חקב טנע ביום חמישי - ח"ק בט"ן והילד הנצפן בסוף התורה בגלות
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה · מאמר 123 · פיסקה 26
לשון הזוהר
חקב טנע בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה נָפְקוּ זַרְעֵי דְּאִילָנִין בְּגִין דְּאִיהוּ ח"ק בט"ן וְאִיהִי ה' דְּאִתְּמַר בָּהּ (שמות ב׳:ג׳) ׳וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף׳ דְּאוֹרַיְתָא, בְּגִין לְכַסָּאָה לֵהּ בְּגָלוּתָא דְּעָלֵהּ אִתְּמַר ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳ (שם א). דְּאִיהִי נְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהִי אוֹר, ׳תַּשְׁלִיכֻהוּ. וְכָל הַבַּת׳ דְּאִיהִי נֵר מִצְוָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תְּחַיּוּן. כָּל אִלֵּין דְּיִתְגַּדְּלוּן בָּהּ. בְּגִין דַּהֲוָה עָתִיד לְאַפָּקָא מוֹשִׁיעַ. וְלֹא עָבְדוּ הָכֵי הַמְיַלְּדוֹת (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) דְּאִנּוּן מ"מ, ׳וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים׳. בְּגִין דַּהֲווֹ דָּחֲלִין מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) ׳וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳. וּבְהַאי בֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה בֵּהּ תַּשְׁלִי"כֻהוּ. ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'׳.
תרגום
חקב טנע - בְּיוֹם חֲמִישִׁי יָצְאוּ זַרְעֵי הָאִילָנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא ח"ק בט"ן, וְהִיא ה"א שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שמות ב׳:ג׳) ׳וַתָּשֶׂם בּוֹ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף׳ שֶׁל הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ בַּגָּלוּת, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳ (שם א) - שֶׁהִיא אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹר, ׳תַּשְׁלִיכֻהוּ׳, ׳וְכָל הַבַּת׳ שֶׁהִיא נֵר מִצְוָה - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - ׳תְּחַיּוּן׳ - כָּל אֵלֶּה שֶׁיִּתְגַּדְּלוּ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עָתִיד לְהוֹצִיא מוֹשִׁיעַ. וְלֹא עָשׂוּ כָּךְ הַמְיַלְּדוֹת (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) שֶׁהֵן מ"מ, ׳וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים׳, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יְרֵאוֹת מהקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳. וּבָזֶה, ׳הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה בּוֹ תַּשְׁלִיכֻהוּ׳: ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'׳ (דניאל יב, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חקב טנע ביומא חמישאה נפקו זרעי דאילנין בגין דאיהו ח"ק בט"ן ואיהי ה' דאתמר בה (שמות ב׳:ג׳) ׳ותשם בה את הילד ותשם בסוף׳ דאוריתא, בגין לכסאה לה בגלותא דעלה אתמר ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳ (שם א). דאיהי נהורא דאוריתא דאיהי אור, ׳תשליכהו. וכל הבת׳ דאיהי נר מצוה תורה שבעל פה, תחיון. כל אלין דיתגדלון בה. בגין דהוה עתיד לאפקא מושיע. ולא עבדו הכי המילדות (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) דאנון מ"מ, ׳ותחיין את הילדים׳. בגין דהוו דחלין מקודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב (שם) ׳ותיראן המילדת את האלהים וגו'׳. ובהאי בן הילוד היארה בה תשלי"כהו. ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע וגו'׳.
התרגום: חקב טנע - ביום חמישי יצאו זרעי האילנות, משום שהוא ח"ק בט"ן, והיא ה"א שנאמר בה (שמות ב׳:ג׳) ׳ותשם בו את הילד ותשם בסוף׳ של התורה, כדי לכסותו בגלות, שעליו נאמר ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳ (שם א) - שהיא אור התורה שהוא אור, ׳תשליכהו׳, ׳וכל הבת׳ שהיא נר מצוה - תורה שבעל פה - ׳תחיון׳ - כל אלה שיתגדלו בה, משום שהיה עתיד להוציא מושיע. ולא עשו כך המילדות (נ"א הני המילדת והכי אמרו מ"מ) שהן מ"מ, ׳ותחיין את הילדים׳, משום שהיו יראות מהקב"ה, זהו שכתוב (שם) ׳ותיראן המילדת את האלהים וגו'׳. ובזה, ׳הבן הילוד היארה בו תשליכהו׳: ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע וגו'׳ (דניאל יב, ג).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: