ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 41: ז' היכלות גן עדן › פיסקה 1 (לח ע"א)

בבריאת העולם גלף הקב"ה אותיות למעלה ולמטה - ועשה עולם תחתון כדוגמת העליון

בראשית · ז' היכלות גן עדן · מאמר 41 · פיסקה 1 · דף לח ע"א

לשון הזוהר

בְּרֵאשִׁית אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא תָּנִינָן דְּכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, גָּלִיף בְּגִילּוּפֵי דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא גּוֹ טְהִירִין בְּרָזִין עִלָּאִין, וְגָלִיף לְעֵילָּא וְגָלִיף לְתַתָּא וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא, וְעָבִיד עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, וְדָא קָאִים לָקֳבֵיל דָּא לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד בְּיִחוּדָא חֲדָא, וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּלִיף גְּלִיפֵי דְאַתְוָון עֵילָּא וְתַתָּא, וּבְהוּ בָּרָא עָלְמִין.

תרגום

בְּרֵאשִׁית אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, גִּלֵּף בְּגִלּוּפִים שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא תּוֹךְ זְהָרִים בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְגִלֵּף לְמַעְלָה וְגִלֵּף לְמַטָּה, וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד. וְעָשָׂה עוֹלָם תַּחְתּוֹן כְּדוּגְמַת עוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְזֶה עוֹמֵד כְּנֶגֶד זֶה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד. וּמִשּׁוּם כָּךְ הקב"ה גִּלֵּף גִּלּוּפִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבָהֶם בָּרָא הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בראשית אמר רבי שמעון, הא תנינן דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, גליף בגילופי דרזא דמהימנותא גו טהירין ברזין עלאין, וגליף לעילא וגליף לתתא וכלא ברזא חדא, ועביד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה, ודא קאים לקביל דא למהוי כלא חד ביחודא חדא, ובגין כך קודשא בריך הוא גליף גליפי דאתוון עילא ותתא, ובהו ברא עלמין.

התרגום: בראשית אמר רבי שמעון, הרי שנינו, שכשברא הקב"ה את העולם, גלף בגלופים של סוד המהימנותא תוך זהרים בסודות עליונים וגלף למעלה וגלף למטה, והכל בסוד אחד. ועשה עולם תחתון כדוגמת עולם העליון. וזה עומד כנגד זה להיות הכל אחד ביחוד אחד. ומשום כך הקב"ה גלף גלופים של אותיות למעלה ולמטה, ובהם ברא העולמות.

מן המפרשים

אור יקר: הדא הוא דכתיב לא ידון מיהב לעולם בשעתא דפרחו נשמתין בבני אנשא. י אלעזר אמר בשגם דא משה דחשבן.

כתם פז: רבי שמעון אמר כל דא הוא לעילא והוא לתתא. ביאר, כי על דוגמא אחת הם העולם העליון והעולם התחתון, וכי יש לכל עולם ועולם ענין שהוא מיוחס לזכר וענין שהוא מיוחס לנקבה, וכמ"ש ז"ל מטרא בעלה דארעא (תענית ו:) . וכן יש בעולם הזה השפל מים…

אור החמה: אר"ש הא תנינן דכד ברא קב"ה עלמא. לא היה הענין שברא עליונים ואחר זמן מה ברא אמצעיים. ואחר זמן מה ברא תחתונים. אלא כולם נבראו בבת אחת. וז"ש גליף בגלופי רזא דמהימנותא. דהיינו הספי' שבהם תלוי עיקר האמונה ולא מציאות הספי' לבד. אלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: