ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 123: תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה › פיסקה 27

יגל פזק באלף הששי - שבו יגל פרוקין ושני משיחים כנגד שני הבתים

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 27

לשון הזוהר

בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אֶלֶף שְׁתִיתָאָה בֵּהּ יגל פזק ביה יג"ל פורקי"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם וְעָלֵהּ אִתְּמַר (בראשית ל״א:מ״ז) ׳יְגַר שַׂהֲדוּתָא. וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גִּלְעָד׳. וְצַדִּיק אִיהוּ עָנִי וּתְרֵין מְשִׁיחִין יְקוּמוּן כְּגַוְנָא דָּא, חַד לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, וְתִנְיָנָא לָקֳבֵל בַּיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי ה' תַּתָּאָה, יוּ'ד הֵ'א וָא'ו הֵ'א, מָ'ה מִן מֹשֶׁה דְּשַׁלִּיט וְרָכִיב עָלַיְהוּ. ע"ב תַּלְיָן מִן י"דוה י"דור י"דור אַרְבַּע אַנְפִּין דְּאַרְיֵה וְד' דְּשׁוֹר וְד' דְּנֶשֶׁר. וְאִנּוּן סָלְקִין אֶלֶף וּמָאתָן וָבֹהוּ רָכִיב מָ"ה חַיָּה דְּאָדָם דְּאִיהוּ מֹשֶׁה.

תרגום

בְּיוֹם שִׁשִּׁי, בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, בּוֹ יגל פזק - בּוֹ יִגַּל פָּרוֹקִין זר"ע קדושי"ם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (בראשית ל״א:מ״ז) ׳יְגַר שַׂהֲדוּתָא. וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גִּלְעָד׳ (בראשית לא, מז). וְהַצַּדִּיק - עָנִי, וּשְׁנֵי מְשִׁיחִים יָקוּמוּ כָּעֵין זֶה: אֶחָד כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא ה"א עֶלְיוֹנָה, וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהוּא ה"א תַּחְתּוֹנָה - יו"ד ה"א וא"ו ה"א - מ"ה מִן ׳מֹשֶׁה׳ הַשּׁוֹלֵט וְרוֹכֵב עֲלֵיהֶם. שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תְּלוּיִים מִן י"דוה י"דור י"דור - אַרְבָּעָה פָּנִים שֶׁל אַרְיֵה וְאַרְבָּעָה שֶׁל שׁוֹר וְאַרְבָּעָה שֶׁל נֶשֶׁר, וְהֵם עוֹלִים לְאֶלֶף וּמָאתַיִם. וְ ׳בֹהוּ׳ רוֹכֵב עָלָיו מ"ה - חַיַּת הָאָדָם שֶׁהוּא מֹשֶׁה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביומא שתיתאה אלף שתיתאה בה יגל פזק ביה יג"ל פורקי"ן זר"ע קדושי"ם ועלה אתמר (בראשית ל״א:מ״ז) ׳יגר שהדותא. ויעקב קרא לו גלעד׳. וצדיק איהו עני ותרין משיחין יקומון כגונא דא, חד לקבל בית ראשון דאיהי ה' עלאה, ותנינא לקבל בית שני דאיהי ה' תתאה, יו'ד ה'א וא'ו ה'א, מ'ה מן משה דשליט ורכיב עליהו. ע"ב תלין מן י"דוה י"דור י"דור ארבע אנפין דאריה וד' דשור וד' דנשר. ואנון סלקין אלף ומאתן ובהו רכיב מ"ה חיה דאדם דאיהו משה.

התרגום: ביום ששי, באלף הששי, בו יגל פזק - בו יגל פרוקין זר"ע קדושי"ם, ועליו נאמר (בראשית ל״א:מ״ז) ׳יגר שהדותא. ויעקב קרא לו גלעד׳ (בראשית לא, מז). והצדיק - עני, ושני משיחים יקומו כעין זה: אחד כנגד בית ראשון שהוא ה"א עליונה, והשני כנגד בית שני שהוא ה"א תחתונה - יו"ד ה"א וא"ו ה"א - מ"ה מן ׳משה׳ השולט ורוכב עליהם. שבעים ושתים תלויים מן י"דוה י"דור י"דור - ארבעה פנים של אריה וארבעה של שור וארבעה של נשר, והם עולים לאלף ומאתים. ו ׳בהו׳ רוכב עליו מ"ה - חית האדם שהוא משה.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בשופטים מאמר ב, ד מאי מוט צ"ל מט , והכי פירושו, מאי טעמא דההוא רשע שהוא מט בו שאצל צדיק נאמר "לא יתן לעולם מוט לצדיק", אבל ההוא רשע מט והן במ"ט שערים דבינה כמש"ו שהן מילוי הוי"ה וד' אותיות הוי"ה הפשוטה: בשית תיבין…

אור החמה: מן המקבילה בשופטים מאמר ב, ד לדון בחנק וכו' י' כריכא ביה היינו סוד י' של שם יהו"ה חכמה כי מחכמה מתפשט סוד הדעת דהיינו קו ארוך כולל שני ווין דהיינו התפשטות הת"ת מחכמה עד היסוד בענין שיהיו שני ווין קשורים בחכמה והיינו י' כריכא…

קרני אור: מן המקבילה בשופטים מאמר ב, ד לדון בחנק זרקא לדון בחנק זרקא. ר"ל בציור זרקא הוא סוד החנק:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: