ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 124: תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים › פיסקה 1

שלש עשרה מדות הרחמים - ע"ב תבות ורי"ו אותיות להוציא ישראל מן הגלות

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 1

לשון הזוהר

וְאִלֵּין אִנּוּן תְּלָת עָשָׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּכָרַת עִם מֹשֶׁה, לְאַפָּקָא בְּהוֹן לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא. וְאִית בְּהוֹן ע'ב תֵּבִין דְּאִנּוּן חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבְהוֹן רי"ו אַתְוָן בְּחֻשְׁבַּן גְּבוּרָה. וְאִנּוּן אַתְוָן מִתְכַּפְיָן תְּחוֹת תֵּבִין, וְדָא אִיהוּ וַיַּעֲבֹר ע'ב רי'ו. וְדָא אִיהוּ ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל׳ עָ'ב קַ'ל. וְדָא אִיהִי י' י"ה יה"ו יהו"ה יו"ד יו"ד ק"א יו"ד ק"א וא"ו יו"ד ק"א וא"ו ק"א וְאִנּוּן כ"ו אַתְוָן וְנָפְקִין מִן י' י"ה יה"ו יהו"ה וְדָא אִיהוּ ׳הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל׳ עָ"ב קַ"ל בְּהַהוּא זִמְנָא. ׳ה' כְּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אוֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׳ (שם מב). יָרִיעַ, בִּתְקִיעָה וְדָא רְבִיעַ יַצְרִיחַ, בִּשְׁבָרִים, וְאִלֵּין ב' גְּרֵשִׁין. ׳עַל אוֹיְבָיו יתגבָר׳ - בִּתְרוּעָה, וְדָא שַׁלְשֶׁלֶת וְהָא אוֹקְמוּהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ קַדְמָא, זָקֵף קָטָן, זָקֵף גָּדוֹל. מַאי מְהֻפָּךְ אֶלָּא מְהַפֵּךְ מֶמְשָׁלָה דְּאֻמִּין פ"כ דְּעָלְמָא, לְמֶמְשָׁלָה דְּיִשְׂרָאֵל. וּבְהַהוּא זִמְנָא ׳וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן׳. זָקֵף גָּדוֹל זָקֵף קָטֹן. וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיִּם (ישעיהו ס׳:כ״ב) הַקָּטן יְהִי ׳לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳. וְהָא אוֹקְמוּהּ אִם זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, וְאִם לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, בְּעֵת ה'.

תרגום

וְאֵלֶּה הֵם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הַמִּדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁכָּרַת עִם מֹשֶׁה, לְהוֹצִיא בָּהֶן אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת. וְיֵשׁ בָּהֶן ע"ב תֵּבוֹת שֶׁהֵן חֶסֶד - הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית, וּבָהֶן רי"ו אוֹתִיּוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן גְּבוּרָה, וְהָאוֹתִיּוֹת נִכְפָּפוֹת תַּחַת הַתֵּבוֹת - וְזֶהוּ ׳וַיַּעֲבֹר׳ - ע"ב רי"ו. וְזֶהוּ ׳הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל׳ - ע"ב ק"ל. וְזוֹ הִיא: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, יו"ד, יו"ד ק"א, יו"ד ק"א וא"ו, יו"ד ק"א וא"ו ק"א - וְהֵן כ"ו אוֹתִיּוֹת, וְיוֹצְאוֹת מִן י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. וְזֶהוּ ׳הִנֵּה ה רֹכֵב עַל׳ ע"ב ק"ל, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. ׳ה' כְּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אוֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׳ (שם מב): ׳יָרִיעַ׳ - בִּתְקִיעָה, וְזֶה ׳רְבִיעַ׳, ׳יַצְרִיחַ׳ - בִּשְׁבָרִים, וְאֵלֶּה שְׁנֵי גֵּרֵשִׁין, ׳עַל אוֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׳ - בִּתְרוּעָה, וְזֶה שַׁלְשֶׁלֶת, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן: שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ, קַדְמָא, זָקֵף קָטָן, זָקֵף גָּדוֹל. מַהוּ ׳מְהֻפָּךְ׳? אֶלָּא מְהַפֵּךְ אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָאֻמּוֹת - פ"כ שֶׁל הָעוֹלָם - לְמֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן ׳וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן׳ - זָקֵף גָּדוֹל, זָקֵף קָטָן. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְקַיֵּם (ישעיהו ס׳:כ״ב) הַקָּטָן: ׳יְהִי לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה׳ (ישעיה ס, כב). וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ: אִם זָכוּ - ׳אֲחִישֶׁנָּה׳, וְאִם לֹא זָכוּ - ׳בְּעִתָּהּ׳, בְּעֵת ה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואלין אנון תלת עשר מכילן דרחמי דכרת עם משה, לאפקא בהון לישראל מן גלותא. ואית בהון ע'ב תבין דאנון חסד דרועא ימינא, ובהון רי"ו אתון בחשבן גבורה. ואנון אתון מתכפין תחות תבין, ודא איהו ויעבר ע'ב רי'ו. ודא איהו ׳הנה ה' רוכב על׳ ע'ב ק'ל. ודא איהי י' י"ה יה"ו יהו"ה יו"ד יו"ד ק"א יו"ד ק"א וא"ו יו"ד ק"א וא"ו ק"א ואנון כ"ו אתון ונפקין מן י' י"ה יה"ו יהו"ה ודא איהו ׳הנה ה' רוכב על׳ ע"ב ק"ל בההוא זמנא. ׳ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר׳ (שם מב). יריע, בתקיעה ודא רביע יצריח, בשברים, ואלין ב' גרשין. ׳על אויביו יתגבר׳ - בתרועה, ודא שלשלת והא אוקמוה. בההוא זמנא שופר מהפך קדמא, זקף קטן, זקף גדול. מאי מהפך אלא מהפך ממשלה דאמין פ"כ דעלמא, לממשלה דישראל. ובההוא זמנא ׳והפכתי אבלם לששון׳. זקף גדול זקף קטן. ובההוא זמנא יתקים (ישעיהו ס׳:כ״ב) הקטן יהי ׳לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה׳. והא אוקמוה אם זכו אחישנה, ואם לא זכו בעתה, בעת ה'.

התרגום: ואלה הם שלש עשרה המדות של רחמים שכרת עם משה, להוציא בהן את ישראל מן הגלות. ויש בהן ע"ב תבות שהן חסד - הזרוע הימנית, ובהן רי"ו אותיות בחשבון גבורה, והאותיות נכפפות תחת התבות - וזהו ׳ויעבר׳ - ע"ב רי"ו. וזהו ׳הנה ה' רכב על׳ - ע"ב ק"ל. וזו היא: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, יו"ד, יו"ד ק"א, יו"ד ק"א וא"ו, יו"ד ק"א וא"ו ק"א - והן כ"ו אותיות, ויוצאות מן י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. וזהו ׳הנה ה רכב על׳ ע"ב ק"ל, באותו הזמן. ׳ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר׳ (שם מב): ׳יריע׳ - בתקיעה, וזה ׳רביע׳, ׳יצריח׳ - בשברים, ואלה שני גרשין, ׳על אויביו יתגבר׳ - בתרועה, וזה שלשלת, והרי בארוה. באותו הזמן: שופר מהפך, קדמא, זקף קטן, זקף גדול. מהו ׳מהפך׳? אלא מהפך את ממשלת האמות - פ"כ של העולם - לממשלת ישראל. ובאותו הזמן ׳והפכתי אבלם לששון׳ - זקף גדול, זקף קטן. ובאותו הזמן יתקים (ישעיהו ס׳:כ״ב) הקטן: ׳יהי לאלף והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעתה אחישנה׳ (ישעיה ס, כב). והרי בארוה: אם זכו - ׳אחישנה׳, ואם לא זכו - ׳בעתה׳, בעת ה'.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בפנחס מאמר טו, ד (ריט:) קודם עקב חרב בי מקדשא ולבתר עד תשלום כו'. כצ"ל. והוא ק' באלף הששי דע"ב הוא חבלי משיח והלידה ואח"כ כ"ח שנים הן השלמת הגאולה והן נגד ז"ת להעברת הנחש, יחולל אילות, ויחשוף יערות ובהיכלו כולו כו'…

קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר טו, ד (ריט:) שקר מן עלמא שקר מן עלמא. דהיינו כד אתעבר עמלק כו':

הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר טו, ד (ריט:) קשר"ק קש"ק קר"ק וכו': קשר"ק קש"ק קר"ק שה"ס הדפיקות של הגלות כנ"ל, שעושים קש"ר שהם תקיעה שברים תרועה, שבו נעבר השקר מן העולם, כי קש"ר הוא אותיות שקר, שבו השבועה, מלחמה לה' בעמלק. שע"י הדפיקות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: