ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 4: ויתרצצו הבנים בקרבה › פיסקה 6 (קלח ע"ב)

׳התנינים הגדולים׳ - יעקב ועשו, ויעקב נחש עקלתון אחר בחכמה

תולדות · ויתרצצו הבנים בקרבה · מאמר 4 · פיסקה 6 · דף קלח ע"ב

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, יַעֲקֹב הֲוָה יָדַע דְּעֵשָׂו הֲוָה לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא חִוְיָא עֲקִימָא, וְעַל דָּא בְּכָל עוֹבָדוֹי אִתְמַשִּׁיךְ עֲלֵיהּ כְּחִוְיָא עֲקִימָא אָחֳרָא, בְּחָכְמְתָא בְּעֲקִימוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. וְאַתְיָיא דָא, כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִכְתִיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים, דָּא יַעֲקֹב וְעֵשָׂו׳ (בראשית א, כא). ׳וְאֶת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת׳, אִלֵּין שְׁאָר דַּרְגִּין דְּבֵינַיְיהוּ, וַדַּאי אִתְעֲבִיד יַעֲקֹב חַכִּים לְקֳבְלֵיהּ דְּהַהוּא חִוְיָא אָחֳרָא וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, יַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹ לְהִדָּבֵק בְּאוֹתוֹ נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וְעַל כֵּן בְּכָל מַעֲשָׂיו נִמְשָׁךְ עָלָיו כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן אַחֵר, בְּחָכְמָה, בְּעַקְמוּמִיּוּת, וְכָךְ צָרִיךְ. וְזֶה בָּא כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים׳ (בראשית א, כא) - זֶה יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. ׳וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הַדְּרָגוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נַעֲשָׂה חָכָם כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָאַחֵר, וְכָךְ צָרִיךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, יעקב הוה ידע דעשו הוה ליה לאתדבקא בההוא חויא עקימא, ועל דא בכל עובדוי אתמשיך עליה כחויא עקימא אחרא, בחכמתא בעקימו, והכי אצטריך. ואתייא דא, כי הא דאמר רבי שמעון, מאי דכתיב, ׳ויברא אלהים את התנינים הגדולים, דא יעקב ועשו׳ (בראשית א, כא). ׳ואת כל נפש החיה הרומשת׳, אלין שאר דרגין דבינייהו, ודאי אתעביד יעקב חכים לקבליה דההוא חויא אחרא והכי אצטריך.

התרגום: ובא וראה, יעקב היה יודע שעשו היה לו להדבק באותו נחש עקלתון, ועל כן בכל מעשיו נמשך עליו כנחש עקלתון אחר, בחכמה, בעקמומיות, וכך צריך. וזה בא כמו זה שאמר רבי שמעון, מה שכתוב ׳ויברא אלהים את התנינם הגדלים׳ (בראשית א, כא) - זה יעקב ועשו. ׳ואת כל נפש החיה הרמשת׳ - אלו שאר הדרגות שביניהם. ודאי שיעקב נעשה חכם כנגד אותו הנחש האחר, וכך צריך.

מן המפרשים

אור החמה: ות"ח יעקב הוה ידע דעשו הוה ליה וגו' הענין הוא כי הגוי אפי' אם יעשה כל רע שבעולם ויפגום כל העריות לא יפגום במדות העליונות כלל ואף לא בצד הקדושה רק בשר השולט עליו מע' שרים כענין שדרשו בזוהר בפסוק ואמנע [ואחשך] גם אנכי אותך מחטוא…

מהרח"ו: ות"ח יעקב הוה ידע דעשו וגו'. מובן עם האמור וגו':

הסולם: ותא חזי יעקב וכו': ובוא וראה, יעקב היה יודע, שעשו היה לו להתדבק באותו נחש העקלתון, ועל כן בכל מעשיו היה נמשך עליו כנחש עקלתון אחר לעומתו. בפקחות ובמרמה. וכן צריך להיות.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: