיק) וְאִתְקַשְּׁרָן בֵּהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא. וּמַאי נִיהוּ י'הוה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, נַהֲרָא בְּצַדִּיק לְאַקָּמָא בֵּהּ לִשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אֲדֹנָ"י דִּין בְּגָלוּתָא. וּבְגִין דְּצַדִּיק אִתְקְשַׁר בִּגְבוּרָה דְּמִתַּמָּן עוּתְרָא, שְׂמֹאל דּוֹחָה וְלֹא יִפְרוֹק מִתַּמָּן עַד דְּיִתְקַשַּׁר צַדִּיק בִּימִינָא, דְּאִיהוּ עָנִי וְחַכִּים דְּתַמָּן צַדִּיק אִיהוּ מִסְכֵּן וְחָכָם, ׳וּמִלֵּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳. מַאי הָעִיר דָּא יְרוּשָׁלַםִ, דְּאִתְּמַר בָּהּ וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְלֹא יְמוּת מָשִׁיחַ. וּבְגִין עֲנִיּוּתֵהּ וְחָכְמָתֵהּ יְשֵׁיזִב לְקַרְתָּא בְּגִין דְּאִיהוּ עָנִי וְחָשׁוּב כַּמֵּת. וַעֲתִידִין בְּאוֹרַיְתָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן אֶלָּא א' ׳מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה׳. חַד מֵעִיר דְּאַגִּין עַל קַרְתָּא וְדָא שִׁילֹה דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּתְרֵי מִמִּשְׁפָּחָה, תְּרֵין מְשִׁיחִין מִסִּטְרָא דִּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאַגִּינוּ עַל מִשְׁפָּחָה דְּאִנּוּן עֲתִירִין בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. וְאָחֳרָנִין כֻּלְּהוּ עֲנִיִּים בְּאוֹרַיְתָא וּבִנְבוּאָה. וּבִזְכוּת אִלֵּין תְּלָת וּבַעֲנִיּוּתָא דִּילְהוֹן יִשְׁתַּזְבוּן מִמִּיתָא וְעָאקוּ וְיִפְקֹד בְּרַחֲמֵי. וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, שקוצית בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, בָּהּ קֵץ הַיָּמִין. וְרָזָא דְּמִלָּה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, י'י אֱלֹהֵינוּ י'י. אֱלֹהֵינוּ הוּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, עָלֵהּ אִתְּמַר (רות ג׳:י״ג) ׳וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳. וְדָא אִיהוּ ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳. וְעוֹד ללב"י גִלִּיתִי, דָּא שְׁמָא דְּע"ב שְׁמָהָן, בֵּהּ אִתְבַּנֵּי בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּאִיהוּ דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבֵהּ אִתְבָּנֵי עָלְמָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אָמַרְתִּי עוֹלַם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), וְאִיהִי חֶסֶד ע"ב שְׁמָהָן. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָ'ב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳. ע'ב דָּא י' י'ה יה'ו יְהוָֹ'ה, הָא הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן וְסָלְקֵי ע'ב בְּחֻשְׁבָּן. וְתַלְיָן מִנְּהוֹן ע'ב שְׁמָהָן. וְאִלֵּין אִנּוּן וה'ו יל'י. (סי'ט על'ם מה'ש לל'ה אכ'א כה'ת הז'י אל'ד לא'ו הה'ע יז'ל מב'ה הק'ם לא'ו כל'י לו'ו פה'ל נל'ך יי'י מל'ה חה'ו נת'ה הא'א יר'ת שא'ה רי'י או'ם לכ'ב וש'ר יח'ו לה'ח כו'ק מנ'ד אנ'י חע'ם רה'ע יי'י הה'ה מי'ך וו'ל יל'ה ס אל ער'י עש'ל מי'ה וה'ו דנ'י הח'ש עמ'ם ננ'א ני'ת מב'ה פו'י נמ'ם יי'ל הר'ח מצ'ר ומ'ב יה'ה ענ'ו מח'י דמ'ב מנ'ק אי'ע חכ'ו רא'ה יב'ם הי'י מו'ם) וה'ו אנ'י וה'ו רָאשֵׁי תֵּבִין וָא"ו, י'ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, עָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֶךָ׳ (ישעיה נט).

תרגום

וְהַכֹּל מִתְעַכֵּב עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁילֹה שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא מ"ה, אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה. וְכֻלָּם יוֹרְדִים בַּצַּדִּיק, וְאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת (נראה דה"ג וכלהו דא אתון נחתין בצדיק) נִקְשָׁרוֹת בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֶשֶׁר הַיִּחוּד. וּמַהוּ זֶה? י'הוה - עַמּוּד הָאֶמְצַע, מֵאִיר בַּצַּדִּיק לְהָקִים בּוֹ אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אדנ"י - דִּין בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם שֶׁהַצַּדִּיק קָשׁוּר בַּגְּבוּרָה שֶׁמִּשָּׁם הָעֹשֶׁר, הַשְּׂמֹאל דּוֹחֶה וְלֹא יִגְאַל מִשָּׁם עַד שֶׁיִּקָּשֵׁר הַצַּדִּיק בַּיָּמִין, שֶׁהוּא עָנִי וְחָכָם - שֶׁשָּׁם הַצַּדִּיק הוּא מִסְכֵּן וְחָכָם, ׳וּמִלֵּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ׳. מַהִי ׳הָעִיר׳? זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְנִלְכְּדָה הָעִיר׳, וְלֹא יָמוּת מָשִׁיחַ. וּבִגְלַל עֲנִיּוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ יַצִּיל אֶת הָעִיר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָנִי וְחָשׁוּב כַּמֵּת. וַעֲתִידִים בַּתּוֹרָה - לֹא יִשָּׁאֲרוּ אֶלָּא ׳אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה׳. אֶחָד מֵעִיר הַמֵּגֵן עַל הָעִיר - זֶה שִׁילֹה שֶׁדַּרְגָּתוֹ עַמּוּד הָאֶמְצַע, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה - שְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים מִצַּד שְׁנֵי סַמְכֵי הָאֱמֶת, הַמְּגִנִּים עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁהֵם עֲשִׁירִים בְּתוֹרָה וּבִנְבוּאָה, וְהָאֲחֵרִים כֻּלָּם עֲנִיִּים בְּתוֹרָה וּבִנְבוּאָה. וּבִזְכוּת שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה וּבַעֲנִיּוּתָם יִנָּצְלוּ מִמָּוֶת וְצָרָה, וְיִפָּקֵד בְּרַחֲמִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ שְׂמֹאל דּוֹחֶה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, שקוצית - בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, בּוֹ קֵץ הַיָּמִין. וְסוֹד הַדָּבָר: כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, ה' אֱלֹהֵינוּ ה'. ׳אֱלֹהֵינוּ׳ הִיא הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (רות ג׳:י״ג) ׳וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג), וְזֶהוּ ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳. וְעוֹד, ׳לְלִבִּי גִּלִּיתִי׳ - זֶה שֵׁם שֶׁל ע"ב שֵׁמוֹת, בּוֹ נִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית, וּבוֹ נִבְנֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), וְהִיא חֶסֶד שֶׁל ע"ב שֵׁמוֹת. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל ע"ב קַל וּבָא מִצְרַיִם׳ (ישעיה יט, א). ע"ב זֶה י' י'ה יה'ו יְהוָֹ'ה - הֲרֵי כָּאן עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת וְעוֹלוֹת ע"ב בְּחֶשְׁבּוֹן, וּתְלוּיִים מֵהֶן ע"ב שֵׁמוֹת, וְאֵלֶּה הֵם וה'ו יל'י (סי'ט על'ם מה'ש לל'ה אכ'א כה'ת הז'י אל'ד לא'ו הה'ע יז'ל מב'ה הק'ם לא'ו כל'י לו'ו פה'ל נל'ך יי'י מל'ה חה'ו נת'ה הא'א יר'ת שא'ה רי'י או'ם לכ'ב וש'ר יח'ו לה'ח כו'ק מנ'ד אנ'י חע'ם רה'ע יי'י הה'ה מי'ך וו'ל יל'ה ס אל ער'י עש'ל מי'ה וה'ו דנ'י הח'ש עמ'ם ננ'א ני'ת מב'ה פו'י נמ'ם יי'ל הר'ח מצ'ר ומ'ב יה'ה ענ'ו מח'י דמ'ב מנ'ק אי'ע חכ'ו רא'ה יב'ם הי'י מו'ם) וה'ו אנ'י וה'ו - רָאשֵׁי תֵּבוֹת וא"ו, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר׳ וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׳ (ישעיה נט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלא אתעכב עד דייתי שילה דאיהו משה בגימטריא מ"ה, ארבעין וחמש שנין בתר אלף ומאתן שנין. וכלהו נחתין בצדיק וארבע אתון (נראה דה"ג וכלהו דא אתון נחתין בצדיק) ואתקשרן בה, בגין דאיהו קשורא דיחודא. ומאי ניהו י'הוה עמודא דאמצעיתא, נהרא בצדיק לאקמא בה לשכינתא דאיהי אדנ"י דין בגלותא. ובגין דצדיק אתקשר בגבורה דמתמן עותרא, שמאל דוחה ולא יפרוק מתמן עד דיתקשר צדיק בימינא, דאיהו עני וחכים דתמן צדיק איהו מסכן וחכם, ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳. מאי העיר דא ירושלם, דאתמר בה ונלכדה העיר, ולא ימות משיח. ובגין עניותה וחכמתה ישיזב לקרתא בגין דאיהו עני וחשוב כמת. ועתידין באוריתא לא ישתארון אלא א' ׳מעיר ושנים ממשפחה׳. חד מעיר דאגין על קרתא ודא שילה דדרגה עמודא דאמצעיתא, ותרי ממשפחה, תרין משיחין מסטרא דתרי סמכי קשוט, דאגינו על משפחה דאנון עתירין באוריתא ובנבואה. ואחרנין כלהו עניים באוריתא ובנבואה. ובזכות אלין תלת ובעניותא דילהון ישתזבון ממיתא ועאקו ויפקד ברחמי. ובגין דא שמאל דוחה וימין מקרבת, שקוצית ביומא שביעאה דאיהו אלף שביעאה, בה קץ הימין. ורזא דמלה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, י'י אלהינו י'י. אלהינו הוא שכינתא עלאה, עלה אתמר (רות ג׳:י״ג) ׳וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר׳. ודא איהו ׳כי יום נקם בלבי׳. ועוד ללב"י גליתי, דא שמא דע"ב שמהן, בה אתבני בי מקדשא דאיהו דרועא ימינא, ובה אתבני עלמא דאיהי שכינתא. הדא הוא דכתיב ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), ואיהי חסד ע"ב שמהן. ועליהו אתמר ׳הנה ה' רוכב על ע'ב קל ובא מצרים׳. ע'ב דא י' י'ה יה'ו יהו'ה, הא הכא עשר אתון וסלקי ע'ב בחשבן. ותלין מנהון ע'ב שמהן. ואלין אנון וה'ו יל'י. (סי'ט על'ם מה'ש לל'ה אכ'א כה'ת הז'י אל'ד לא'ו הה'ע יז'ל מב'ה הק'ם לא'ו כל'י לו'ו פה'ל נל'ך יי'י מל'ה חה'ו נת'ה הא'א יר'ת שא'ה רי'י או'ם לכ'ב וש'ר יח'ו לה'ח כו'ק מנ'ד אנ'י חע'ם רה'ע יי'י הה'ה מי'ך וו'ל יל'ה ס אל ער'י עש'ל מי'ה וה'ו דנ'י הח'ש עמ'ם ננ'א ני'ת מב'ה פו'י נמ'ם יי'ל הר'ח מצ'ר ומ'ב יה'ה ענ'ו מח'י דמ'ב מנ'ק אי'ע חכ'ו רא'ה יב'ם הי'י מו'ם) וה'ו אנ'י וה'ו ראשי תבין וא"ו, י'ג מכילן דרחמי, עליהו אתמר ׳וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נט).

התרגום: והכל מתעכב עד שיבוא שילה שהוא משה בגימטריא מ"ה, ארבעים וחמש שנים אחרי אלף ומאתים שנה. וכלם יורדים בצדיק, וארבע האותיות (נראה דה"ג וכלהו דא אתון נחתין בצדיק) נקשרות בו משום שהוא קשר היחוד. ומהו זה? י'הוה - עמוד האמצע, מאיר בצדיק להקים בו את השכינה שהיא אדנ"י - דין בגלות. ומשום שהצדיק קשור בגבורה שמשם העשר, השמאל דוחה ולא יגאל משם עד שיקשר הצדיק בימין, שהוא עני וחכם - ששם הצדיק הוא מסכן וחכם, ׳ומלט הוא את העיר בחכמתו׳. מהי ׳העיר׳? זו ירושלים, שנאמר בה ׳ונלכדה העיר׳, ולא ימות משיח. ובגלל עניותו וחכמתו יציל את העיר, משום שהוא עני וחשוב כמת. ועתידים בתורה - לא ישארו אלא ׳אחד מעיר ושנים ממשפחה׳. אחד מעיר המגן על העיר - זה שילה שדרגתו עמוד האמצע, ושנים ממשפחה - שני המשיחים מצד שני סמכי האמת, המגנים על משפחה שהם עשירים בתורה ובנבואה, והאחרים כלם עניים בתורה ובנבואה. ובזכות שלשה אלה ובעניותם ינצלו ממות וצרה, ויפקד ברחמים. ומשום כך שמאל דוחה וימין מקרבת, שקוצית - ביום השביעי שהוא האלף השביעי, בו קץ הימין. וסוד הדבר: כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, ה' אלהינו ה'. ׳אלהינו׳ היא השכינה העליונה, עליה נאמר (רות ג׳:י״ג) ׳וגאלתיך אנכי חי ה שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג), וזהו ׳כי יום נקם בלבי׳. ועוד, ׳ללבי גליתי׳ - זה שם של ע"ב שמות, בו נבנה בית המקדש שהוא הזרוע הימנית, ובו נבנה העולם שהוא השכינה. זהו שכתוב ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), והיא חסד של ע"ב שמות. ועליהם נאמר ׳הנה ה' רוכב על ע"ב קל ובא מצרים׳ (ישעיה יט, א). ע"ב זה י' י'ה יה'ו יהו'ה - הרי כאן עשר אותיות ועולות ע"ב בחשבון, ותלויים מהן ע"ב שמות, ואלה הם וה'ו יל'י (סי'ט על'ם מה'ש לל'ה אכ'א כה'ת הז'י אל'ד לא'ו הה'ע יז'ל מב'ה הק'ם לא'ו כל'י לו'ו פה'ל נל'ך יי'י מל'ה חה'ו נת'ה הא'א יר'ת שא'ה רי'י או'ם לכ'ב וש'ר יח'ו לה'ח כו'ק מנ'ד אנ'י חע'ם רה'ע יי'י הה'ה מי'ך וו'ל יל'ה ס אל ער'י עש'ל מי'ה וה'ו דנ'י הח'ש עמ'ם ננ'א ני'ת מב'ה פו'י נמ'ם יי'ל הר'ח מצ'ר ומ'ב יה'ה ענ'ו מח'י דמ'ב מנ'ק אי'ע חכ'ו רא'ה יב'ם הי'י מו'ם) וה'ו אנ'י וה'ו - ראשי תבות וא"ו, שלש עשרה מדות של רחמים, עליהם נאמר׳ וברחמים גדולים אקבצך׳ (ישעיה נט).

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בשופטים מאמר ב, ד זרקא תמן קו כו'. ידוע שהטעמים הם מאני קרבא והזרקא הוא חנק קו של הזרקא הוא החוט ויו"ד שעל הקו בעיגול כמין כריכה הוא הכרוך סביב הצואר כעין יו"ד ושאר החבל היוצא ונשאר מהכריכה הוא שקבוע בו הכריכה ותפוס…

קרני אור: מן המקבילה בשופטים מאמר ב, ד תמן קו תמן קו. ר"ל בזרקא יש כמו קו, והוא רמז לחבל שמחנקין בו. וגם יש בזרקא י', והוא רמז לחבל שממש סביב הצואר של נחנק שהוא כמו י', וז"ש 'י' כריכא ביה'. ואינו מובן. וכ"ז לס"מ:

נזר ישראל: מן המקבילה בוירא מאמר יח, לא (קח:) דומיא"ל דומיא"ל. צ"ל בוא"ו. ואנו קבלנו שזה המלאך הוא בלא יו"ד, ובגימטריא פ"א. ויוצא מפסוק 'דום לה'' ( תהלים לז ז ) . ועליו רמז בגמרא ( גיטין ז. ) שלח ליה 'דום לה' והתחולל לו' והוא יפיל לך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 16 פסוקים. אינדקס הפסוקים